בכל העולם שמש בחוץ ואני קופא מקור.

קר לי בלב וכל טיפת דם שהוא מזרים לאיבריי השונים מנתקת אותם ממני ואני נכבה

כמו מכונה

כזו שנתלשו ממנה הידיות והיא נותרה פגומה

רומסת ודורסת ולא רואה

שהיא טועה

קר לי בלב מרוב אכזבה

אני לא יודע לאן הלכתי אך מרגיש לי שאין לי לאין לחזור

שם עוד סוודר וחוזר אל הכפור

(אני אדם בלי דם רובוט בלי כיוון

לא יכול להרפא מכאבי המצפון)