זה השיר האחרון, הזכר אחרון שישאר ממני לאחר מותי( לא שום דבר אחר מלבד השיר הזוועתי והנורא הזה!)-
2013 לא התחילה בדיוק כמו שצריך.
ציפיתי ליותר ( אני מודה) כ הייתי שאננה מדיי לגבי חודש דצמבר שבו קיבלתי תגובות כמעט לכול הפוסטים. וזה העלה לי את המורל.
זאת כנראה הייתה עליה לצורך ירידה. וירידה קשה.
אני מרגישה רע.
אני מרגישה שלאף אחד כבר לא אכפת,
ומתחיל להימאס לי מעצמי כבר.
אני שונאת את עצמי. שונאת את מי שאני. לא טוב לי.
ואני רוצה להשתפר, אבל מצד אחד אם אני אשתפר אני ארגיש טוב,
אבל מצד שני אם ארגיש טוב אני אכנס לדיכאון מיזה שאני מרגישה טוב.
התרגלתי להרגיש רע ובודדה,
אז אם פתאום אני ארגיש טוב יותר, זה יכניס אותי לדיכאון.
ואני לא רוצה שזה יקרה.
אני חושבת שדי טוב לי במצב הנוכחי... הייתכן?
לא יודעת.
אני רוצה שכול כך הרבה דברים יקרו, אבל אני פשוט לא יודעת מאיפה להתחיל או מה לעשות.
וכרגיל ההרגשה הטובה שלי בקשר ל2013 היתה לא נכונה. כרגיל. אני אף פעם לא מצליחה לקלוע בול ברגשות שלי.
משום מה זה אף פעם לא עובד, ואיכשהו תמיד בסוף אני טועה.
למה זה מגיע לי?
זה אומר שאני פשוט לא צריכה לקוות שהמצב שלי באמת ישתפר כי...
כי זה פשוט לא יקרה!
כי אם אני אחשוב ככה זאת תהיה טעות, שבסופה אני אתחרט שבכלל חשבתי ככה. שמשהו יכול להשתפר.
ואחרי מותי, בנוסף לשיר, זאת התמונה שאני אשאיר לכולם לעיני כול-
הרי מזה כבר משנה אם אני אמות או לא? למי באמת יהיה אכפת אם אני אמות או לא? אשאר בחיים או לא?
אני חושבת שאם אני ייעלם, לכולם יהיה הרבה יותר קל בחיים.
כי גם ככה כולם לא סובלים אותי, וגם אני כבר לא סובלת את עצמי.
אני צריכה ללמוד להפסיק לצפות לדברים טובים שיקרו.
למה?
כי רק הדברים הרעים קורים לי, ושום דבר לא משתפר לעזאזל!!!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
