אני עדיין חיה.
לא יודעת אם בשמחה, או בעצב.. אם אני מאושרת או שאני בדכאון טוטאלי שלא ניתן לריפוי.
אומנם חודש לא עידכנתי, אבל קרה הרבה..
זיינת אותי פעמיים. היה לי הכי כיף בעולם. אתה גורם לי להרגיש מיוחדת כשאני איתך, בסיטואציה המינית. אני מרגישה כאילו אני הסקס הכי טוב שהיה לך בחיים ואתה נהנה מכל שניה, ולא רוצה שייגמר.. אני אוהבת כל כך את ההנאה שלך מזה. את החיוך שלך כשאני שולטת הכל, ובשניה שאתה מנסה לעשות משו אני מחטיפה לך סטירה או שורטת אותך.. את החיוך הזה.. להכריח אותך להסתכל לי בעיניים בזמן שאתה מזיין אותי, ואני רואה איך אתה מתפגר מזה.. שזה יותר מידי אינטימי בשבילך, הקשר שנוצר בעיניים.. ואיך שאתה מנסה לנשק אותי ואני מתגרה בך, כל כך מתגרה בך.. וכשאני נותנת לך את המציצה של החיים שלך.. לשמוע אותך, לראות את החיוך.. להרגיש איך אתה מלטף לי את השיער באהבה.. אני באמת ובתמים מאמינה שאתה רוצה שנהיה ביחד. אני היחידה שמקשיבה לך, שמבינה אותך, שהיא החברה המושלמת בשבילך, שאתה כל הזמן אומר לי כמה שאני מדהימה ואתה לא מבין איך אין לי חבר.. שאני מציאה, שצריך לתפוס אותי ולא לשחרר אותי לעולם כי בחיים לא ימצאו משהו טוב יותר. אבל אני גם יודעת, שאתה מודע לעיניין שאתה חרא של בויפרנד. שאתה מפחד להרוס את הקשר, להרוס את מה שיש בינינו.. אפילו חברים שלך, שלנו, צוחקים עלינו שאנחנו ממש סיפור אהבה.. אז עדיף לזיין אותי לא? לגרום לי להרגיש שלך ללילה אחד, או שניים, או שלושה.. ואין לך את המחוייבות הזו, את החרא בויפרנד בראש שלך, ואתה זוכה להשאיר אותי, קרוב אלייך.. ושלא תבינו לא נכון, הוא מתייחס אליי הכי מדהים בעולם, אני ממש לא שפחת המין הפרטית שלו..
ואיתך, השני, אהוב שלי.. אני עושה סקס מאהבה, סקס שאני לא נהנת ממנו בכלל.. אבל אני נהנת להיות איתך, צמודה אלייך, קרובה אלייך.. ואני כל כך מתגעגעת אלייך עכשיו.. אני ממש רוצה את החיבוק שלך, את ההתכרבלות איתך.. את הנשיקה שלך.. תמיד עולות לי דמעות כשאני חושבת עלייך, אפילו לשניה.. אם רק היית מעריך אותי יותר אהוב שלי, יכולנו להיות הזוג הכי מדהים בעולם, זוג שאנשים היו מקנאים בו ומשתוקקים להיות כמונו. ואני אוהבת אותך, כל כך אוהבת אותך, עדיין.. לא מצליחה להתגבר עלייך, איך אני אתגבר עלייך? ואנחנו נפגשים, בפעם בשבוע.. מזדיינים, מתכרבלים, מדברים, משתפים, מחבקים.. ורק מתחשק לי כל פעם לצרוח כמה שאני אוהבת אותך, כמה שאתה אידיוט וכמה שאני רוצה לזיין אותך מכות. הלוואי והיית מעריך אותי יותר אהוב שלי, ולא מוותר עליי כל כך בקלות.. ואתה יודע, זה המקום היחידי שאני יכולה לדבר באמת ובפתיחות איתך. כי אתה לא קורא פה. אני לא צריכה להסתיר דברים. אני יכולה לרשום פה דברים שכל כך קשה לי להגיד במילים כי זה מחליש אותי. כמה שאני צריכה את החיבוק שלך עכשיו, כי קשה לי, קשה לי כל כך.. והחיבוק שלך גורם להכל להראות בסדר.. לא כזה נורא, ושיש לצידי מישהו שיעזור לי לעבור את החרא תקופה הזו.
וכל השאר סתם.. עד שיכול להיות לי קטע עם מישהו שבאמת רוצה חברה, והוא נשמע כל כך מדהים ואחד שבאמת רוצה להתאהב, חברה טובה שלי דלוקה עליו.. ועד שנהנתי.. איימו עליי באשפוז.. והתמכרתי לאלכוהול יותר מתמיד.. אני כל כך רוצה לשתות, כל דקה ביום.. ואני מרגישה זונה כרגע, או שזה אולי כי אני במחזור אז החשיבה שלי לא צלולה כרגע.. וכל כך באלי סיגריה כרגע.. פשוט להרגע..
