גם כשאני עושה הכל נכון אני עושה הכל לא נכון וזה לא מוצא חן בעינייך אבל אלה החיים שלי ורע לך ואת מוציאה עלי הכל וזה יפה מאד אבל אני לא מעריכה את זה אם הפסיכולוג אומר שזה מעציב ומדכא ושגוי שבכית מולי והפסקתי לאכול את המרק ובהיתי בו בתקווה שיבלע אותי כנראה שמשהו כאן לא בסדר  ורוני אומר שרע לך ושזה בכלל לא קשור אליי ושזה משהו שקורה איתך כי זה לא גיל שפתאום קפץ עליי אני נמצאת בגיל הזה הרבה זמן ולא עשיתי אף שינוי חד וזה אפילו לא אלמוג שאת כל כך מסרבת להכיר או ללמוד או אפילו לדבר כי הוא עלול לפגוע בי ויש לו פוטנציאל להרוס חלקים מסויימים בי אמא תנחשי מה לכל אחד יש סיכוי אפילו די גדול לפגוע בי כי אנשים נפגעים מדברים לפעמים וזה טבעי ואם בכלל תנסי לראות כמה שהוא עושה אותי מאושרת זה יהיה נחמד מצידך ולא תפילי הכל עליי כי אני כבר לא מסוגלת ואני יודעת שאולי מתישהו זה יעבור אבל אני לא רוצה לספוג את כולך עד אז כי אני לא המטפלת שלך ואפילו הפסיכולוג אמר [פעם הוא רוני ופעם הוא פסיכולוג ופעם הוא שניהם ופעם הוא סתם אחד שמהנהן וצוחק מהבדיחות שלי אז מזל שיש לי בדיחות] שאני לא יכולה לתמוך בך כי אני יכולה להיות שם בשבילך אבל לא לתמוך כי את אמא שלי ואת אמורה לתמוך בי וזה אף פעם לא יהיה הפוך כי יש הבדל בין לתמוך ולהרגיש אחראי לכל הסבל שאת מרגישה כי אני לא אחראית אליו ואולי אפילו לא לחלק ממנו הבחירה היא רק שלי מה לקחת ממנו ומה לא לקחת ממנו ואני לא בטוחה שבכלל יש לי כוח להתחיל לחשוב על כל דבר שאני עושה או אומרת לידך בא לי להתפוצץ ולאמר לך לדבר איתי ברור פשוט תגידי מה שיש לך לאמר אם את רוצה שאפגש איתו פעם או שלוש בשבוע ואם זה נוח לך או לא נוח לך רק פאקינג תדברי ואל תתני לי להסיק הכל לבד כי אני בסך הכל הבת שלך ואני לא יכולה להבין הכל לבד אל תגרמי לי להרגיש אשמה כי אני לא אשמה ואני לא אחראית ונמאס לי

אולי פשוט תראי שטוב לי

[ליקוי חמה]