כולם מעריכים שירים רומנטים.

שירי מחווה להיא, שעזבה אותך ואתה מתגעגע.

וכביכול שניכם עוד רוצים אחד את השני, אז אתה רוצה לרוץ אחריה

לתפוס אותה

וכולם מקווים בלב שבאמת תתפוס אותה. שתשיג אותה

שתחזרו. שהכל יהיה כרגיל

כולם מעריכים מכתבים רומנטים.

שאתה מתאר כמה אהבת, ולא הראית. 

שאהבת ולא הערכת נכון.

ומן המכתב היא תתרגש והיא תבכה וכולם ימשיכו

לקוות בלב

שתרדוף אחריה וכנגד כל הסיכויים באמת תחזרו

והכל יהיה טוב.

כולם מעריכים את זה.

אבל אף אחד לא מדבר על הצד שלה.

אולי היא נפרדה מסיבה.

אולי היא לא רוצה לחזור לקשר.

אולי השירים הרומנטיים הם הטרדה.

והמכתבים רק ממשיכים להציק.

והיא ממשיכה בחיים ואתה בשלך

ממשיך לרדוף אחריה

כי בעיניך?

היא הדבר הכי מדהים בעולם. אתה לא רוצה אחרת.

וההטרדה ממשיכה מבחינתה

ובעיניך הרומנטיקה בשיאה. 

הטרדה היא לא רומנטיקה.

הטרדה היא לא אהבה. היא כואבת. היא פוגענית.

רומנטיקה טובה היא רומנטיקה הדדית.

הטרדה היא לא עניין של מה בכך.

אז פעם הבאה שאתם מקווים בלב 

הוא יתפוס אותה והם יחזרו

תנסו לחשוב טוב טוב

אבל באמת לחשוב

איך גם היא מרגישה.

(* הפוסט נכתב כמתייחס לזכר אל מול נקבה אך מתייחס באופן שווה לכל המגדרים והא/נשים, מבחינת כל היחסים הרומנטיים)