הם היו הרבה, הסודות שהוא קבר. 45 כאלה, ליתר דיוק. כל אחד מהם שוקל חצי טון ואחרי שכל אחד כזה נטמן בעפר ובאבנים אז הנשימהשאיפה שלו התארכה עוד קצת. זה היה יום חם, סוף אוגוסט, התקופה שבה האוויר עומד והאנשים עצבניים. הסוד של הסכין התגלגל במגושמות לתוך הבור שלו, משאיר אחריו חבטה עמומה. למרות שזה כאילו בית קברות מפוצץ במצבות ועוד שנייה החגים מגיעים דווקא היה ריק שם, והים שנמצא ממש ליד החומה שמקיפה אותו היה סוער. מדי פעם כל בנאדם צריך ניקוי כזה של המערכת לקראת השנה החדשה, ולפעמים סתם ככה, כשהוא מרגיש שעומד להתפוצץ לו פקק של שמפניה בגרון. העיר מתכנסת בעצמה כשהשמש יורדת מבעד לאופק המימי. אנשים רצים הביתה לנשים שהם לא אוהבים וילדים שהם בקושי זוכרים להכין להם את הסנדוויץ' בבוקר, ומהצד, בין המצבות, הוא מסתכל עליהם. הרוח מפזרת קצת חול ושש רגליים למטה הסודות נאבקים עם סודות משנים קודמות על קצת מקום. אף אחד לא יודע שאחרי סערת המחשבות הבאה הכל ישתנה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
