מי שהעלה את הסרטון ליוטיוב עשה בחוכמה כשהוא הוריד את כל הבלה-בלה של האחרים, שהם לא קוו ^^
צ'לסי סטאוב מדברת על הביקור של האחים בDWTS (רוקדים עם כוכבים האמריקאי - Dancing With The Stars).
צ'לסי סטאוב (סטלה מאלון, למי שלא זיהה) משתתפת ברוקדים עם כוכבים האמריקאי. ב- 23.5 ניק וג'ו ישבו בקהל ועודדו את צ'לסי:
צ'לסי אמרה על זה-
"אלה הבנים שלי. הם המשפחה שלי. עברנו הרבה ביחד. בדרך כלל אני ישבתי בקהל, עודדתי ומחאתי להם כפיים, אז לראות אותם מעודדים אותי בקהל ומוחאים לי כפיים היה מתוק מצידם. זה חשוב לי מאוד שהם באו לתכנית."
Good Job, Guys! :)
ניק מקבל מכתב מהאקס של דלטה.
כמו שציינתי בפוסט הקודם, ניק יוצא עם דלטה גודרם. מסתבר שהאקס שלה החליט להתערב בעניין, ושלח לניק מכתב:
"כל הכבוד. לראות אותה יוצאת איתך ושיהיה לה חיוך על הפנים, שהיא מאושרת, זה מה שחשוב לי. אבל אם תפגע בה, אתה מת."
ג'ו בטקס פרסים של בילבורד
כנראה שעד האלבום שלו, הוא פשוט יצוץ בכל מקום!
ג'ו היה בטקס פרסים של בילבורד (22.5), ושם דיבר על הסינגל שלו - See No More. ג'ו גם אומר שם, אבל הוא אומר) שהאלבום שלו אמור לצאת בספטמבר. מתרגשים? D:
מזל טוב אלביס!
אתמול (27.5) היה יום הולדת לאלביס! :)
מזלטוב ^^
הוא פשוט כ"כ חמוד, נכון? (:
ניק ב-SXSW
לניק היה פאנל דיון משלו ב-"SXSW". מוזמנים לצפות ולהגיד מה דעתכם :
פרק 9 - The Secret. My Secret. -מנקודת המבט של קווין-
"קוו, אני לא רוצה להיות פה," לחש לי ניק בצער כשעמדנו מול מכרז הטיפול שאליו אמא ואבא שלחו אותנו. אני עדיין לא מאמין שאמא הסכימה לזה... זה פשוט לא נתפס.
"בנים, התקבלה החלטה," אמר אבא בחדר של ג'ו בבית החולים. אם הוא רק היה יודע שגם ג'ו שומע אותו, אני לא בטוח מה הוא היה אמר על זה. אולי הוא היה חושב שהוא השתגע. "אנחנו שולחים אתכם למרכז הטיפול. זה רק לשלושה חודשים, ואז הכל יהיה בסדר. זה אולי נראה לכם כמו סוף העולם עכשיו-"
"מה, לשלוח אותנו מפה, ולהרחיק אותנו מג'ו למרות שנאחנו צריכים להיות פה כשהוא יתעורר? איכשהו אני מוצא את זה בעייתי," קטעתי אותו וגלגלתי עיניים.
"פול קווין ג'ונאס השני, אל תדבר אליי ככה!" אמר אבא, והמשיך. "אבל הכל יהיה בסדר. תסמכו עלינו."
"כדי שתוכלו לעשות עוד החלטה מטופשת כמו לשלוח אותנו לטיפול שאנחנו לא צריכים? כל הזמן," עניתי לו בעוקצנות. הייתי חייב להישאר חזק, בשביל ניקי. הייתי חייב לנסות לעשות כל מה שיכולתי, גם אם זה אומר להתנהג יותר כמו ג'ו מאשר כמו עצמי. הייתי חייב לעשות את זה.
"פול קווין ג'ונאס השני, שלא תעז לדבר אליי ככה יותר!" אבא כמעט צעק. גיכחתי - הוא אומר את זה כל הזמן, גם לג'ו. וזה באמת שינה משהו עד עכשיו? לא ממש.
"אבל-" אמר ניק, כשאבא קטע אותנו.
"זה סופי."
"גם אני, אח קטן. גם אני. אנחנו לא שייכים לפה," עניתי לו. רציתי להבטיח לו שאני אמצא דרך להוציא אותו משם, גם אם לא את שנינו. שיחזור לג'ו, שהכל יהיה בסדר, אבל המילים נתקעו בגרוני. לא יכולתי להבטיח לו משהו שלא יכולתי לקיים, אלא רק לנסות. ואני אנסה. בשביל ניק. בשביל ג'ו. בשביל שלושתנו. "'אלה רק שלושה חודשים, ואז הכל יחזור להיות אותו דבר. אסור לכם להרוס את התדמית שלכם'", ציטטתי את אבא בלעג.
נכנסנו פנימה והתקדמנו לכיוון המזכירות (או מה שזה לא היה). אנחנו בהחלט לא שייכים לשם.
כולם נעצו בניק מבטים.. אפילו במקום הנידח הזה (טוב, לא כל כך נידח. אם נתעלם מהעובדה שלקח לנו כמעט ארבע שעות למצוא אותו) שמעו מה קרה לניק. או מה שהתקשורת חשבה שקרה לו. ואמא ואבא.
"בנים, תארזו מזוודות," אמרה אמא. "אני ממש מצטעת שאנחנו צריכים לעשות את זה. זה לטובתכם האישית."
"איך זה בדיוק לטובתנו האישית שאת ואבא חושבים שאנחנו משוגעים, לא מאמינים לנו ושולחים אותנו למרכז טיפול שאנחנו בכלל לא אמורים להיות בו?!"
"פול קווין ג'ונאס השני, אל תדבר אליי ככה," היא אמרה, ובמילים אלה היא יצאה מהחדר, משאירה את שנינו לארוז.
"אני לא בטוח מה כואב יותר," לחש לי ניק. הבטתי בו בסקרנות, והוא המשיך. "שג'ו בבית חולים ויכול להיות שהוא לא יתעורר, או יתעורר ויכעס עלינו, או שאבא ואמא לא מאמינים לנו," קולו גווע. חיבקתי את כתפיו, מנחם אותו.
"אני יודע על מה אתה מדבר, אבל יהיה בסדר. תסמוך עליי."
-נקודת המבט של ג'ו,חדר בית החולים-
הלכתי הלוך ושוב בחדר, מנסה לחשוב מה אני יכול לעשות בשביל להוציא את האחים שלי משם. הם לא היו שייכים לשם.
"אתה מוכן להפסיק כבר?!" שאלה טיילור בעצבנות, מתופפת עם אצבעותיה על השולחן.
"טיי, את לא מבינה! הם לא שייכים! צריך למצוא דרך להוציא אותם משם!"
"ג'ו, אמרת את זה בערך מאה פעם," מנדי גלגלה את עינייה. התגעגעתי אליה כל כך- שיערה הבלונדידני הארוך, עיניה הכחולות ירוקות העמוקות...
הרי לא יכול להיות שאני מתאהב בה שוב, לא אחרי כל כך הרבה זמן שלא ראיתי אותה. לעזאזל, יש לי חברה!
"ג'ו, הכל בסדר?" היא שאלה. יופי, בדיוק הבן אדם לענות לה על השאלה הזאת.
"אני דואג לניק וקווין. וגם אם הייתי מצליח להתעורר, עדיין אין לי תכנית אין להוציא אותם". טוב, זאת היתה חצי אמת. דאגתי להם, אבל איך יכולתי לספר לה אני שוב מתאהב בה?
"לא," תקנו מיילי ומנדי בחיוך. "לנו אין תכנית אין להוציא אותם."
"לא באמת חשבת שננטוש ככה, נכון?" שאלה טיילור, קורצת. חייכתי - הן היו איתי. זה כל מה שהייתי צריך.
"תגידי, מיילי," אמרתי לפתע, "אני יודע שאת וניק נפרדתם, אבל ביליתם ביחד המון לאחרונה... משהו קורה?" צחקתי. ידעתי שהם לא ביחד (ניק היה מספר לי... נכון?), אבל זה לא אומר שאסור לי להתגרות בה. לא ככה?
"שום דבר," היא ענתה במהירות מחשידה. במילה אחת? צפוי.
-נקודת המבט של מנדי-
רציתי לעזור להם, באמת שרציתי. אבל בהתחשב במצב שלי, זאת כנראה תהיה בעיה.
את צריכה להגיד לג'ו, נשמע קול בראשי. כרגיל, הקול הזה תמיד צודק. הייתי צריכה לספר לג'ו,אבל זה פשוט היה קשה מידי. הוא היה יודע מה קרה ביום ש"עזבתי את העיר"...
"ביי," חייכתי אל ג'ניפר, חברתי הטובה, לפני שהלכתי הביתה. ירדתי לכביש בעודי מסמת לג'ו לקראת יום השנה שלנו.
'היי ג'ו. אנחנו עדיין מתראים ביום שישי? XOXO"
"ברור! מה נראה לך?"
באתי לענות לו, כשנשמעה צפירה.
מתתי מיד. אף אחד לא סיפר לאחים שמתתי, רק שעזבתי את העיר בנסיבות מסתוריות. אה, כן, ציינתי שאני רוח רפאים?
תודו שזה לא היה צפוי XD
שוב תודה לאן על הרעיון הגאוני, הרעיון המקורי שלי היה שהיא תהיה ערפדה... נסחפתי XD
במקביל רץ לי בראש רעיון לפאנפיק חדש (שניים במקביל בבלוג... אתגר!), והחלטתי להעלות פרולוג לראות מה דעתכם. כל הפאנפיק הוא מנקודת המבט של ניק אלא אם כן צויין אחרת. קוראים לו "Haunted" וההשראה מגיעה מהשיר של טיילור מספיק נאו, "Haunted".
פרולוג
"קדימה, ניקי!" ג'ו התחנן, מחזיק את ידי. לא יכולתי יותר, לא יכולתי לרוץ יותר... בקושי יכולתי לנשום. נפלתי על ברכיי, מנסה לנשום. "אנחנו קרובים! בבקשה, רק תחזיק מעמד. אני מתחנן, ניקי, על תעזוב אותי!" ראיתי את הדמעות נופלות מעיניו.
"אני... אני לא יכול יותר," אמרתי בין הנשימות. "תמשיך בלעדיי. אל תסבול בגללי, ג'ואי. אני מתחנן."
"שלא תחלום על זה אפילו," הוא ענה בארסיות שלא מתאימה לו. "אני הבטחתי לקווין שאני אשמור עלייך, ואני לא מתכוון להפר את ההבטחה שלי. אני אשמור עלייך, גם אם זה תלוי בחיים שלי."
לא יכולתי להתעלם מהמשפט האחרון, לא משנה כמה ניסיתי. הוא הבטיח לשמור עליי, גם אם זה תלוי בחיים שלו. אבל לי אסור לתת לו למות, פשוט אסור לי.
הבטתי במעמקי היער שבו נעצרנו. רדפו אחרינו, לא יכולנו להיעצר אפילו לשניה. ואם אנחנו ניתפס עכשיו – הכל יהיה באשמתי. למעשה, הכל תמיד באשמתי. הבריחה הזאת, המרדף, הסכנה היום יומית לחיים שלנו. הכל היה באשמתי. ג'ו נהג להגיד שזה לא באשמתי, שזאת האחריות של שנינו ושאני אפסיק להגיד שזאת אשמתי, במיוחד אחרי שכמעט תקעתי לעצמי סכין בלב. ולא הייתי נשאר בחיים אלמלא ג'ו... למעשה, אני חושב שלא הייתי חיי בכלל בלי ג'ו. בין אם מבחינה גופנית או נפשית.
הוא תמיד היה שם בשבילי. הוא תמיד תמך בי כשהייתי צריך עזרה; הציל אותי כשרציתי להרוג את עצמי. הוא שם לב כשמשהו לא היה בסדר, הוא היה מתחנן שאני לא אעשה את זה- בשבילו. ואני לא רציתי להרוס אותו, אז עשיתי מה שיכולתי כדי לשמור על עצמי בחיים. אבל עכשיו? הכל היה שונה. זה היה לברוח כדי לחיות. זה היה לחיות בשביל ג'ו. זה היה לברוח בשביל ג'ו. הכל היה בשביל ג'ו.
היתה לו אפשרות בחירה. הוא יכל לבחור להגיד ששום דבר לא באמת קרה, להישאר שם, בבית, עם שאר המשפחה. אבל הוא בחר להצטרף אליי, אל המנודה... זה שאבא מתכחש לו. הוא בחר לבוא איתי. אני זוכר שקווין אמר לנו שאחרי שהוא יתחתן אנחנו מוזמנים לבוא לגור איתם... אני בספק אם הוא זוכר את זה. עברה שנה מאז... אנחנו עוברים ממקום למקום, מחפשים איפה לחיות. אבל המרדף התחיל רק לפני ארבעה חודשים.
ישו, תהרוג אותי עכשיו ותגמור עם זה. תציל את ג'ו... אני מתחנן. קמתי על הרגליים, והמשכנו לרוץ.
ראיתי עכשיו שוב את הפרק של לחיות את החלום 2 עם ההופעה בשוויץ, וממש בא לי שהם יבואו. צריך לעשות משהו בנושא. אם למישהו יש רעיונות (ואני חושבת), מוזמנים להציע :>
דבר ראשון, יש לי עיצוב חדש (ומהמם) מאולסן, יחד עם כל הכפתורים בצד וכו'. יש כמה דברים מחודשים איתו -
א) הכפתורים ברשימות התחדשו.
ב) למטה, רשימה אחרונה, יש "How Long"- יש שם שעונים שמודדים כמה זמן הבלוג קיים, עוד כמה זמן עד ליום ההולדת של ג'ו \ ניק\ קווין ו"Others"- שכרגע, כמובן, מוקדש ליציאה של "See No More".
ג) התיבות בצד XD
דבר שני, עברתי את ה-5,000 כניסות!!! D:
ולכבוד זה היה ספיישל 5,000 כניסות [נראלי...] בימים הקרובים- הרעיון כולו של אן.
יעלה בקרוב ^-^
אפשר להגיב למטה. החלפת שלטים -
לא להוריד את הקישור, לשנות את הגודל או כל הבלה בלה בסגנון :)
אתם -
אז ככה: זה קצת יתעכב, אבל יש לי רעיון לפאנפיק חדש (מה שאומר שאני כנראה אקפיא את השני או אנסה להריץ את שניהם ביחד). קוראים לו "Haunted" (ההשראה, כמובן, מהשיר של טיילור - Haunted). כעיקרון כל הפאנפיק הוא מנקודת המבט של ניק אלא אם כן כתבתי אחרת לפני תחילת הפרק. :)
Haunted - פרולוג
"קדימה, ניקי!" ג'ו התחנן, מחזיק את ידי. לא יכולתי יותר, לא יכולתי לרוץ יותר... בקושי יכולתי לנשום. נפלתי על ברכיי, מנסה לנשום."אנחנו קרובים! בבקשה, רק תחזיק מעמד. אני מתחנן, ניקי, על תעזוב אותי!" ראיתי את הדמעות נופלות מעיניו.
"אני... אני לא יכול יותר," אמרתי בין הנשימות. "תמשיך בלעדיי. אל תסבול בגללי, ג'ואי. אני מתחנן."
"שלא תחלום על זה אפילו," הוא ענה בארסיות שלא מתאימה לו. "אני הבטחתי לקווין שאני אשמור עלייך, ואני לא מתכוון להפר את ההבטחה שלי. אני אשמור עלייך, גם אם זה תלוי בחיים שלי."
לא יכולתי להתעלם מהמשפט האחרון, לא משנה כמה ניסיתי. הוא הבטיח לשמור עליי, גם אם זה תלוי בחיים שלו. אבל לי אסור לתת לו למות, פשוט אסור לי.
הבטתי במעמקי היער שבו נעצרנו. רדפו אחרינו, לא יכולנו להיעצר אפילו לשניה. ואם אנחנו ניתפס עכשיו – הכל יהיה באשמתי. למעשה, הכל תמיד באשמתי. הבריחה הזאת, המרדף, הסכנה היום יומית לחיים שלנו. הכל היה באשמתי. ג'ו נהג להגיד שזה לא באשמתי, שזאת האחריות של שנינו ושאני אפסיק להגיד שזאת אשמתי, במיוחד אחרי שכמעט תקעתי לעצמי סכין בלב. ולא הייתי נשאר בחיים אלמלא ג'ו... למעשה, אני חושב שלא הייתי חיי בכלל בלי ג'ו. בין אם מבחינה גופנית או נפשית.
הוא תמיד היה שם בשבילי. הוא תמיד תמך בי כשהייתי צריך עזרה; הציל אותי כשרציתי להרוג את עצמי. הוא שם לב כשמשהו לא היה בסדר, הוא היה מתחנן שאני לא אעשה את זה- בשבילו. ואני לא רציתי להרוס אותו, אז עשיתי מה שיכולתי כדי לשמור על עצמי בחיים. אבל עכשיו? הכל היה שונה. זה היה לברוח כדי לחיות. זה היה לחיות בשביל ג'ו. זה היה לברוח בשביל ג'ו. הכל היה בשביל ג'ו.
היתה לו אפשרות בחירה. הוא יכל לבחור להגיד ששום דבר לא באמת קרה, להישאר שם, בבית, עם שאר המשפחה. אבל הוא בחר להצטרף אליי, אל המנודה... זה שאבא מתכחש לו. הוא בחר לבוא איתי. אני זוכר שקווין אמר לנו שאחרי שהוא יתחתן אנחנו מוזמנים לבוא לגור איתם... אני בספק אם הוא זוכר את זה. עברה שנה מאז... אנחנו עוברים ממקום למקום, מחפשים איפה לחיות. אבל המרדף התחיל רק לפני ארבעה חודשים.
ישו, תהרוג אותי עכשיו ותגמור עם זה. תציל את ג'ו... אני מתחנן. קמתי על הרגליים, והמשכנו לרוץ.
מתי זה ייגמר?
ההשראה לכל הקטע של ההתאבדות זה ממישהו שאני לא אגיד מי, והדמות של ג'ו, שתומכת ומנסה להגיד שלא לעשות את זה מבוססת על מישהו אחר בהקשר הזה (מי שהבינה הבינה... P:)
אתמול היה לנו טיול שנתי, היה א-ד-י-ר (אל תתפלאו אם חפרתי קצת [או הרבה] למטה על הטיול, אבל היה ממש כיף וממש חיכינו לו). היינו בכתף שאול, לילות שאן, נחל יצפור והאזור. היה ממש יפה, ואני מחכה שחברה שלי תשלח לי את התמונות שהיא צילמה :]
וואי. לוקח לי שנים לכתוב פוסט כי אני רואה במקביל "שקרניות קטנות ויפות", ו... טוב.. אני דיי מאבדת את הריכוז שלי XD
ד"א, בקרוב יעלה עיצוב חדש - הזמנתי אחד [כי לא ממש הצלחתי להכין לבד X: ], ובפעם הראשונה (וגם כנראה האחרונה) יש סיכוי שחלק מהרשימות יהיו בעברית! עזבו, התחרפנתי. XD
ג'ו היה בתכנית של MTV- "כשהייתי בן 17" (When I was 17)
ג'ו היה בתכנית של MTV יחד עם כריס בראון ואיזה דוגמנית. אין הרבה להרחיב פה במילים, פשוט תצפו לבד -
*אחרי ה-Pop quiz על כריס בראון, יש פרסומת. אחרי הפרסומת זה ממשיך,אל תעצרו (וכנ"ל לגבי הדוגמנית ההיא).
מה דעתכם?
ג'ו רוצה שווינסטון ינגן על פסנתר.
ג'ו התחרפן סופית: הוא רוצה שווינסטון ילמד לנגן על פסנתר.
הוא אומר שהוא לקח השראה מכל הכלבים האלה ביוטיוב שיודעים לנגן בפסנתר, והוא מקווה שבגלל שווינסטון הגיע ממשפחה מוסיקלית גם הוא יצליח. אבל כרגע ווינסטון רק... לומד. והוא נשאר בשלב הלמידה.
ג'ו אמר על ווינסטון: "He [went to] the bathroom on my carpet so I'm a little upset with him.”
(בתרגום: הוא הלך לחדר האמבטיה על השטיח שלי, אז אני קצת כועס עליו עכשיו). אבל הוא לא שונא אותו, בניגוד לשמועות שרצות באינטרנט:
"“There's a park down the street from me that I go to all the time, and I just take him there and chill,” אמר ג'ו, "He likes to play with other dogs. He's the best.”
(בתרגום: "יש פארק בהמשך הרחוב שלי שאני הולך אליו כל הזמן, ואני לוקח אותו להרגע. הוא אוהב לשחק עם כלבים אחרים. הוא הכי טוב").
מי הכלב המועדף אליכם? אלביס, ווינסטון, ריילי או מייסי?
ניק יוצא עם דלטה גודרם.
ניק (18. ואני יודעת שאתם יודעים בן כמה הוא, אבל זה חיוני להמשך) יוצא עם דלטה גודרם (26. עכשיו הבנתם למה?!).
דלטה היתה מאורסת במשך שלוש שנים, ובחודש עבר נפרדה מהארוס שלה. היא זמרת (והשיר שלה Lost without you נתקע לי בראש XD).
ניק ודלטה יצאו לסרט, התמונות לפניכם:
ניק צייץ אחרי זה בטוויטר: "נהניתי בסרט. לא חשבתי שאני אהנה בו כל כך, אבל היה מצחיק. והחברה היתה מדהימה."
Awww!
מה דעתכם על שניהם? אוהבים אותם ביחד? [נתעלם מהקטע של הגילאים, כן?].
See No More - עוד פרטים!
כמו שציינתי בעריכה השניה בפוסט הקודם, הסינגל הראשון של ג'ו "See No More" יוצא בקרוב. ועכשיו הגענו לפוסט חדש, ועוד מידע על הסינגל.
הסינגל יוצא ב-3 ביוני, העטיפה שלו (למטה) כבר יצאה. השיר נכתב עם כריס בראון, ויש שמועות שהוא דואט יחד איתו, זה עדיין לא בטוח.
ד"א, חשבתי על זה. איזה מגניב אם לאלבום יקראו "See No More"? תודו שזה שם טוב! :)
אשלי רוצה לחזור לג'ו.
אחרי שהיא נפרדה ממנו, שברה לו את הלב, טסה למלון ממול למלון שלו עם החבר החדש שלה, אשלי נשאלה אם היא רוצה לחזור לאקס שלה, ג'ו ג'ונאס. והיא אמרה *הפסקה דרמטית*: כן.
ג'ו, בניגוד אליה, אמר שטוב לו איך שהוא: אחים מדהימים, מעריצים מדהימים ואנשים נהדרים לעבוד איתם.
Take That, Ashley!
ניק מופיע בפסטיבל בפנסילווניה באוגוסט
ב-13 באוגוסט,בשעה 19:00, ניק יופיע בפסטיבל בפנסילווניה. מכירת כרטיסים תתחיל מה-24 לחודש ומחירי הכרטיסים נעים בין 29$ ל- 39$.
קווין ודניאל היו בחגיגות 160 שנה לחברה האמריקאית "Kiehl's" (חברה לטיפוח גוף, מתנות וכו').
קווין נשא שם נאום ודיבר על חיי הנישואים שלו.
"זה נהדר!" הוא חייך. "כרגע אנחנו בניו יורק, אבל אנחנו מחכים בקוצר רוח לחזור הביתה לניו ג'רזי. אנחנו אוהבים להיות פה."
שאלו אותוף בין היתר, אם הוא יודע אם דלטה גודרם גורמת לניק להיות מאושר. הוא ענה:
"Right now, he's really focused on his music,” he said. “He's working with millions of other artists doing different things. It's really incredible. He has a new one in the studio every day. At 18, he's able to produce artists that have been around forever and it's so cool.”
(בתרגום: "כרגע, הוא מאוד מרוכז במוסיקה שלו. הוא עובד עם מיליון אומנים אחרים ועושה דברים שונים. זה מדהים. יש לו אחד חדש בסטודיו כל יום. בגיל 18, הוא מסוגל להפיק אומנים אחרים שהיו בסביבה לנצח וזה ממש מגניב").
6 שנים מאז שגרג (גארבו) וג'ון טיילור הצטרפו ללהקה!
ב-19 למאי 2005, גרג גארבווסקי (AKA גארבו) וג'ון טיילור הצטרפו ללהקה שהיום נקראת "האחים ג'ונאס". (למי שלא יודע, יש את האחים ויש את הלהקה שמנגנת מאחוריהם: גרג, ראיין, ג'ון וג'ק [AKA ocean grove band]). ג'ו, קווין וניק מספרים כל הזמן כמה החברות ביניהם חזקה. גארבו כתב בטוויטר -
בשביל זה הייתי חייבת - השיר האהוב עליי, אם לא אחד מהם מהאלבום הראשון שלהם, "Six minutes", כשלהקה היתה רק להקה טרייה:
ד"א, הגרסא הזאת היא קצת שונה מזאת שבאלבום:
ג'ו ב"BMI Pop Awards"
ג'ו היה אורח בטקס הפרסים האמריקאי "BMI Pop Awards".
נחשו מי עוד היתה שם? דלטה גודרם. צירוף מקרים משעשע, לא? XD
ג'ו מנחה את הקדם טקס פרסים של בילבורד.
ציוצים עדכניים מהטוויטר
ואני חשבתי שאני אף פעם לא אגמור עם החדשות! בחיאת, זה היה ארוך. מאוד ארוך... לא ככה? (במיוחד לי XD).
נמשיך הלאה, במקום להתעסק במה היה למעלה. החלטתי לעדכן פה ציוצים אחרונים מהטוויטר של קווין, ניק, ג'ו, דניס, פול ודניאל :)
פרק שמיני - Believe Me, Father
*הערה חשובה לפני קריאת הפרק: המילה "Father" מיוחשת פה בשתי משמעויות: אבא, ו"אבי", כמו שמדברים אל כומר- להזכירכם, פול הוא כומר. כל פעם שיש "*" אחרי המילה "אבי", הכוונה היא לצורת דיבור כמו שמדברים אל כומר.
מנקודת המבט של ניק.
"אבא קורא לנו לרדת למטה," אמרתי לקווין וניתקתי את הטלפון. "יש מסיבת עיתונאים, או ראיון, או מה שזה לא יהיה- על כל העניין הזה עם ג'ו," הוספתי והצבעתי בערפול על המיטה שעליה שכב ג'ו. היינו רק ארבעתנו בחדר - קווין, ג'ו, מנדי (שבאה לבקר) ואני, מן הסתם. קווין הנהן וירדנו למטה.
"ניק, חכה," הוא עצר אותי לפני שנכנסנו לאולם במלון ליד, שבו חיכו העיתונאים. "תן לי לדבר. הרי שנינו יודעים שמהר מאוד תגיד משהו, על, אתה יודע... ג'ו," הוא לחש את המילה האחרונה.
"כן, קווין, זה הרעיון. להגיד משהו על- 'אתה יודע... ג'ו'," ציטטתי אותו.
"הבנת למה התכוונתי, אל תתחכם איתי."
הנהנתי, ונכנסנו פנימה.
***
השאלות המשיכו לרוץ. 'איך אתם מתמודדים בלי ג'ו?', 'מה יהיה עתיד הלהקה?', 'מה מצבו הנוכחי?' ושאלות בסגנון, ממש כאילו הם לא מקשיבים לתשובות שלנו. ממש אושר. ואז הגיע השאלה ששברה אותי, השאלה שבה שברתי את ההסכם שלי עם קווין.
"מה יקרה עם ג'ו ימות?" שאל אחד מהעיתונאים בשורה האחרונה. אני נשבע בטבעת הטוהר שלי שאלמלא קווין היה לידי, הייתי רץ וחונק אותו, עם או בלי קשר לתדמית שלנו.
"הוא לא ימות!" צעקתי. "הוא בחיים! הוא חזק יותר ממה שאתם חושבים! ומלבד זה, הוא ממש פה איתי! הוא נגע בי! הוא מדבר איתנו! הוא נישק אותי!"
הקהל הביט בי בהפתעה. התנשמתי והתנשפתי, ממש כאילו חזרתי מריצה. ידעתי איזה בלאגן יצרתי, והייתי מוכן לקחת אחריות על המעשים שלי.
"אני חושב שזה הזמן לעצור את מסיבת העיתונאים," אמר אבא בשקט, מתפרץ למסיבה. הוא הוביל את שנינו לאולם קטן בצד הלובי, נושם נשימה עמוקה.הייתי כמעט בטוח באותם רגעים שהוא עומד לצעוק עליי.
"ניק, אני מבין שאחיך חשוב לך ואתה מתגעגע אליו, אבל אל תמציא דברים. מלבד זה, לא יכול להיות שהוא נישק אותך. זה חולני, ניקולאס. אני חושש שאתה משתגע," הוא אמר בשקט. היית מצפה מכומר להאמין בניסים. לא?
"אני נשבע, אני לא מטורף. דווקא ממך ציפיתי להאמין לי, אבי*."אמרתי בשקט. כומר נשאר כומר.
"מצטער, ניקולאס. אנחנו נשלח אותך לשיקום. רק שלושה חודשים, זה לא היסטריה. אתה תצא משם והכל יהיה בסדר, אנחנו נשכח את כל התקרית הזאת."
"ומה אמא חושבת על זה?" התערב קווין.
"צריך לשאול אותה. אבל היא תסכים," אמר אבא בביטחון.
"אם ככה, אם מישהו מחפש אותי, אני בפעם האחרונה לשלושה חודשים הקרובים - בחדר של ג'ו," אמרתי בשקט ויצאתי מהחדרון שבו היינו לבית החולים ליד.
בשתי מילים? הייתי בצרות.
מנקודת המבט של קווין.
זה היה אסון. כמובן שכל מילה שניק אמר היתה נכונה- גם אני בדיוק כמוהו (מלבד זה שאותי ג'ו לא נישק, אלא בעיקר הבהיל). אבל לא היה לי מספיק אומץ להגיד לאבא שגם אני ככה.
ישבנו בחדר של ג'ו, מדברים עם מנדי ועל כל מה שקרה בשלוש שנים שלא התראינו בהם (אני כמעט בטוח שהיא מסתירה משהו, אבל זה לא קשור), כשמיילי נכנסה לחדר, מחזיקה בידה עותק של "פופסטאר מגזין - מהדורה מיוחדת". היא זרקה לעברנו את המגזין. שנינו הבטנו בהפתעה בכתבת השער ומהר מאוד דפדפנו לעמוד המתאים:
ניק ג'ונאס השתגע
במסיבת העיתונאים שהתקיימה בשעות האחרונות ניק ג'ונאס הראה צד שאף אחד לא ידע שקיים אצלו: מטורף.
הוא טען [מובא מתוך העדות של כתבתנו, ליסה קרג'ר]:
"הוא בחיים! הוא חזק יותר ממה שאתם חושבים! ומלבד זה, הוא ממש פה איתי! הוא נגע בי! הוא מדבר איתנו! הוא נישק אותי!"
על פי אביו, הכומר פול קווין ג'ונאס, ניק יישלח לשיקום לכמה חודשים. עוד בגיליון המורחב של "פופסטאר".
"אז... אם ככה, אני מניח שזה סופי. שהם שולחים אותי ל'שיקום'", מלמל ניק בעצב.
"אז אני בא איתך," אמרתי לפתע. "הייתי צריך להגיד מה קורה, שאתה לא היחיד."
כששאלתי את דניאל מה לדעתה צריך להוסיף לפוסטים, היא אמרה שהיא רצתה שאני אכתוב על ראיין, ג'ק, ג'ון וגארבו. אז קיבלתי את ההצעה, אבל החלטתי לחלק את זה לארבעה חלקים. והפעם, גרג.
שם: גרגורי רוברט "גארבו" גארבווסקי.
תאריך לידה: 10 לספטמבר 1986.
תפקיד בלהקה: בסיסט.
קצת על גארבו [לפני הלהקה]: גארבו נולד ללואיז ורוברט גארבווסקי. הוא התחיל ללמוד לנגן על כינור בכיתה ג'. הוא ניגן בתופים מגיל 13, וביקש לחג המולד באותה שנה גיטרה בס. הוא לימד את עצמו לנגן, כשחבר מבית הספר היה מגיע ועוזר לפעמים. הוא ניגן בלהקה בשם "Level Zero" וזכה איתה בכמה תחרויות. בשנת 2005, אחרי שסיים את השנה הראשונה בקולג', הוא החליט שהוא רוצה להפיק ולנגן מוסיקה. הכומר פול קווין ג'ונאס קיבל המלצות על גארבו, והוא הצטרף ללהקה יחד עם שלושת הבנים הצעירים שלו: קווין, ג'ווניק.
כתיבת שירים: גארבו כתב כמה שירים יחד עם האחים: Tonight, Games, Poison IVY, Fly with me.
הופעות: מלבד העובדה שגרג הופיע איתם בכל הופעה, הוא גם הופיע בכמה הופעות בתור הבסיסט עם: סטיבי וונדר, בראד פייסלי, מרטינה מקברייד, אמי גראנט, דמי לובאטו, ג'ורדן ספארקס, מיילי סיירוס ועוד.
כיום: גרג, יחד עם ראיין, ג'ק וג'ון בלהקה - "Ocean Grove". הם מופיעים ובדרך להוציא אלבום ראשון.
תמונות:
ד"א, לא סתם בחרתי להתחיל מהפייבוריט שלי XD
היה לי קצת משעמם, אז הכנתי שלוש סימניות: אחת של ניק, אחת של קווין ואחת של ג'ו. כל אחת מהן על רקע לבן, ומתאימה גם לרשימות. :)
משום מה לסימניה של קווין יצאה לי מסגרת ורודה, וזה מחרפן אותי. תסלחו לי על זהXD
תגידו לי אם אהבתם, אם כן אני אכין עוד לפוסט הבא, ואני אשתדל לעשות להם רקע שקוף^^
אני רוצה להתחיל משהו על It's About time, אני אסביר אחר כך, אני צריכה שתשלחו לי תמונות ישנות וחדשות שלהם שאתם אוהבים[רצוי ישנות], למייל של הבלוג. תודה ♥
Personal Graphic לשניים הקיצוניים. קרדיט לי על האמצעי.
אז ככה. הפוסט על ניק יעלה בקרוב, אבל עד אז- עדכונים, וכל מיני דברים אחרים - אתם יודעים... פוסט רגיל XD
(אחרי הרבה זמן שלא עשיתי אתזה^^).
משום מה, לא עבר הרבה זמן אבל מתחיל להימאס לי מהעיצוב הזה. אני אשאיר אותו, אבל אני אנסה-אחרי הרבה זמן, להכין אחד לבד. דעות? (:
חדשות.
קווין ודניאל אימצו כלבה חדשה :)
כן כן, קווין ודניאל אימצו כלבה חדשה- יחד עם ריילי, מייסי.
נכון שהיא פשוט חמודה?:)
הלייב צ'אט של ג'ו - 2.5.11
ב-2.5 ב-1:30 לפנות בוקר התחיל הלייב צ'אט של ג'ו. לצערי הרב אני הגעתי בעשר דקות איחור (חישוב לא נכון של שעות), אבל זה לא משנה (דבר ראשון, היה נחמד לראות לקראת הסוף), אבל קאמביו העלו את הצ'אט. תגידו לי (אחרי שתראו אותו)- הזוי או לא הזוי?
הדבר הראשון החכם שהוא עשה מאז שהוא הכיר אותה. ג'ו החליט לנתק איתה קשרים לגמרי - עכשיו הם במה שאני קוראת לו "טיילור סוויפט מוד" (למי שלא הבין, טיילור ולא לא מדברים בכלל, היא שונאת אותו, ות'כלס- עכשיו זה לכיוון ההפוך. כלומר, ג'ו הוא כמו טיילור בקטע הזה).
ג'ו אמר בריאיון -
"אחרי שאנשים יוצאים, מה הסיכוי שלהם להישאר חברים בקשר כמו שצריך? (אמר זה שנפרד מדמי והוא בקשר מעולה איתה. יופי גאון). עברתי האלה, וגם אשלי עברה הלאה. וזה כל מה שצריך".
Go Joe!
ניק נותן לצ'אינה מקליין גיטרה(O:)
מעריצי ג'ונאס למיניהם מכירים אותה כקיארה מ-JONAS L.A (פרק שש, The Secret).
בכל מקרה, מסתבר שהיא קיבלה מניק גיטרה. הוא שלח לה אותה לסט צילומים של הסדרה החדשה שהיא מצלמת.
מסתבר שהיא היתה מופעת מאוד (מי לא היה?!). D:
וואי, כיף לה^^
ג'ו מופיע במסיבת קיץ של "B96 Radio "
תכתבו ביומנים! (טוב, עזבו, אל תטרחו, הרי יעלו את זה ליוטיוב ממילא ו... בואו נחזור לנושאXD).
ב- 11.6.11, ג'ו מופיע במסיבת הקיץ של "B96 Radio " עם שירים חדשים מהאלבום שלו!
ההופעה תתקיים בפארק טויוטה בברידג'ווי. מוכנים?:)
למה משובץ, ג'ו? למה משובץ?
קווין ודניאל באירוע צדקה
ב-3.5 קווין ודניאל היו באירוע צדקה (חגיגות עשר שנים לאיזה קרן) בניו יורק סיטי.
קווין ודניאל כרגע מתכננים משהו מיוחד, לא ידוע מה (הם כותבים איזה ספר כנראה). צפו לעדכונים נוספים :)
פרנקי ואמא שלו הכינו סרטון מיוחד לכבוד יום האם.
בגלל שאני חושבת שהכותרת אמרה הכל, אני פשוט אתן לכם לראות את הסרטון. דעתכם? :)
פרנקי מדובב בסרט החגש של דיסני, "Spooky Buddies". הסרט אמור לצאת בספטמבר.
בהצלחה!
ניק מדבר על הטרנד Jonashirtless#
ניק מדבר הטרנד בטוויטר Jonashirtless#
"היו כמה פעמים, שהיו נפלאות. אני חושב ש jonashirtless# מצחיק. ראיתי את זה כמה פעמים, וזה מצחיק אותי כל פעם מחדש. אבל אנחנו מודים על זה- המעריצים שלנו מאוד נלהבים, ואחת הדרכים שלהם להראות את זה זה להפוך אותנו לטרנד בטוויטר,ואנחנו מודים להם על זה".
כ"כ נכון! D:
אלוהים, זה היה ארוך. וזה רק מתחילת החודש! (למזלי לא פספסתי שום דבר לפניXD).
אז ככה. החלטתי להעלות את פרק שבע בפאנפיק, אם כבר ישבתי וכתבתי אותו בבית ספר XD
פרק שבע - Special Visitor
מנקודת המבט של ג'ו.
"אני יורד לאכול משהו בקפיטריה. מישהו רוצה משהו?" שאל קווין. כולנו היינו בחדר (מלבד זה שאמא, אבא, ג'סיקה ופרנקי לא היו מודעים לכך שאני שומע, רואה ומרגיש כל מה שקורה בחדר).
הם הנידו בראשם, מלבד ניק- שביקש קפה (הוא לא מתכוון לישון, נכון?). קווין יצא משם, והאחות נכנסה פנימה.
"שעת ביקור," היא הכריזה. נערה בלונדינית בעלת עיניים כחולות נכנסה לחדר והתיישבה במקום קווין. כל המשפחה הביטה בה בהפתעה, כולל אותי.
"טיילור," אמרה אמא לבסוף. אין ספק שהרבה זמן הם לא ראו את טיילור...בניגוד אליי.
"פול, דניס," היא ברכה בחיוך. "שמעתי שג'ו בבית חולים, אז חשבתי לבוא לראות מה קורה."
"חשבתי שאת לא מדברת איתו יותר," ציין אבא.
"ג'ו לא סיפר לכם? חזרנו לקשר. כלומר, אנחנו רק חברים," היא הוסיפה כשג'סיקה נעצה בה מבטי קנאה. טוב, זאת בהחלט היתה טעות שלי כשלא סיפרתי להם. למרות שהיו לי את הסיבות שלי. וקווין הוכיח לי כשצדקתי כשנכנס לחדר.
הוא הפיל את המגש בידו, ועליו שתי כוסות הקפה. אמא, אבא, ג'סיקה ופרנקי יצאו, משאירים אותנו לבד בחדר, וקווין התיישב ליד טיילור.
"מה. את. עושה. פה?" הוא שאל, מדגיש כל מילה. היא סיפרה להם מה קרה מאז שחזרנו לדבר, והם נראו מופתעים למדיי.
"טיי, אני יכול לדבר רגע עם ניק... לבד?" הוא שאל. כמובן שהוא רצה לדבר עם שנינו- לפעמים הוא היה ברור מידי. היא הנהנה ויצאה משם,משאירה אותנו לבד.
התיישבתי ליד ניק, משחק עם התלתלים שלו. ידעתי שההתפרצות של קווין תגיע בקרוב, כל מה שצריך לעשות זה לחכות.
"אתה מוכן להגיד לי מה היא עושה פה?"
"באה לבקר?" ניחשתי. טוב, זה היה נכון. היא באמת באה לבקר. אבל הוא רק נאנח.
"טוב, תעשו מה שאתם רוצים," הוא אמר לבסוף. שנינו הסתכלנו עליו בבלבול.
"אתה לא יכול לדעת אם היא רואה אותך או לא," הוא הסביר את עצמו. "אז אני חושב שכדאי שהיא תלך."
גלגלתי את עיניי. היא לא יכולה לראות אותנו - וכהוכחה, ביקשתי מקוו לקרוא לה. הוא יצא, ואני התקרבתי לניק. הצמדתי את שפתיי אל שפתיו, כשהדלת נפתחה.
"מה. לעזאזל. קורה. פה?" שמעתי את הקול של טיילור המופתעת. אופס. כנראה שהיא כן יכולה לראות אותי.
"את... את יכולה לראות אותי?" שאלתי בהפתעה. היא הנהנה.
מנקודת המבט של ניק.
יופי. טיילור רואה אותו, אני רואה אותו וקווין רואה אותו. תכף מיילי, סלינה ודמי ייכנסו וגידו שהן רואותו אותו, ואז זה יהיה מושלם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Macy - Jonas Israel
2. 
3.
4. 
6.