my cold evil world!

והנה אני שוב מעדכנת.

אמרתי שאני יעדכן אם יהיה לי משהו חשוב לשתף או קטע להעלות נכון? אז הנה אני מעלה חדש.

אבל לפני הקטע, זה קטע שנכתב אחרי  שסיפרתי לבן הדוד שלי שקשה לי לבד ואני קצת אבודה, ושאני לא חושבת שגם הפסיכולוגית תצליח לעזור לי לגרום להרגיש טוב שוב , ואז הוא שלח לי הודעה שבה הוא כתב בקצרה ' יהיה טוב' (וזה היה ביום שהיה לי שיעור כתיבה) ואז הירהרתי קצת במשפט הזה, והנה מה שיצא לי-

' יהיה טוב'

הרבה לפניו כבר אמרו לי את המשפט הזה.

פעמיים רבות האמנתי ובסוף התרסקתי.

מנסה להביא את עצמי להאמין במשפט הזה, אבל בכול פעם מחדש אני מגלה שאני טועה.

 לא יהיה טוב.

אף פעם לא יהיה טוב!

 נמאס לי להקשיב לאנשים שאומרים את זה.

אני מאמינה להם, מאמינה לעצמי,

ומתרסקת, נשברת.

למה לשקר?

אבל רגע, אולי זאת האמת?

 אולי באמת, באיזשהו  שלה בחיים שלי '' יהיה טוב'', ואני באמת אוכל להאמין שזה נכון?

 אבל זה לא קורה.

 אני משקרת לעצמי כשאני מאמינה  במילים היפות והטובות האלה.

אני יודעת עמוק בתוכי שלא יהיה טוב.

אף פעם לא יהיה.

 לפחות לא כמו שאני רוצה שיהיה.

  אני שמחה לכמה רגעים ושוב מתאכזבת כי מישהו בא והרס לי את השמחה,

 שבר אותה, ריסק אותה לחתיכות, והשאיר אותי עזובה ובוכייה.

 המוח מתערפל  בין הרס  לבנייה.

ההרס קיים והבנייה מתעכבת.

'' יהיה טוב''.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

אין לי הרבה להגיד אבל זה מה שיצא לי וככה אני תמיד הרגשתי ותמיד ארגיש.

השורות האחרונות מתייחסות למקרה לא נעים שקרה לי לפני שהתחלתי לעבוד בקייטנות בחווה עם אח שלי.

שעד למקרה הזה היה לי טוב והייתי שמחה והרגשתי טוב  עד שזה קרה ושוב התפרקתי ושוב בכיתי.

רבתי איתו , אימא שלי צעקה  עליו והוא עזב את הבית ומאז הוא לא מדבר איתנו. לא עם ההורים שלי ולא איתי.

אמרו לי שהוא לא כועס עליי, אבל אם זה היה נכון הוא היה מדבר איתי לא?

'הוא לא מדבר עם הבית'. אז מבחינתו הוא לא מדבר עם כול מי שנמצא בתוך הבית.

בכול אופן לא רוצה לדבר ולהרחיב על זה, ולהלן השיר הבא שאגב עם תריבו אי פעם עם האחים או האחיות שלכם כולכם יכולים להשמיע להם את השיר הזה, שפשוט כול מי שישמע אותו לא יוכל להישאר אליו אדיש.

ממני השיר הזה סחט דמעות והוא עדיין סוחט כי  זה כואב כי אני נזכרת בריב הטיפשי עם אח שלי ושבגלל זה הוא עזב את הבית.

השיר אגב לקוח מהסרט הראשון של פוקימון ' מיו נגד מיוטו' שבו השיבוטים שמיוטו יצר נלחמו בפוקימונים האמיתיים וזה קרע לי את  הלב והתחלתי לבכות! זה היה באמת עצוב לראות אותם נלחמים אחד בשני. באמת.

אז הנה השיר-

ולמי שרוצה זה הסרטון עם הקטע שבו שומעים את השיר ברקע כאשר כול הפוקימונים נלחמים זה בזה.

כשאני צופה בזה שוב ושוב אני פשוט לא יכולה לעצור את עצמי וזה סוחט ממני הרבה דמעות.

דווקא בגלל שזה כול כל עצוב וכואב כי זה פשוט מזכיר לי את הימים שלנו שאנחנו  נלחמים אחד בשני סתם!  על שטויות וזה פשוט כואב!

אופפפ הוא כזה חמוד כשהוא ישן ונח בצורה הזאת *~~~* פוקימון שועל מדהים!!! *-*

הלוואי עליי למצוא מנוחה כזאתת ולנוח בשלווה בלי הפרעה...

על מי אני עובדת? זה לא יקרה בחיים.