הרבה מחשבות רצות לי בראש, ואין לי ממש סדר בראש. זה משגע אותי ( גם לא ישנתי היום אז אני קצת עייפה).
אני חושבת על זה ש... אנשים לא יכולים להיתאהב באנשים אחרים ולהמשיך הלאה אם הם לא משחררים מהלב והראש שלהם את האהבה הראשונה שלהם.
הם אומנם יוצאים לדייטים ולא נישארים תקועים בבית, אבל כול עוד הם לא ישחררו את האהבה הראשונה שלהם מהלב והראש הם לא יוכלו להמשיך הלאה בחיים שלהם ולהתקדם, ולהתחבר ולהיתאהב באנשים אחרים.
אני מדברת על אח שלי.
הוא אומנם יוצא לדייטים אבל הוא עדיין תקוע על הבחורה הראשונה שלו ( זאת שעשתה את כול הצרות), ועכשיו כששאלתי אותו איך הולך לו בדייטים שלו הוא ענה לי ' כולן דביליות'.
נו בטח שכולן דביליות! הוא עדין תקוע על האהבה הראשונה שלו, ועד שהוא לא ישחרר אותה מהלב ומהראש שלו הוא לא יוכל להיתאהב בבנות אחרות ולהמשיך הלאה בחיים שלו.
יש כמה נחמדות שהוא פגש אבל לטענתו הן טיפשות, דיבליות, וזה פשוט לא זה. הן לא כמו הבחורה הראשונה שלו, ובחיים לא יהיו.
זה פשוט עצוב לי שזה המצב. אני באמת חושבת שככה הוא חושב בגלל שהוא עדיין לא וויתר עליה, ועדיין אוהב אותה, ועדיין מקווה באמת ובתמים שהיא תחזור אליו ל ארבע. ממש תתחנן לחזור אליו ( זה לא יקרה. תאמינו לי).
ובגלל זה אני חושבת שאנשים שעדיין לא וויתרו בלב ובראש על האהבה הראשונה שלהם לא יכולים להיתאהב, ולהמשיך ולהתקדם הלאה בחיים שלהם.
~~~
אני מתגעגעת לרכיבה. באמת. אני רק מקווה שלא תהיה לי טראומה אחרי חודש שלם שלא רכבתי.
לא יודעת אם טראומה אבל אני בטוח אתרגש מאוד לחזור לירכב שוב על הסוסים. ולא אכפת לי שזה מסוכן! נפלתי המון פעמיים בכול המצבים שיש ברכיבה. אני אוהבת לירכב! נקודה!
ואני עדיין לא יודעת אם ללכת ברביעי הבא לחווה או לא.
אני מתגעגעת מאוד לצי'קו ( הסוס הכי אהוב עליי) לא ראיתי אותו כבר שלושה שבועות! כלומר שבועיים כשהייתי בחווה בימי רביעי לא ראיתי אותו, ורביעי שהיה זה כבר 3 שבועות כי לא רכבתי ולא הלכתי בבוקר.
והמחשבה על הסוסים ועל זה שאני לא רוכבת מעציבה ומתסכלת אותי מאוד. זה חסר לי מאוד.
~~~
אני גם חושבת הרבה על הסיפורים שלי. אתמול הצלחתי לכתוב המשך לסיפור קצר שכתבתי. אז אני שמחה שסוף סוף חזרתי לעצמי.
~~~
ואני גם חושבת הרבה על החיים שלי,
ועל העובדה שאני לא רואה שום טעם להמשיך לחיות.
אני אומנם לא מנסה להתאבד או לפגוע בעצמי, אבל עמוק בפנים אני באמת לא רואה שום טעם להמשיך לחיות. אני חסרת תועלת כמעט בהכול, ושום דבר לא הולך לי כמו שאני רוצה.
אני פשוט לא יודעת מה לעשות.
~~~
וגם ידיד חבר שלי נעלם לי! אומנם החלטנו להישאר חברים בלי הקטע המיני אבל אני כול הזמן חושבת עליו, ומנסה להבין למה הוא מתעלם ממני ולא עונה לסמסים שלי.
כבר 3 חודשיים שלא דיברנו ולא נפגשנו.
התירוץ של הצבא לא מתקבל עליי בכלל! הוא יכול למצוא 5 דקות ולדבר איתי לא יקרה כלום.
וניסיתי במשך שבוע לא ללחוץ עליו ולראות אם הוא יענה לי, אבל כלום! פשוט כלום! לא סמס ולא כלום. פשוט כלום.
מתחיל להימאס עליי הסיפור הזה.
אני מנסה בכול כוחי לא לחשוב עליו, ואני מכריחה את המוח שלי בכוח להפסיק לחשוב עליו. אבל משום מה זה פשוט לא עוזר.
~~~
נמאס לי לחשוב! נמאס לי לחשוב לעזאזל!! למה שום דבר לא יכול להיות פשוט וקל יותר בחיים הארורים האלה!? למה!?
~~~
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
