יותר מדי מילים נאמרות מהפה שלי
והן לא מעודדות אותי
מה שאומר שהן פשוט מיותרות. 

לפחות יש מוסיקה
וגם פברואר נמשך עוד יום 

בעצם
סתם עוד יום.

וכל האנשים הצבועים בפייסבוק
לעומת אלא שבאמת מתכוונים... 

אבל קצת חייכתי  

וואו כיף פה וכלום לא מתפוצץ ונופל ומתעקם ובכלל לא מתמוטט ולא קשה
[איך אומרים וואו בעברית?]

ואני אמורה להיות באמצע ביניהם ולגרום לכך שאני לא אלכד ביניהם 
ובכלל לא הולך לי רע לא לא הולך לי נהדר אני נורא טובה בעסק הזה

וחוסר שעות שינה זה לחלוטין הדבר הכי הכי קסום ונהדר עכשיו
ואין בכלל אנשים מרגיזים בסביבהההה

הכל נהדר ואני גם מנגנת ממש ממש שעות בפסנתר 
ובכלל לא מחפפת
וגם מלאת רצון לנגן קלאסי כי זה הדבר הכי טוב בעולם כמובן

וגם יש לי יום הולדת ממש בקרוב 
וכלום לא הולך להתפוצץ 
יהיה נהדר נהדר נהדר ומדהים
ולקרוא ולשיר ממש עוזר לי כל הזמן זה לחלוטין מדהים

ולהגיד אוי לי במקום "אומייגוד" בכלל מוציא אותי קשורה
ומחר לנסוע

כמה נהדר כמה
 

נכנס אל החדר
סביבי, על המדפים, מונחים בשורות מסודרות
איברים
עיינים, ידיים, כבדים, פיסות רגליים ואצבעות
והם כולם כולם שלי
וגם קצת של אחרים
מזכרות
ממאורעות פחות שמחים שחגגנו ביחד
התנגשויות, מגעים, מבטים
שקרו לא בהסכמה
אונסים למיניהם
שהיוו יציאה שלי אל העצמאות, אל ה-אני האמיתי
אונסים שהיוו הצלחות.

וגם בלילות
בחלומות
סביבי, על המדפים, מונחים בשורות מסודרות
איברים
עיינים, ידיים, כבדים, פיסות רגליים ואצבעות
כולם כולם של אחרים
וגם קצת שלי
מביטים בי
נכנסים אליי
פועלים דרכי - נגדי.

ואני משלם את המחיר על ההצלחות שלי. 

יש לי יום הולדת עוד שבועיים
בדיוק

אלבומים ולקים ושקדי-מרק ומלא מוזיקה ומלא עברית
ולהיות במשטר עברית
רק עברית רק עברית רק עברית

וקשב וריכוז לא מאובחן
ופיצול קשב מעולה
ומעבר מהיר בין נושאים
ודיבור לא רציף בלשון זכר או נקבה

העובדה שצריך לעשות הרבה יותר
והידיעה שזה לא יקרה

לא להסכים למספרים 4 או 7 או אפילו 2
רק 3 ו5 ו8

וגופייה בחורף ובהייה בקירות
ומכנסיים וגרביונים וצעקות

ובעיקר עצבים

אמצע זה טוב

חחחחחחחחחחחחחחחח שיט. 

אמרו לי שאם אגיד משהו מלא מלא פעמים אתחיל להאמין בזה. 

אמצע זה טוב

איזון זה טוב

אמצע זה טוב

איזון זה טוב

לא , לא עובד.
אולי זה לא עובד בלי דיקציה? 

אולי איזון זה כמו תרופת פלא ואז מי שמוצא את זה מאושר ומי שלא סובל לעד?

מצאתי לנכון לעשות יום "שמח את האחר" לעצמי. אני רק צריכה לקבוע תאריך
לקנות בלונים, ללכת במדרחוב ולחלק מחמאות.

אתה חושב שאם היית אמיתי היית מפחד ממני, אמיר?
היום אתה דווקא עם שיער חום ועיינים חומות, וגם בגדים ממש מרופטים
זה לא בסדר
ויש לי עוד שאלה
למה הגוף מחליט להתכווץ כשכואבת הבטן? 

פסיכולוג שלא קיים.

הכירו את אמיר. 
הוא בן 27, 1.77, רזה, עיינים ירוקות ושיער שחור.
יש לו משקפיים עם מסגרת עבה ושחורה והם מרובעים.
הומו וחיוור.
והוא יפה. כל כך כל כך יפה.
יש לו קול עמוק ומוזר, והוא חושב בצורה עקומה.
הוא לא ממש אוהב לחייך, אבל לפעמים אין לו ברירה.
הוא יושב בחדר אפור
על כיסא שחור
עם רגליים משולבות
ומביט
מדי פעם בי
ומדי פעם בחתול השחור שמסייר בקליניקה.
כשיש שקט הוא מזמזם מנגינה שקטה ומחכה שאמשיך אותו.
החדר דיי ריק, רק קצת עציצים.
ושולחן עמוס בנייר.

ותמיד תמיד יורד גשם בחוץ.
(גם הוא אדם של חורף)