אוקי, אז אחרי הרבה מאוד דחיות בגלל כול מיני סיבות, הצלחתי היום סוף סוף ללכת לחלק השני של דמדומים- שחר מפציע עם חברה שלי ( שחולה על דמדומים ובעיקר על בלה ואדוארד).
היא ראתה היום פעם שנייה, ואני פעם ראשונה.
אז החלק השני היה טוב. באמת.
אבל! הקטע שבלה ערפדית... אומנם היה די מוצלח בהתחלה עם זה שיש לה כוח, והיא מהירה וחזקה, ומפגינה אכזריות ורכושניות כלפי הבת שלה- רנסמיי.
אבל אחר כך... לא יודעת. ציפיתי ליותר ממנה בקטע הזה, אתם יודעים שתהרוג בעל חיים ( למרות שהייתי נגד כי חבל על הייצורים המסכנים האלה) או בן אדם ( האיש ההוא שטיפס על ההר, נפל ונפצע) היא ממש התאפקה לא לתקוף אותו ולאכול ממנו.
וגם הקטע של העיניים שלה, שבהמשך כנראה בגלל הדם שלה בגוף איבדו את צבעם והפכו מאדום בוהק לחום צהוב כזה.
וגם רמת הטקסט שלה בסרט לא הייתה ממש גדולה. היא אומנם אמרה כמה משפטים פה ושם אבל רוב הסרט היא פשוט שתקה, ורק נהמה, ונלחמה, ולא אמרה הרבה.
אז בעיקרון הסרט עבד עליי. אהבתי אותו.
וגם הקטע הכי אדיר היה הקטע שבו ארו מסתכל לתוך העתיד דרך ראשה של אליס, ודרכה רואה את העתיד הצפוי לו. כלומר פאק! הקרב הזה היה ממש אדיר ומדהים! ואז פתאום שהוא הסתיים במוות של ארו, פתאום אנחנו מבינים שזה היה רק חיזיון העתיד של אליס על מה שעתיד לקרות אם שני הצדדים ילחמו אחד בשני.
כלומר ממש הייתי בטוחה שהקרב היה אמיתי! אלוהים הוא היה ממש אדיר!
ולא בכיתי ( כמו בנות ה-12. בלי כוונה להעליב כן? אני פשוט לא מבינה מה היה עצוב בסרט. הכול היה בסדר גמור).
אולי הן בכו מהתרגשות אני לא יודעת.
אבל אצלי בסרט אף אחד לא בכה או צרח משהו מפגר על אדוארד ובלה.
הקטע שהרגשתי בו די לא בנוח בסרט היה הקטע ששניהם נמצאים בחדר ועושים את זה ביחד ( סקס). אני לא אוהבת את זה ממש. זה דיי מציק.
אבל בכול אופן בלה לא ממש התנהגה כמו ערפדית אמיתית. או לפחות כמו שערפדית צריכה להתנהג.
אולי בהתחלה היא הייתה כזאת עם העיניים האדומות, האכזריות, התאווה לדם, הצימאון, האיפוק שהייתה צריכה להפגין מול אביה, החשיפה לשמש ( שהיא הייתה אמורה להישרף, אבל במקום זאת נצצה באור השמש).
שוב. ציפיתי שתהרוג באמת.
אבל כנראה שזה לא קרה בגלל שזאת סדרת ערפדים לנוער ואסור להראות יותר מדיי דם ואלימות.
בסרט ערפדים רגיל הערפדים מתנהגים באכזריות והורגים כול אחד וגם שותים את דמו. ואני מדברת על הסדרה של ' דם אמיתי'. שם השחקנים הערפדים מתנהגים בהתאם וכצפוי לאיך שערפד אמיתי צריך להתנהג! הם הורגים את מי שהם צריכים.
וורנסמיי... דווקא הייתה חמודה. באמת. רק לא הייתי סגורה אם היא בת- אלמוות או רק חצי. כלומר חצי אנושית וחצי בת- אלמוות.
בקיצור לסיכום החלק השני לא היה נורא כול כך.
ואני עוד לא מחבבת כלל את דמדומים. ובעיקר לא את בלה ואדוארד.
אבל בכנות? מכול ארבעת הסרטים, האהוב עליי ביותר היה הסרט ה-4! הוא באמת היה טוב. גם החלק הראשון היה כזה. למרות שהלידה של רנסמיי הייתה נוראית בעיניי.
יכול להיות שאראה אותו שוב עם החברה השנייה שלי. אם עדיין יקרינו אותו.


כאן היא ערפדית. שוב. את ההתחלה אהבתי. אבל בהמשך היא פשוט איבדה את עצמה ולא התנהגה כמו ערפדית אמיתית.
זאת דעתי.
ככה לפחות אני חושבת.
אבל סך הכול באמת נהנתי מאוד.