אני עייפה, אז אני מרגישה מתוסכלת. תתעלמו מיזה.
המשאלה של כולם, המשאלה שכולם רוצים ומקווים אליה כול כך היא שאני ארגיש טוב. שאני אפסיק להיות בדיכאון. שאני אפסיק לראות את העולם בצורה שלילית ואתחיל לראות אותו בצורה חיובית,
שאני יעשה עם עצמי משהו.
כולם בקיצור רוצים לראות אותי שמחה ומאושרת, גדלה, מתחתנת, ומביאה ילדים בריאים לעולם.
אבל אני לא יכולה לספק בשבילם את כול הדרישות האלה. אני לא רובוט!
ואני חיה בעולם אחר משלהם.
אני לא רוצה שהם יהפכו לי ב-180 מעלות את דרך החשיבה שלי. זה יהיה זר לי וישנה לי בערך הכול!
אם אני אהיה שמחה ומאושרת אני עוד עלולה להיכנס ולשקוע בדיכאון עמוק כי הרגש יהיה זר לי. אני לא יודעת מזה להיות בן אדם מאושר ושמח.
שימו אותי באי בודד עם הספרים שלי בלי אף אחד ואז תראו מזה אושר ושמחה אצלי.
אני אהיה רגועה ושלווה, ולא אחשוב על מוות ועל כמה שרע לי כול הזמן.
אני ארגיש טוב.
אההה!
אז מה שאני צריכה בעצם כדי להרגיש טוב ולהיות שמחה זה פשוט להיות באי בודד , מרוחק, בלי אף אחד, רק אני והספרים שלי! *-* כול הספרים שלי!
ואז אני אפסיק להיות דיכאונית.
הלוואי שזה יקרה יום אחד.
ואם לא אי בודד אז סתם חדר או ספרייה אפילו. זה לא משנה לי.
רק תשאירו לבד עם הספרים ואני אהיה בסדר גמור.
ספרים זה הדבר היחידי שכמעט גורם לי 'לבכות' מהתרגשות כשהם רק יוצאים!
בקיצור המשאלה של כולם שאי פעם אהיה בסדר היא פשוט מיותרת.
כי אני צריכה לרצות את זה, ואני לא רוצה. כי אז אני אכנס לדיכאון עמוק ממשהו טיפשי כמו שמחה.
ועדיף להות בדיכאון סתם כי רע מאשר להיות בדיכאון משמחה טיפשית ולא הכרחית.
הלוואי שהייתי על אי בודד בלי אף אחד. רק אני והספרים שלי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
