אז כן. החלטתי לפתוח את חודש אוקטובר בפאנפיק בני הנפילים הראשון שלי!( שאגב היה ממש כייף לכתוב אותו).
כבר הרבה זמן שרציתי לכתוב פאנפיק על סדרת הספרים של בני הנפילים, ופשוט לא עשיתי זאת כי פחדתי להרוס את הדמויות שכתובות כול כך טוב של קסנדרה קלייר ( הכותבת הגאונית של הסדרה המדהימה הזאת! *-*'').
אבל אז שתי דמויות שבו פשוט דרשו שאני יעשה עליהם פאנפיק יאוי.
כן. שמעתם טוב פאנגרלוס שביניכן פאנפיק יאוי!
עכשיו דמות אחת היא סטרייטית, והשנייה ג'יי.
גם אותי זה הפתיע, כי סדרת הספרים לא מדברת רק על הזוג הזה. אלה בעצם סדרת ספרי פנטזיה שמעורבים בהם: בני פיות, מכשפים, מפלצות, שדים, ערפדים, זאבים, וכמובן את ציידי הצללים המדהימים שעוזרים במלחמה נגדם( נגד כול שוכני התחתיות והיצורים שמופיעים שם).
בכול אופן אני פשוט חולה על הסדרה הזאת!! חולה! ואתמול ראיתי טריילר לספר הרביעי שניקרא ' עיר של מלאכים נופלים' עם השחקנים שלהקו ו... זה לא נראה נורא כול כך כמו שחשבתי.
הסרט הראשון מתחיל באוגוסט 2013 אני חושבת ב15.8 אם אני לא טועה. אני לא יודעת אם ללכת לסרט, כי אני מפחדת שהוא יהרוס לי את הדמויות שבספר שהיו כתובות באמת בצורה טובה.
כי לפעמיים בסרט לא מכלילים את כול האירועים שקרו בספר אז... לפעמיים הספר יכול להיות מעולה אבל הסרט יכול באותה מידה לאכזב בצורה נוראית.
טוב אני אראה כבר.
בכול אופן לגבי הפאנפיק זהו הפאנפיק הראשון שלי על סדרת הספרים הזאת.
וכבר הצלחתי לשכנע בלוגרית אחת שאוהבת פנטזיה ומד''ב להתחיל לקרוא את הספר הראשון, ואני שמחה שעשיתי את זה.
אני מקווה לגרום לכמה שיותר קוראים להיסחף אחרי בני הנפילים, ובאמת שאין לכם מה להפסיד! אם אתם מחובבי ואוהבי ז'אנר הפנטזיה אז סדרת הספרים הזאת הם במיוחד בשבילכם!
ועכשיו מסיימתי את כול שלושת הספרים אני פשוט לא יודעת מה לעשות.
את הספר השני ' עיר של אפר' קראתי לפחות פעמיים,
ועכשיו אני מתלבטת אם לקרוא שוב את הספר הראשון ( כדי להיזכר הכול התחיל, ואיך הם נפגשו) או לקרוא שוב את הספר השלישי שפתר לי הרבה מאוד בעיות ושאלות לגבי הקשר שבין ג'ייס וקליירי.
מה שמזכיר לי ששלשום כתבתי פאנפיק נוסף על אלק ( הדמות הנוכחית של הפאנפיק הזה שהוא גם דמות הפראבטתי( הג'יי) שגם אותו אני חושבת שאני אפרסם מתישהו.
ואני צריכה לעשות גם פאנפיק על ג'ייס וקליירי. כי זה פשוט דורש!
הפאנפיק מיועד לכול אוהבי, ומעריצי סדרת הספרים של בני הנפילים.
כמובן שמי שלא מכיר או לא קרא את הספרים הללו לא יצליח להבין במה מדובר.
אבל אתם יכולים להצטרף. אין לי בעיה.
הפאנפיק הזה פשוט מיועד לאותה בלוגרית שכבר מחכה לפאנפיק הזה 3: ( אותה בלוגרית שלה המלצתי על סדרת הספרים הזאת).
אז שנתחיל?
כן! XD
שם פאנפיק: אהבה ממבט ראשון
כותבת: אני ואנוכי
פאנדום: the mortal instruments
שיפ: אלק וג'ייס , לקראת הסוף יש רמיזה לשיפ
דירוג: נממ אני מניחה ש.. PG-13 (אף פעם לא הבנתי את הקטע עם הדירוג בפאנפיקים כאלה O.ם).
ז'אנר: פנטזיה,
דיסקליימר: כול הזכויות שמורות לכותבת קסנדרה קלייר ועל הדמויות שבו
הערות: נממ לא חושבת שיש.
ואורך הפאנפיק: 9 עמודים.
תהנו :)
~~~~~
הוא הלך בסמטאות החשוכות והצרות של ניו יורק. תוהה במחשבותיו מה היה קורה אילו היה חושף את רגשותיו כלפי ג'ייס. צייד הצללים שנחשב לצייד הכי טוב יחסית לגילו בניו יורק.
הוא כול כך אהב אותו. כול כך אהב אותו, עד כדי כך שלא היה מסוגל לגלות את סודו, ולהתוודות באמת ובתמים על אהבתו כלפיו.
כולם מבני הבית חוץ ממנו כבר הבינו את הרמז. כולם קלטו במבטיו הבוחנים שג'ייס מצא חן בעיניו מאוד. אפילו איזבל אחותו כבר שמה לב לזה.
כולם ציפו שיעשה משהו עם רגשותיו, אבל כלום. פשוט כלום. הוא היה ביישן מדיי בקטע הזה.
הוא רצה לחשוף את רגשותיו כלפי ג'ייס, אבל לא ידע איך יגיב. הוא פחד להתאכזב, שמע פתאום ג'ייס ידחה את ההצעה שלו לקרבת אינטימית יותר.
אבל דבר אחד כן הפריע לו- הקרבה בינו לבין קליירי.
הוא ראה את הזמנים והפעמיים שבהם בילו יחד. הוא קינא בקשר הזה, ורצה לתלות בעצמו יותר ביטחון כמו שקליירי עושה עם ג'ייס.
הוא רצה להעז לפתוח את ליבו, ולגשת לג'ייס ובאמת לדבר איתו על מה שהוא מרגיש כלפיו.
אבל הפחד תמיד עצר אותו.
מה יעשה עכשיו? איך יתקדם?
הוא ראה את ג'ייס כיצור חלומי בעל קסם אישי שיש רק לו. הוא באמת היה כזה.
אבל ידע שהוא לא מחפש להיות בקשר רציני. לפחות לא כרגע.
הוא אמר בעצמו שהרבה בנות רצו אותו בגלל היופי שלו, אבל הוא תמיד דחה אותן כי לא חיפש קשר רציני להיות בו.
אז מה יהיה עכשיו? אם הוא לא מחפש קשר רציני להיות בו , איך הוא יתוודע על רגשותיו כלפיו?
כשהמשיך ללכת בסמטות החשוכות, החלו לפתע משום מקום לתקוף אותו שדים דמויי ציפורים ענקיות , בעלי טפרים חדים, ומקוריים ענקיים וגדולים עוד יותר.
הוא היה חסר הגנה. הוא אף פעם לא הרג שד בחיים שלו. הוא היה יחסית חסר ניסיון בעניין.
במהירות, הוא הכניס את ידו לתוך כיסיו האחוריים, וחיפש במהירות את האסטלה שלו '' איפה היא לעזאזל!?'' רטן לעצמו, ונכנס למעט לחץ, כאשר גילה שהיא לא נמצאת עליו '' לעזאזל! היא בטח נשארה בבית או שהיא נפלה לי בזמן שהייתי עם מקס''. זה לא היה זמן לחפש אשמים. הוא היה נטול נשק, וחשוף למתקפות שדי העורבים שהופיעו משום מקום.
הוא חשוף. ללא הגנות. אין בידיו כלי נשק שבעזרתם יוכל להגן על עצמו. הוא פשוט חשוף לעיני כול. לבדו. טרף קל שמחכה שיהרגו אותו.
במוחו עברה רק מחשבה אחת ג'ייס.
אם הוא ימות עכשיו ,לפחות שימות בידיעה שתמיד אהב את ג'ייס אבל אף פעם לא היה לו האומץ באמת לבוא ולהגיד לו את זה בפנים.
קצת עצוב למות עם הידיעה המרה, והכואבת הזאת.
הציפורים דמויות העורבים הקטלנים, החלו לנחות, לשרוט אותו בידיו, רגליו, פניו, וניקרו את ראשו במקורם הענקי.
הם ממש אכלו אותו, וכול שאלק יכל לעשות זה להגן על ראשו ופניו בעזרת ידיו.
הוא זעק עמוק בתוכו לעזרה. שמישהו יבוא לעזור לו לפני שהיצורים הארורים האלה יאכלו אותו בעודו בחיים.
כול אחד יעזור עכשיו. אפילו אחותו איזבל שתצליף ביצורים אלה בעזרת השוט המוזהב שלה.
הוא ירד על ברכיו, חסר כוחות, פצוע , ומדמם כולו, ראייתו החלה להתערפל, והוא הרגיש מסוחרר קמעה.
היה כול כך קר, וצרחותיהם הרמות של הציפורים, פילחו את שמיי הלילה של ניו יורק.
מה יעשה? איך יברח משם? מי יציל אותו?
הוא הרגיש שהוא נמצא בתוך סיוט ממש.
הוא לא ציפה להתקפה הזאת.
אחת הציפורים שלפה את תפריה החדים, ועשתה חתך דיי רציני בזרועו של אלק שקרעה לגזרים את שרוול החליפה השחורה שלו '' ציפור ארורה!'' צעק בקול רם ובכעס '' תיראי מה עשית!'', אבל כאב השריטה פילח את זרועו, והוא התפתל בכאבים עזים עוד יותר מקודם.
לפתע נשמעה צעקה של קול מוכר '' אלק! אלק! תברח משם! אלק!'' והוא מיד זיהה את הקול.
ג'ייס. הוא באמת בא להציל אותו. ועוד באיזה עיתוי. לא יכול להיות יותר מושלם מי זה.
הוא לא האמין שהישועה תגיע דווקא מצייד הצללים שהוא כול כך אהב. הוא פשוט לא האמין. הוא חשב שהוא מדמיין את הכול. שהוא חולם.
ג'ייס רץ לעברו, והבחין שאלק שרוע על הקרקע כולו פצוע ומדמם. המראה זעזע אותו לחלוטין. איך אלק הגיע למצב הזה? למה הוא לא נילחם בחזרה?
ג'ייס הרים ראשו לשמיים, וצפה בשדים המעופפים ממעל '' מה קרה כאן אלק? מה קרה לך?'' שאל ג'ייס בקול מודאג, ובחן את גופו של אלק. זה נראה פשוט לא טוב. לא טוב בכלל. הוא צריך להחזיר אותו בחזרה למכון, ששם איזבל וכול השאר יטפלו בו. או שהכי טוב ישתמשו עליו ברונת הריפוי שתמיד עזרה לרפא פצעים כאלה ואחרים.
אבל קודם היה חייב לברר מה קרה, ולמה אלק לא הגן על עצמו מפני השדים האלה.
אלק שבקושי ראה משהו, הרים אליו מבט '' ג'ייס'' לחש בקושי, הוא לא היה בטוח אם הוא חולם את דמותו או רק מדמיין אותו, והוא לא באמת כאן '' זה באמת אתה? אתה כאן? אני לא חולם?'' הוא ניסה להושיט יד כדי לגעת בו, אבל היה חלש מכדי לעשות זאת.
ג'ייס כתגובה חייך חיוך קלוש '' אתה באמת לא אמיתי אלק. למה לא נלחמת ביצורים הארורים אלה? למה לא תקפת חזרה? למה נתת להם לפצוע אותך כך?'', הוא רכן לעברו, הביט בעיניו הכחולות הכבויות , והניח את ידו על ראשו של אלק.
הוא ניסה לדבר למרות שהרגיש שהוא לא יכול '' האסטלה שלי...'' מלמל באופן לא ברור '' היא... אני חושב ש... היא לא אצלי ג'ייס. היא לא כאן. לא יכולתי לתקוף , הייתי מחוסר נשק'' הוא הצליח בקושי רב להסביר איך הגיע למצב הנוראי הזה.
ואז לפתע ג'ייס הבחין שבאמת כמו שאלק אמר, האסטלה שלו לא נמצאת עליו '' לעזאזל אלק!'' ג'ייס רטן באכזבה גמורה '' איך יכולת להיות כה פזיז? אתה יודע כמה זה מסוכן לצאת ככה מחוסר נשק!? יכולת למות אלמלא הייתי בא בזמן להציל אותך. טיפש!'' נזף בו קשות.
אלק תהה בינו לבין עצמו אם הנזיפה היא מתוך דאגה בגלל שהוא אוהב אותו או נזיפה מתוך כעס וזעם על כך שהיה טיפש ולא שם לב שהאסטלה לא עליו.
הוא היה צריך לברר, ולהחליט בקשר לזה. אבל כרגע היה מותש מכדי לחשוב.
הוא רק רצה לא להיות שם.
ג'ייס שלף מכיסו את האסטלה שלו , הניף אותה באוויר, והיא מיד זרחה באור בוהק שגרם לשדים דמויי הציפורים להסתלק מין המקום.
השדים לא אהבו את האור הזה. הוא היה חזק מדיי, וסנוור את עיניהם השחורות והגדולות.
'' תתרחקו!'' צעק ג'ייס לשדים, והממשיך להניף את האסטלה שלו גבוהה לשמיים.
האור שבקע מין האסטלה עשה את עבודתו, וגרם כמעט לכול השדים לברוח, ולהסתלק משם.
הם היו יחסית חלשים כך שהוא לא היה צריך להפעיל הרבה מין הכוח הרב שלו.
'' אתה נראה לא טוב אלק. ממש לא'' הוא אמר , ונראה שהוא באמת דאג לו.
השדים כבר לא היו שם יותר. אלק היה בטוח. הוא יצא מטווח הסכנה. הודות לג'ייס.
הוא לא ידע איך להודות לו. הוא כול כך העריץ אותו באותו הרגע על אומץ ליבו, ועל הביטחון העצמי הרב שיש לו , והיכולת המופלאה הזאת לעמוד מול השדים , להילחם, ולא לפחד.
טוב, זאת לא הפעם הראשונה שג'ייס נלחם בשדים כאלה. לא סתם אמרו עליו שהוא צייד הצללים הכי טוב בניו יורק. הוא באמת היה כזה.
אם ג'ייס לא היה מגיע לשם בזמן, חשב לעצמו אלק הוא היה מת. השדים היו מחסלים אותו באופן סופי.
אחרי שסיים להבריח את השדים , הוא החזיר את האסטלה שלו למקומה, ופנה לטפל באלק '' קדימה'' הוא אמר '' ניקח אותך בחזרה למכון, ושם נטפל בך''.
הוא הרים את אלק שכבר היה מחוסר הכרה, ונשא אותו על גבו.
הוא היה מהיר, ולכן תוך כמה רגעים הם כבר היו בחזרה במכון, שם חיכו להם מקס, קליירי, איזבל, וסיימון.
הוריהם של איזבל ואלק לא היו שם. הם במקרה היו באיזו שהיא ישיבה חשובה שהיו צריכים ללכת אליה באופן דחוף.
ברגע שג'ייס נכנס בדלת , איזבל רצה אליהם במהירות כשראתה את אחיה הגדול פצוע, ומדמם כולו '' אלק!'' היא קראה, ופערה את עיניה השחורות לרווחה כלא מאמינה למה שהיא רואה '' ג'ייס! מה קרה לאחי!? מי עשה לו את זה?'' דרשה לדעת בכעס, וניסתה למדוד את המצב.
ג'ייס נשא אליה מבט תמים '' הוא הותקף בידיי כמה שדים. לא משהו רציני''.
לא משהו רציני!? לא משהו רציני!? הוא רציני!? אלק כולו פצוע וחבול, מדמם למוות והוא אומר שזה משהו לא רציני!? הוא השתגע!?
איזבל, שלא יכלה לשמוע את הקלילות שבה ג'ייס אמר את צמד המילים ' לא משהו רציני' חטפה את אלק מידיו במהירות '' תן לי אותו! חסר רגישות שכמוך!'' נזפה בו, ומיד פנתה לחדרה , שם הניחה את אלק על מיטתה שלה.
ג'ייס לא הבין על מה כול המהומה, ולמה איזי כול כך עצבנית. אפשר לרפא אותו בקלות בעזרת רונת הריפוי. לא ביג דיל. הוא חשב לעצמו.
הוא הביט בקליירי שישבה ליד השולחן, ונגסה בתפוח אדום ועסיסי '' מה קורה?'' שאל אותה קלות, והחל להתקרב אליה,
קליירי הרגישה שהיא מסמיקה כאשר ראתה אותו '' מה באמת קרה לאלק ג'ייס?'' תבעה לדעת, ונתנה בו מבט רציני למדיי.
הוא התיישב לידה, לקח גם הוא תפוח אדום , ונגס בו '' הוא יצא ללא האסטלה שלו, והיה מחוסר נשק, ואז שדים הופיעו משום מקום ותקפו אותו. הם לא תקפו אותו כי היה חלש. לא. הם תקפו כי ראו שהיה ללא נשק וחסר הגנה. הם לא יתקפו אם הם יראו שליריב שלהם יש יכולת להשיב מלחמה. את אמורה לדעת את זה.'' הוא הסביר לה.
קליירי הבינה מיד. גם בחייה שלה היא ידעה את זה. בריון לא יתקוף סתם נער אם הוא יראה שאין לו איך להגן על עצמו. זה לא קרב שקול מבחינתו.
קליירי הניחה את דעתה '' אני מניחה שיש בזה משהו. אבל תגיד'' היא אמרה לפתע, ונישמע שיש לה משהו חשוב להגיד.
ג'ייס הביט בה, מחכה לשמוע מה שיש לה להגיד '' כן?'' אמר,
'' אתה לא שם לב במקרה לאלק?'' שאלה,
ג'ייס לא הבין את השאלה שלה '' מה הכוונה ' לא שם לב במקרה לאלק?' מה את מתכוונת?''
קליירי גיחכה מעט '' נו, המבטים שלו, האופן שבו הוא מתסכל עלייך כשאתה נילחם, כשאתה מדבר, האופן שבו אתה לבוש. אתה באמת כול כך עיוור ג'ייס?'' היא ידעה, את כול מה שבני הבית כבר ידעו ממיזמן- אלק מאוהב בג'ייס, והוא פשוט לא מוכן להודות בזה לפניו. הוא לא טוב בחשיפת רגשות כלפי אחרים. זה אף פעם לא היה הוא באמת.
ג'ייס עיוות את פניו, כמנסה להבין לאן קליירי חודרת '' אז מה בעצם את מנסה להגיד לי? ש... מה?'' הוא באמת עיוור. וגם טיפש. איך הוא לא רואה את זה? זה הרי כול כך ברור
'' אלק אוהב אותך ג'ייס! אתה לא רואה את זה!? הוא אומנם לא אומר כלום, ולא עושה שום דבר, אבל אנחנו רואים איך הוא מסתכל עלייך. הוא מעריץ אותך ג'ייס! תתחשב בזה לפחות. אל תהיה קריר כלפיו'' היא צעקה את המילים כי הרגישה שאם לא תאמר משהו, אז שום דבר בחיים לא יקרה בינו לבין ג'ייס.
אבל ג'ייס רק צחק. הוא לא באמת האמין שאלק מרגיש כלפיו משהו '' את לא רצינית נכון? את צוחקת. למה שאלק התאהב בי? למרות שאני יודע שאני חתיך ויפה ו...'' קליירי עצרה אותו מדיבוריו השחצנים, ונתנה בו מבט זועם '' ג'ייס! זה לא הזמן להרעיף על עצמך מחמאות! לך תדבר איתו! תראה מה שיש לו להגיד! זה לא פייר להשאיר אותו בחוסר ידיעה! לפחות תגיד לו את זה. אתה חייב לו את זה. תיזכר בפעמיים שהוא סיכן את עצמו בשבילך''.
ג'ייס הושיט את שתי ידיו לפנים, כאילו כדי להרגיעה את הרוחות הסוערות שפרצו פתאום בקליירי '' בסדר, בסדר. אני אלך לדבר איתו. אבל מראש אני אומר לך שאני לא מחפש קשר רציני. ובטח שלא קשר הומואי עם בן המין שלי. שבמקרה הזה הוא גבר. זה פשוט לא אני'' הוא סיכם בקרירות.
זה לא משנה אם הוא בנוי לקשר או לא. הוא חייב לדבר עם אלק , ולשמוע את מה שיש לו לומר. זה באמת לא פייר להשאיר אותו בחוסר ידיעה. זה אכזרי. אפילו בשביל ג'ייס.
הוא נכנס לתוך החדר של איזבל, והציץ לתוכו '' ג'ייס'' אמרה איזי, כאשר ראתה אותו מציץ '' תודה שהצלת אותו. בלעדייך הוא היה מת'' היא הודתה לו, והוא ראה שפניו, וידיו של אלק כבר חבושות היטב '' העברתי עליו רונת ריפוי, והצלחתי לאחות חלק מהצלקות שלו. אבל יישארו לו סימנים. בעיקר הצלקת הענקית שבזרוע ימין שלו. יש לו שם חתיכת צלקת עמוקה'' היא אמרה, וכמעט ניראה שהיא מבוהלת מהעובדה שכול גופו של אלק מכוסה בצלקות.
זה לא היה חדש. כולם נשאו על עצמם צלקות כאלה. כול ציד צללים מיומן שנילחם בשדים יוצא עם שריטות כאלה ואפילו גרועות יותר.
'' הייתי חייב איזי. נראה לך שבאמת הייתי משאיר את אחיך למות שם, ולתת לשדים האלה לטרוף אותו חיי? זה לא הטבע של צידיי הצללים את יודעת. ובעיקר לא הטבע שלי לנטוש חבר בעת צרה. מעולם לא עשיתי זאת , ואני גם לא מתכוון להתחיל'' הוא סיכם, והחל להתקרב לעבר אלק.
איזי קמה ממקומה, והביטה בג'ייס. למרות החזות הרעה והחצופה שתמיד ניסה לשדר, עמוק בתוכו היא ידעה שהוא טוב לב. הוא דאג תמיד לכולם ואחר כך לעצמו.
הוא היה אפילו מוכן להקריב את עצמו למען אחרים שחשובים לו. הוא יעדיף למות מאשר שאחד מבני משפחתו יפגע.
קודם דואגים לאחרים, ואז דואגים לעצמך אם צריך.
הוא בחיים לא ינטוש אותם. ולא משנה מה המצב או מה הסיטואציה. הוא תמיד יהיה שם לעזור. תמיד.
'' תודה'' היא אמרה שוב, ויצאה מהחדר, משאירה את אלק וג'ייס לבדם.
כאשר יצאה סיימון שאל אותה '' מה שלום אלק? הוא יהיה בסדר?'' והביט ביופי האלוהי שלה. שערה השחור החלק, ועיניה השחורות גם כן התמקדו בו , היא הנהנה לאישור '' כן סיימון. אחי יהיה בסדר הודות לטיפול המסור שלי''.
היא התיישבה לצידם, ולקחה גם תפוח '' אני חושבת שאלק הולך להודות בפני ג'ייס. הוא כול כך מסכן. באמת. אני רוצה שזה יצליח לו, אבל ג'ייס לא מוכן לקשרים עם אף אחד'' איזי נראתה עצובה ומדוכדכת מהמחשבה שג'ייס ידחה את אחיה גדול, ויסרב להיות איתו יחד.
קליירי הרגיעה אותו '' הם כבר ילדים גדולים איזי. אבל ג'ייס חייב לדבר איתו על מה שהוא מרגיש. זה המעט שהוא יכול לעשות בשבילו''. והיא צדקה. ג'ייס חייב לו את השיחה הזאת.
וסיימון הסכים איתם גם כן.
בתוך החדר, ג'ייס ישב ליד אלק והביט בו '' איך אתה מרגיש?'' התעניין, '' טוב יותר מאשר קודם?'',
אלק ניסה בקושי לחייך '' כן'' אמר '' אני מניח שכן. רונת הריפוי שאיזי העבירה עליי עזרה לי מאוד. הרבה פחות כואב לי מאשר קודם''.
ג'ייס נשם בהקלה. הוא כמעט חשב שהוא הולך לאבד את החבר הכי טוב שלו ששימש לו כמו אח גדול.
'' אני שמח'' אמר, אבל חיכה שאלק יתוודה בפניו על אהבתו '' מה?'' אמר אלק, שלא הבין למה ג'ייס מביט בו כך '' קרה משהו?'' שאל,
ג'ייס הסיט את עיניו לצדדים, והרגיש נבוך כשאמר '' אמרו לי ש... כלומר יש שמועה ש... אתה...'' הוא היסס, לא יודע איך לברור את המילים כך שישמעו בצורה הכי טובה לאוזני אלק.
אז הוא כבר יודע, חשב לעצמו אלק הוא יודע שאני אוהב אותו? הוא תהה אם השמועות אמרו שכולם יודעים שהוא מאוהב בו. למרות שזאת הייתה אהבה נסתרת כי הוא מעולם לא עשה עם זה כלום.
'' ג'ייס'' החל אלק בעדינות, מסמיק למחשבה, ולעובדה שג'ייס, האחד שהוא באמת אוהב, נמצא כאן איתו בחדר, והם לבדם בחדר. רק שניהם. לגמרה לבד. בלי אף אחד. רק הוא וג'ייס.
זאת ההזדמנות לגלות לו את סודו האפל. לא תהיה לו עוד הזדמנות כזאת. עכשיו זה הרגע לספר לו.
'' אלק...'' הוא לא ידע מה לומר, ושניהם הביטו זה בזה. כאילו יודעים שהנשיקה הזאת בלתי נמנעת. שהיא צריכה לקרות. לא! היא חייבת לקרות! פשוט חייבת!
'' אני יודע שאתה לא מחפש עכשיו להיות בקשר רציני, ואין לך זמן לזה. אבל... אני פשוט חייב להגיד לך את זה. אני מרגיש שאני לא מסוגל יותר. זה חונק אותי. זה שובר אותי. זה ממית אותי! אני חייב להתוודות בפנייך!'' קולו של אלק היה נסער מתמיד. הוא אף פעם לא ראה אותו כה נסער בעבר כמו עכשיו.
ג'ייס היה חסר שקט, ונא באי נוחות במקומו , וכאילו קרא את מחשבותיו אמר לו '' אלק אני יודע'' הוא הפתיע אפילו את אלק שנראה המום כשאמר '' מה? מה אתה יודע ג'ייס?''.
ג'ייס סגר את עיניו, והסמיק מעט כשאמר '' אני יודע שאתה אוהב אותי''. מה!? מי אמר לו את זה? איך ידע ג'ייס מה אלק מרגיש כלפיו מבלי שאמר לו אפילו מילה אחת!?
ליבו של אלק הלם במקומו. הוא לא האמין שכול הזמן הזה ג'ייס ידע, ולא אמר לו כלום '' אבל איך!? כלומר... אם ידעת אז למה לא אמרת לי שום דבר?'' תבע אלק לדעת.
ג'ייס פקח את שתי עיניו, והביט במבט נוגה באלק החבוש כולו '' אז זהו שלא ידעתי. לא הייתי מודע למבטים שלך או לאופן שבו הסתכלת עליי. וזה לא מתוך רוע אלק. זה פשוט לא אני. אני לא כמוך, ואתה יודע את זה. אבל אם אתה רוצה לדעת אז קליירי אמרה לי. אם לא היא לא הייתי כאן עכשיו ומדבר איתך. עשיתי את זה רק כדי שכולם ירדו ממני, ויעזבו אותי בשקט. כי העובדה שכולם לחצו עליי לדבר איתך גרמה לי לייסורי מצפון. אז החלטתי לשמוע את מה שיש לך לומר. והנה אני כאן. איתך'' דבריו של צייד הצללים נשמעו לאלק כול כך אכזריים, ואנוכיים. כלומר אם קליירי לא הייתה אומרת לג'ייס לבוא ולדבר איתו, הוא בחיים לא היה עושה את זה ביוזמתו. אז בעצם ג'ייס כלל אינו מרגיש את מה שאלק מרגיש כלפיו.
לא אכפת לו ממנו בכלל. כלומר אכפת לו, אבל לא בקטע הזה של זוגיות.
אלק נראה מאוכזב מהעובדה שבחיים לא יקרה כלום בינו ובין ג'ייס.
אבל בעיניו, לא משנה מה ג'ייס יגיד זאת עדיין הייתה אהבה ממש ראשון. ותמיד תהיה.
אבל אז ג'ייס הפתיע אותו כשאמר '' אני מוכן לעשות איתך עסקה'' הוא אמר, ונישמע רציני עכשיו.
אלק נדרך במקומו, מצפה לשמוע את העסקה שלו '' אני מוכן לתת לך את מה שאתה רוצה אם בתמורה תבטיח לא לגלות שום דבר לאחרים בסדר? אני לא רוצה שהם ידעו שעשיתי את זה. הם יודעים שאני לא כמוך, וזה יהיה מביך מדיי אם הם ידעו שעשינו את זה'' הוא סיים להציע את העסקה שלו.
אלק חשב על זה כמה רגעים. הוא לא יוכל להתוודות בפני האחרים שג'ייס נישק אותו. אבל הכי גרוע בעיני אלק היה שג'ייס חושב שהנשיקה הזאת מביכה מכדי לספר לכולם עליה. הוא עד כדי חסר רגישות כלפיו? טוב הוא לא ציפה ליותר מג'ייס. הוא במילא ידע שזה אף פעם לא יצליח ביניהם.
אבל חשק בכול ליבו בנשיקה הקסומה הזאת. לטעום פעם אחת לפחות את שפתיו האדומות, והמתוקות של ג'ייס. ציד הצללים.
הוא היה חייב להרגיש מה הטעם של זה. לטעום את המין שלו מנשק אותו. גם אם לא תהיה לנשיקה הזאת שום משמעות בעיניו.
'' בסדר'' אמר לבסוף אלק בהכנעה.
ג'ייס חייך, עצם את עיניו כמה דקות, פקח אותן, ואז הביט באלק.
'' מוכן?'' שאל ג'ייס, וחיוך ממזרי ושובבי עלה על שפתיו,
אלק מעולם לא היה יותר ממוכן. הוא היה הכי מוכן שיש.
הוא קם לתנוחת ישיבה, אבל הרגיש עקצוצים, וכאבים בגבו '' אח'' מלמל, וחשק שיניים.
'' מה קרה? עוד לא נגעתי בך, וכבר אתה מתייסר לי?'' גיחך ג'ייס קלות למשמע אנקת הכאב של אלק,
'' זה כלום'' פלט אלק בקושי '' זה פשוט השריטות בכאב שלי כואבות קצת'', ומבלי לחכות אפילו רגע אחד, ג'ייס קירב את פניו לפניו של אלק, עיני הזהב שלו פגשו את עיניו השחורות של אלק '' אני מוכן אם אתה מוכן'' לחש ג'ייס בקול שובבי, והחל לפתוח את פיו, וקירב אותו לפיו של אלק.
אלק הרגיש את הבל נשימתו החם של ג'ייס על פיו '' אני מוכן. קדימה'' לחש אלק בחזרה, וג'ייס השכיב אותו בחזרה לאחור, אלק נשכב, ושפתיהם של השניים נפגשו.
הנשיקה הייתה כמו דבש קסום שכרגע הכינו אותו מכוורת דבורים טרייה. נשיקה פשוט קסומה, חלומית. היא הייתה הדבר הכי קסום שג'ייס אי פעם היה יכול להעניק לאלק בתור מחוות חיבה וידידות.
אלק פלט כמה גניחות, ונשימות מדודות. הוא אהב את הנשיקה הזאת יותר מכול, וברגע שג'ייס נישק אותו אלק החזיר לו בנשיקה משלו.
הנשיקה נעשתה עמוקה יותר ויותר, וג'ייס הרגיש את זה. הרגיש שאלק נסחף לתוכו, גורם לו להרגיש את כול הרגשות שעד עכשיו הסתיר ממנו כמו- אהבה, חמלה, אכפתיות, דאגה, ובעצם מה לא? אבל הכי חשוב היה לאלק להעביר לג'ייס את המסר שהוא אוהב אותו. זה היה אולי המסר הכי חשוב בנשיקה העזה הזאת שלהם.
והוא באמת קיווה שהמסר עבר.
באמצע הנשיקה, ג'ייס הרגיש את ידו של אלק מתחת לחולצתו. הוא לא ידע שאלק רצה יותר מי זה, ולכן מיד הפסיק אותו כשהניח את ידו החזקה על ידו של אלק ''אלק מספיק! על תיסחף. אמרנו רק נשיקה, וזה הכי טוב שאני יכול לתת לך מעצמי'' אמר ג'ייס, וניתק את עצמו מאלק.
אלק ניראה פגוע מדבריו של ג'ייס. הוא ידע שהוא הבטיח לו רק נשיקה, אבל הרגיש עמוק בתוכו הרגיש , ברגע שניסחף שהם יכולים יותר מעבר לנשיקה. אולי אפילו כמעט לשכב יחד. אבל אין סיכוי שג'ייס ייתן לזה לקרות. הוא לא יסכים לתת את עצמו לאף אחד חוץ מאשר לעצמו.
הכי טוב שג'ייס יכל לתת מעצמו זו הנשיקה הארוכה והמתוקה הזאת. אלק פשוט יצטרך להסתפק בנשיקה התמימה והטובה הזאת. זה הכול. הוא צריך בכלל להודות לג'ייס על שהסכים לאלק לתת לו לנשק אותו. גם כשידע שג'ייס הוא כמוהו בכלל.
'' מצטער'' אמר אלק בקול פגוע'' נסחפתי, ולא שמתי לב למעשיי. מצטער'' הוא השפיל את מבטו לשמיכה הלבנה שנחה עליו.
ג'ייס ניסה לא להראות כועס , כי בכול זאת הוא זה שהציע את הרעיון כדי לנחם את אלק '' זה בסדר'' אמר '' כולנו נסחפים לפעמיים. אני מקווה שלפחות נהנית מהנשיקה הזאת אלק. כדי לך. כי היא גם האחרונה שלך. לא הרבה זוכים לטעום משפתיי המתוקות. אתה הראשון שלי'' הוא השוויץ, וכרגיל התרברב. כמו תמיד.
אלק הסמיק, וחשש להודות שהנשיקה אכן הייתה טובה. טוב מאוד. אבל הוא בחיים לא ישכח את המשפט של ג'ייס כשאמר אתה הראשון שלי. אתה הראשון שלי. מילים אלו, ימשיכו להדהד בראשו לנצח.
'' כן'' הודה לבסוף '' נהניתי ממנה מאוד'' הסומק בלחייו פשוט בער. נראה שהוא פשוט עייף, ומותש, וזקוק למנוחה טובה.
ג'ייס חייך קלות '' אני שמח שעבודתי כאן הושלמה. וזכור'' הוא אמר בקול חד '' לא לספר לאף אחד כן? ואם ישאלו פשוט תגיד שלא קרה שום דבר, ושלא עשינו כלום בסדר?'' הוא אמר, ויצא מדלת חדרו של אלק מבלי להביט אחורנית.
הוא צריך לשקר לאחרים חשב לעצמו בלב לא שלם. הוא לא אהב לשקר. גם אם היה זה שקר לבן ולא מזיק. אבל לא רצה מצד שני לאכזב את ג'ייס. הרי הוא נתן לו את מה שרצה נכון? אז הוא חייב לו את הטובה הזאת, ולא לספר לאחרים.
אם ג'ייס ירצה הוא יספר בעצמו. אבל אין סיכוי שדבר כזה יקרה. הוא אף פעם לא מדבר על רגשותיו או על מעשיו.
אבל לאלק לא היה ספק, כמעט שום ספק שהוא בחיים לא ישכח את הנשיקה הראשונה שלו עם ציד הצללים שכולם כינו אותו בשם: ג'ייס ווילנד.
אני מקווה שלא איכזבתי את הפנגרלס שביניכן יותר מדיי.
אבל אני קצת עצובה בשביל אלק שזה אף פעם לא יצליח בינו ובין ג'ייס.
טוב כי ג'ייס לא מחפש להיות בקשר רציני, מה גם שאלק בלל מאוהב גם במכשף מגנוס *-*''
שאפרופו עכשיו שתי תמונות:
ניסיתי לחפש תמונות יאוי של ג'ייס ואלק ביחד ( כלומר את רגע הנשיקה) אבל לא מצאתי!
יודים למה? כי הם לא זוג. אפילו בספרים אין רגע של נשיקה ביניהם.
אבל כן הצלחתי למצוא הרבה תמונות של אלק ומגנוס ביחד.
כי הם, השניים האלה זוג! וגם בספרים רואים את זה שאלק מחבב את מגנוס.
מעניין אותי לדעת מה יקרה בספר הרביעי.
אני חושבת שהסצנה הזאת היא מהסוף של הספר השלישי שבו הם עמדו מתחת לעץ והתנשקו.
~דרך אגב התמונות האלה הם בשביל אותה בלוגרית*
טוב הייתה עוד תמונה שלהם יחד שמשום מה ישרא לא נותן לי להעלות אותה( אנסה בערב למצוא אחת אחרת).
ודרך אגב זאת התמונה של ג'ייס האתר של ויקיפדיה:
לא יודעת למה, אבל אני דמיינתי אותו קצת אחרת ממה שבתמונה *~*''
ועכשיו אני מתלבטת בשאלה מי מתאים יותר לאלק:
ג'ייס או מגנוס?
אהה מגנוס לא מופיע בפאנפיק הזה.
הפאנפיק הוא על אלק וג'ייס ( כפי שציינתי למעלה).
אז מה את אומרת? מי מתאים יותר לאלק: ג'ייס או מגנוס?
גם אם אני אחשוב שג'ייס מתאים יותר לאלק זה בחיים לא יקרה כי הוא מאחהב בקליירי, והקשר של השניים רק מתחזק לקראת הספרים הבאים( עיר של אפר, ועיר של זכוכית).
ואהה תהיו עדינים איתי בבקשה. זה הפאנפיק הראשון שלי, ועשיתי את הכי טוב שיכולתי.
אז תנו ביקורת בונה ולא קשה בבקשה.
אם יש לכם הערות, בקשות, שאלות, תגידו אבל בנועם. יש צורה להגיד כול דבר. תהיו בני אדם!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
