לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

זה כמו להתעורר כאן אבל להרגיש שם




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2011    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   




הוסף מסר

8/2011

דוור טוב


 

אומרים עליו שהוא דוור טוב, ושיש לו פוטנציאל. הוא מכחיש בגלל היותו חסר ביטחון עצמי וטוען שהוא יכול להשתפר הרבה יותר בגלל היותו פרפקציוניסט. בכל בוקר ב8:05 בדיוק הוא עולה על אופניו הכחולות ומתחיל לחלק את הדואר בדרכו המיוחדת, מהאנשים שהוא הכי אוהב לאנשים שהוא הכי פחות אוהב. תאמרו שזו אפליה לשמה והוא יחזיר בזה שהוא לא חייב לאהוב את כולם, ובינינו, הוא החכים לאחרונה. לומד על עצמו ועל אחרים ומבין מה באמת חשוב לו כבנאדם ואת מי הוא צריך ורוצה לאהוב.

 

ועושה לו טוב, לחלק את הדואר ולקבל את המחמאות. זה תמיד מפתיע אותו, החלק של המחמאות. בשביל זה הוא דוור, בתכל'ס, בשביל המחמאות האלה מהזקנה בדירה 9 והמבטים המעריצים של הילדים של המשפחה בדירה 5. עושה לו טוב לשמח אחרים, ואם הוא כשרוני במשהו אסור לו להזניח את זה, הוא מודע לזה ולא מתכוון להזניח, אולי אפילו לעולם. אל חלוקת הדואר הוא הגיע לגמרי במקרה, פשוט נכנס לסניף דואר ונדלק על זה, על המכתבים והכתובות וההרפתקאות החדשות בכל יום. הוא נוהג לשעשע את הלקוחות שלו בשנינויות קטנות כאלה, כמו "התחריתי עם הצבי מהסמל מי יגיע ראשון", והוא אוהב לראות את החיוך המשועשע על פניהם. 

 

מעריכים אותו מאוד ונותנים לו כבוד בכינוסי הדוורים, למרות שתמיד יקנאו בו, ואיך אמא אמרה, "אם הם מקנאים כנראה שאתה טוב בזה", וזה המוטו שהוא אומר לעצמו, למרות שקצת קשה לו שמקנאים בו, בעיקר כי הוא לא ממש מבין למה וכי למרות הכל הוא עדיין מאמין בטוב שבאדם, למרות שזה פוחת מיום ליום. אבל בזמן האחרון משהו השתנה. פתאום נהיה לו קצת קשה לחלק את הדואר בשיטתו ובגישתו המיוחדת, פתאום מה שבא לו פעם כל-כך בקלות בא במאמץ קשה ובכאב לב שזה לא מצליח לו כמו פעם. היום בבוקר הוא הניח את התג על השולחן של הבוס וביקש חופשה של כמה שבועות, בגלל שקצת נעלם לו החשק בזמן האחרון, אפילו לעשות את הדבר הכי אהוב עליו בעולם כולו. הבוס הסתכל עליו במבט מבין וביקש ממנו רק דבר אחד, שלא יפסיק לשלוח דואר, גם אם בכאילו. 

 

הדוור יוצא מסניף הדואר, הפעם בלי שק מכתבים, ומחליט לקחת לעצמו מנוחה של כמה ימים, או שבועות, מכל העולם הזה של הדואר. זה לא משהו אישי נגד העולם, זה פשוט מעין מחסום-שליחה, אם תרצו. אז הוא הולך עכשיו הביתה, להדביק קצת בולים על מעטפות, או סתם לשבת ולקרוא קצת עיתונים. ייתכן שתתאכזבו וייתכן שאפילו קצת תכעסו עליו, על זה שעכשיו הדוור האחר ייתן להם את הדואר, וכמה שהוא פחות נחמד ומוכשר ממנו, אבל אתם יודעים איך זה, הדוור הטוב מניח, לפעמים צריך קצת הפסקה, עם הבטחה שהוא יחזור. עניין של כמה שבועות, תלוי מתי החיידק הזה של הדוורות יחזור אליו. 

 

ממני אליכם, מר בחור 

עם הבטחה לחזור, תלוי כמה מהר הצבי ירוץ

נכתב על ידי , 10/8/2011 11:13  
26 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

בן: 32

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , החנונים , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למר בחור אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מר בחור ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)