למה אני עצובה

צריך להיות כזה ספר

הוא ינסה להסביר איך הראש שלי פועל

לא יהיה לו שם

והוא לא יהיה רב-מכר

אבל הלב של מי שיקרא אותו ישבר.

בארגז קטן

נישן

במטבח צפוף

נאכל

בעיינים עצומות

נרגיש

ובלב רחב

נאהב

(אז זה היה על עופר עכשיו זו תפילה)

עמדתי לבד לכלותי

רק אחת בלבד

ולא אצילני

בלילות הם חוזרים אליי

רבים את מי אהבתי יותר

מתנצחים על רגשותיי בעבר

מתלהמים בתוך הראש שלי

מונים ביניהם את חסרונותיי

ומרוב מילמוליהם

אני לא יכולה לישון (אני מתמלאת אהבה)

את תכיני הכל כמו שצריך

ותגיעי אלי בשמלה ורדרדה

טובעת באביב שהתעורר לא מזמן

תלטפי ותנשקי

כשמבחוץ רעש מלחמה

נולדתי עם רתיעה מוחלטת מן העולם הזה

נשבעתי להלחם במושך

להתנגד למפתה

לאסור למהפנט להורג

עודני מקיים

מבעד לחלון שלך אני יכול לשמוע את האושר מדפק

לילה בחוץ והכוכבים ממלמלים אהבה

אני לוחש לך באוזן תקווה

רגש נעים בכיסוי של שמיכה

להשקע בך

כמו מדרך רגל בסנדל אפור

או צורת גב בכורסא נוחה

טביעת-גוף שלי בגוף שלך

ואני כבר אינני

אני אתה

בכל העולם שמש בחוץ ואני קופא מקור.

קר לי בלב וכל טיפת דם שהוא מזרים לאיבריי השונים מנתקת אותם ממני ואני נכבה

כמו מכונה

כזו שנתלשו ממנה הידיות והיא נותרה פגומה

רומסת ודורסת ולא רואה

שהיא טועה

קר לי בלב מרוב אכזבה

אני לא יודע לאן הלכתי אך מרגיש לי שאין לי לאין לחזור

שם עוד סוודר וחוזר אל הכפור

(אני אדם בלי דם רובוט בלי כיוון

לא יכול להרפא מכאבי המצפון)