אז יום השואה הסתיים ואיתו הדיכאון הקצר שנפל עליי אתמול.
מישהו ממכם עמד בצפירה היום? באמת עמד ולא צחק? קמתי במיוחד לצפירה היום! וראיתי אנשים שעדיין נוסעים ברחוב שלי ולא עצרו כדי לעמוד! אז כעסתי עליהם ובתוכי קראתי להם טיפשים.
איך אפשר להמשיך לנסוע ולא לכבד את הצפירה ולעמוד בה? אנשים לא שומעים שיש צפירה!? הם באמת טיפשים U.U
עד לדיכאון הבא שיהיה ביום ראשון ב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל! אני נוסעת לטקס שעורכים ברעננה יחד עם ההורים שלי (גם שנה שעברה הייתי בטקס. דווקא עשו טקס יפה).
ולא לדאוג, זה לא יגרום לי להרגיש רע. אני רק אהיה עצובה קצת, זה הכול ויעמוד עם כולם בצפירה.
משום מה יותר קל לי לעמוד בצפירה לבד מאשר עם כולם (כבר אמרתי שנוכחות מרובה של אנשים מלחיצה אותי לפעמיים?).
ואולי אסע גם ליד ושם בירושלים.
ועכשיו לקטע שאולי יוכיח לו אחת ולתמיד למה לא כדי להתאהב בי!
להתאהב בי?
אסור להתאהב בי.
להתאהב בי זה למות.
להתאהב בי זה מוות מוחלט.
אי אפשר לאהוב אותי או להתאהב בי!
זה לא נכון!
אני לא מסוגלת כשאנשים אומרים לי שהם ' אוהבים אותי'. זה מרגיש לי פשוט לא נכון.
להתאהב בי זה לוותר
להתאהב בי זה להתייאש
להתאהב בי זה סיוט
להתאהב בי זה שיגעון עד כדי טירוף
להתאהב בי זה להתאבד בלי לחשוב פעמיים
להתאהב בי זה פשוט לישון לנצח ולא להתעורר לעולם.
להתאהב בי זה חטא אנושי אסור.
להתאהב בי זה להיות מטורף מספיק כדי להישאר איתי
להתאהב בי זה לצרוח ולא להפסיק לעולם
להתאהב בי זה רע
זה לא טוב.
אסור לאהוב אותי. אי אפשר.
להתאהב בי זה להישרף עד אפר
להתאהב בי זה פשוט מעשה לא נכון
להתאהב בי זה חלום שלא יכול להתגשם אף פעם.
אני הסיוט של כולם! אני רודפת את כולם עד מוות.
כולם בורחים
אני מרגישה בודדה
להתאהב בי זאת טעות!
להתאהב בי זאת בדידות!
להתאהב בי זה אסון
להתאהב בי זה לחיות חיים בודדים וקרים בלי אהבה
אהבה לא קיימת בי. אני לא יודעת מזה לאהוב מישהו באמת.
להתאהב בי זה להפסיק לאהוב את עצמך ולאהוב רק אותי
להתאהב בי זה פשוט לא מקובל
להתאהב בי זאת ההחלטה הכי גרועה שאפשר לקבל
להתאהב בי זה לטבוע בים האבדון
להתאהב בי זה ללכת לאיבוד ביער אפל
להתאהב בי זה ללכת לאיבוד בתוך עצמך
אני לא ראויה לו. הוא לא צריך אותי איתו. למה בכלל התאהב בי מההתחלה? מה ראה שאני לא ראיתי בעצמי קודם לכן? מה פספסתי שהוא ראה?
להתאהב בי זה פשוט כישלון
להתאהב בי זה לחיות בסרט
להתאהב בי זאת פנטזיה
להתאהב בי זאת אכזבה
להתאהב בי זאת טיפשות מוחלטת
להתאהב בי...
להתאהב בי...
למה בעצם להתאהב בי? מה יש לאהוב בי?
אני מרחפת מעל כולם ורק מייחלת למותם בכול יום שעובר.
מה יש לאהוב בזה? מה יש לאהוב בי?
להתאהב בי זה פשוט חוסר אחראיות
להתאהב בי זה קשים אינסופיים שלעולם לא יגמרו
להתאהב בי זה לברוח ממני, להתרחק
להתאהב בי זה להעלם ולעולם לא לחזור
להתאהב בי זה...
זה...
זה...
להתאהב בי?
קשה לי לאהוב את עצמי, אבל הוא עדיין אוהב. אני לא יודעת איך להשיב אהבה (אם בכלל אני מסוגלת לזה).
ואני גם לא יודעת מה לעשות עם בעיית המרחק שיש בנינו.
כי בכול פעם שניפגש אני אצטרך לגרור אותו מאיפה שהוא גר (שזה יחסית רחוק ממני) לתל אביב או למרכז. כי אי אפשר להיפגש כול הזמן באותו המקום נכון? צריך לגוון.
ואח שלי חושב שהבעיה הזאת תקשה עליו ושאני לא צריכה לעשות לו חיים קשים עם כול הנסיעות האלה...
חברות שלי חושבות או חברה אחת חושבת שבעית מרחק היא בעייתית בקשר.
אני חלוקת דעות. אפשר להסתדר עם מרחק לא?
וכרגע אין הגדרה לקשר שלנו. בעיניי כרגע זאת פשוט ידידות.
ובעייני חבר זה אדם שנמצא שם כול הזמן, מקשיב, עוזר, ותומך כשצריך.
אז אם הוא כול הדברים האלה אז הוא חבר.
ומקווה שאחרי הקטע הזה הוא יבין שזאת טעות להתאהב בי!
והשיר נוגד לגמרי את כול הקטע האנטי אהבה שלי, אבל אני שמה אותו כי הוא יפה ומרגש! *~*''