זה כמו להתעורר כאן אבל להרגיש שם

המכתב הסתיים בדיוק כמו שהוא רצה שיסתיים. לא נדוש מדי, לא רגשני מדי, קצר ולעניין. הבול הודבק על המעטפה והמעטפה הונחה על שולחן העבודה. את רוב לילותיו מייקל מבלה בכתיבת מכתבים שכאלה למשפחתו. הם עוזרים לו להתמודד עם הבדידות בין הגלים, בין חוף לחוף, למרות שכלפי חוץ הוא די קר, יש לו רגשות. גם אם הם מוסתרים, גם אם אף אחד לא רואה אותם. הוא קם מהכיסא ומיד ניסה להתייצב. שיווי המשקל בספינה די ישנה הוא דבר שמצריך את מלוא הריכוז, בטח בלילה סוער כזה. בהתבוננות מהחלון הצר והעגול שבחדרו הוא יכל לראות הבזקים קצובים באופק, מעידים על הסופה המתקרבת. המתח בטח יטפס עד שהבוקר יעלה והברקים והרעמים יחלפו, ומייקל ושאר המלחים יעשו בקרת נזקים שגרתית. 

רוחות לא סלחניות במיוחד כלפי הספינה של מייקל וחבריו. אולי היא יודעת שהם חזקים, מעין דוגמה מובהקת לגבריות מהי, והיא רוצה לאתגר אותם, להעמיד אותם ברגע של חולשה, לחשוף קצת מה שקורה מתחת למסכות האטומות. הים מקשיח אותך, וכך גם הבדידות. מדברים על בחורות ומשחקים בקלפים בלילות, הנשואים מראים תמונות של הילדים והרווקים כותבים מכתבים לאהבות נשכחות. מייקל לא רצה ילדים, אבל בחופיה של אמסטרדם חיכתה לו דוגמנית צעירה עם תינוקו הראשון בבטנה, כך שאפשר להגיד שגם אם הוא לא רוצה - כרגע אין לו ממש ברירה. בימים האלה הפלה לא קיימת בכלל, אז הוא ייאלץ לראות מי קיבל את עיניו של הילד, ולמי החיוך שלו דומה. 

זה באמת עניין של חופים. כל חוף מזכיר למייקל פנים, אירועים. החוף של מיורקה מזכיר לו את האבטיח של שבת בבוקר על המרפסת בבית, והחוף של טריפולי מזכיר לו את החופש הגדול כשהוא היה ילד קטן, את הריצה מבית הספר אל חוף הים ביום האחרון של הלימודים. החוף של יפו הזכיר לו את פניה של דברה, שאותה הוא הכיר כשהם היו בחומה ומגדל בקיבוץ חניתה, והחוף של קייב הזכיר לו את פניו של אחיו, מארק, שמת בתאונת רכבת כששניהם היו בני ארבע. קשה למייקל עם ההגעה לכל חוף, כי ברגע שהעוגן מונח בקרקעית הים, מגיע גל הרגשות המפלצתי שמציף אותו. ומייקל בחור כזה, שקשה לו עם רגשות, אז הוא חורק שיניים ועוזר לשאר לפרוק את הסחורה, מנתק את עצמו מהרגשות.

בערב המלחים מגיעים לנמל פיראוס ומתמקמים במועדון. יש גבינה חמוצה, בירה וזיתים, מה עוד צריך. כולם משתכרים כהוגן, כולל מייקל, שמקבל שיחת טלפון בהולה למועדון עצמו. מעבר לקו הדוגמנית הצעירה מאמסטרדם. התינוק נולד. 2.300, עיניים ירוקות, ויש לו את החיוך של מייקל. הוא מנתק את הטלפון לאחר שתיקה מעיקה מרגע לרגע מצידו, ובכי הולך וגובר מצידה של הדוגמנית, וחוזר לשתות. 

היי, אני מר בחור,

ולא ניסיתי לעשות את הסיפור הזה עצוב, נשבע.