my cold evil world!

סיכום שנת 2013

אז שנת 2013 מגיעה לסיומה ואיתה כול הדברים שעברתי.

בהתחלה חשבתי שב2013 יהיה לי טוב ואני אפסיק לפחד ואני אתקדם ואתפתח.

אז קרו כמה דברים לטוב ולרע:

התחלתי שיערי כתיבה וגם יש לי מטרה- לכתוב ספר בעתיד בעקבות שיעורי הכתיבה.

התנסיתי אם אפשר לקרוא לזה כך- ביחסים עם הזוג השני (המין הגברי).

נפתחתי, נתתי לעצמי פעם ראשונה צ'אנס לחיות ולהרגיש.

היה לי רע והיה לי טוב, הייתי למטה והייתי למעלה, הייתי בשקט והייתי בסערה.

בכיתי פה ושם ורציתי להרוג את עצמי כשלא ידעתי מה עובר עליי.

בסופו של דבר מערכת היחסים השלמה הזאת, התבררה כפנטזיה שקרית ולא מציאותית. כול מה ששנינו חווינו (אני והחתול השחור) לא קרה מחוץ למחשב.

ואז נזכרתי שבכול הפעמיים שבהם ניסיתי להיות עם מישהו, זה לא הלך לא בגללי אלה בגלל שהצד השני לא היה מוכן או פחד.

אז מסתבר שהחתול השחור פחד מדיי או לא רצה את זה מספיק כמו שאני רציתי.

הייתי מוכנה להקריב את עצמי רק כדי לעזור לו להרגיש טוב יותר אבל כנראה זה היה גדול עליו אז החלטנו שנפרדים וכול אחד נישאר בגבולות העיר שלו.

נשארנו סוג של  ידידים. וזה בסדר.

אז אני יודעת מזה להרגיש ומזה לדאוג לאחר.

אחרי  זה חזרתי לאותו המקום של להיסגר ולא לתת לעצמי להרגיש שוב.

חבל לי שאנשים לא מבינים את המקום הזה של המלחמה הפנימית שלי עם עצמי בעולם.

אחר כך בא הפיקניק המשפחתי שבו לראשונה נוצר הקשר ביני ובין בן  הדוד שלי.

התחלתי לכתוב עליו קטעים כדי להבין מה אני מרגישה איתו, וגיליתי שהתחלתי לפתח רגשות שלא לצורך. רגשת במקום שאסור לי.

והרגשתי עם זה. באמצע היה לי את הידיד שלי שכולכם בוודאי כבר שונאים.

הוא ניסה לגרום לי לשכב איתו (הידיד שלי) ואני לא הסכמתי.

וכשזה קרה הוא החליט שהוא כועס ולא מדבר איתי עד שאסכים. זה היה תנאי  לידידות בינינו.

אז הסברתי לו שאני לא מוכנה ורוצה אותו בתור ידיד משום שכייף  לי שאנחנו מדברים והולכים ביחד מדיי פעם בערב.

אבל יש בעיה- הוא לא צפוי. אני לא יודעת מה יקרה בפעם הבאה שניפגש.

מצד אחד יכול לקרות מצב שסתם נדבר ונלך יחד בערב, ומצד שני הוא יכול לבוא אליי ולנסות שוב לגעת בי, אני אסחף לתוך זה כנגד רצוני  ולא יהיו לי הכוחות לעצור אותו ולהגיד לו ' לא'' שוב.

לדבר הזה יש עוצמה וגם כשאני רוצה להפסיק אותו ולהתנגד אני לא מסוגלת.

מה שמעצבן כאן שהוא מכניס אותי לתוך זה וכשאני עוצרת אותו הוא מאשים אותי. למה הוא מאשים אותי כשבעצם הוא הכניס אותי לתוך זה כנגד רצוני?

לא אמרתי לו שאני רוצה, הוא פשוט התחיל לגעת בי וסחף אותי לשם מבלי שאמרתי דבר .ורציתי לעצור אבל לא מצאתי את הכוח להביא את עצמי להגיד לו להפסיק.

הוא יודע שאין לי ניסיון ושאני לא מוכנה, ובכול זאת מקוננת בו התקווה שבסופו של דבר אני אכנע  ואסכים לו.

כולם אומרים לי להתרחק ולעשות את זה עם מישהו איתי שיאהב ויכבד אותי.

אז בשנה הזאת אני עדיין לא אזרתי אומץ לצאת לדייטים אחרי הדייט הראשון והאחרון שהיה לי ולהכיר גברים אחרים חוץ ממנו.

אני דיי מפחדת מקשרים עם אנשים זרים שאני לא מכירה ובעיקר עם גברים.

ועם הידיד שלי... אני אפילו לא יודעת אך להסביר.

אולי הוא המפתח שלי להעיר משהו מיני בתוכי שעד עכשיו היה סגור. אולי זה יעזור לי להשתחרר ולו ודווקא יפגע בי.

הוא לא יאנוס אותי והוא לא מכריח אותי לשכב איתו. כשאני אומרת לו להפסיק הוא מפסיק.

אז בקטע המיני אני עדיין לא יודעת מה יקרה איתי וגם בתחום הזוגי אני עדיין לא יודעת.

בתחום העבודה – יש לי משהו שחשבתי עליו- חנות ספרים כי מכירים אותי שם אבל אני לא רוצה לערב עבודה וכתיבה יחד.

אני בטענה לעצמי שעבודה מפריעה לחשיבה על הכתיבה ואני לא מסוגלת לעשות שני דברים בו זמנית.

איחלתי לעצמי המון דברים טובים לשנת 2013 ושום דבר ממה שאיחלתי לעצמי לא קרה.

אני עדיין פוחדת להיפתח ויותר מפחדת להרגיש כדי לא להיות מוצפת רגשית ולרצות להרוג את עצמי.

מצד אחד אני רוצה לחיות ולהרגיש אבל פוחדת שאני יוצף ברגשות של עצמי, ומצד שני אי היכולת הזאת והחסימה של הרגשות פוגעת בכתיבה שלי. היא נעשית אדישה ואז מה שאני אמורה להרגיש מהדמויות שלי פשוט לא עובר.

שלא לדבר שחצי  מהן כבר הפכו לערפדים, וערפדים מקצינים את הרגשות שלהם. משתדלים להיות אדישים וקפואים כדי לא להיסחף ברגשות העוצמתיים שלהם.

וזה בדיוק מה שקורה לי, וקרה לי כשהרגשתי לעצמי להרגיש כשהייתי עם החתול השחור.

זה היה נוראי  להרגיש ורציתי להרוג את עצמי ולחתוך  וורידים.

זה מתסכל אותי ש/אני האדם הכי רגשי בעולם שמחובר לרגש שלו אבל כשאני צריכה להתמודד איתם בכתיבה או מול אנשים אני פשוט הולכת לאיבוד בתוכם ואני  משתגעת כשאני לא יודעת מה אני מרגישה במצבים האלה.

בגלל זה אני בורחת לחושך. לאפלה הקרה. ששם לפחות אני מרגישה משהו אחד ולא אלף דברים.

זה נכון שאם אני  לא נותנת לעצמי צ'אנס לחיות ולהרגיש אני א. לא מתקדמת ולא מתפתחת  משום בחינה. וב. אני מפספסת המון קשרים עם אנשים וגם עם גברים.

והכול כי אני לא רוצה להגיע למצב שאני  נפגעת ויוצאת בבכי עם לב שבור.

כי מה  לעשות שעבר שלי מכמה ילדים משפיע  על ההווה שלי? אי אפשר להתעלם מזה שאוותם ילדים מהעבר גרמו לכך שעכשיו אני לא סומכת על אנשים ולא בוטחת בהם?

גרמו לכך שאני אפחד מהחיים ואולי לא אמצע את האדם שמתאים לי?

אני גם חושבת שכול מי שיהיה איתי יסבול. אני אדם קשה. באמת.

מה שיהיה איתי, יצטרך להיות קשוב ומאוד מאוד סבלני איתי.

לא להכריח אותי לעשות דברים כנגד רצוני ולהיות בראש פתוח איתי כשרע לי ואני לא מצליחה לחשוב באופן חיובי כמו שכולם כאן רוצים.

ועוד משהו שקרה, בחודש יולי של אותה שנה הספקתי לריב עם האח שאני הכי אוהבת בגלל מזגן מטופש, והוא דתי. ועכשיו הוא ברח מהבית ולא מדבר איתנו. זה הדבר העצוב שקרה.

הדברים השמחים שקרו זה שטסתי לצרפת בחורף והייתי בגרמניה  ובשוויץ וראיתי שלג, כשבדיוק אחרי שחזרתי הקשר ביני ובין החתול השחור התערער וזה כבר לא התאים ואפילו העיק.

הסקתי לרכב על צי'קו  שלוש פעמיים, המדריכה שלי עזבה אבל אני שומרת איתה על קשר.

גיליתי שבן הדוד שלי הומו וזה לא רע. אני פשוט לא רגילה לראות את זה במשפחה שלנו.

גם לא חשבתי שהוא כזה כוון שנראה לי מהצד שהוא יותר טיפוס של נשים מאשר גברים אבל בסדר. מותר לבדוק את שני הצדדים. העיקר שיהיה שלם עם הנטייה המינית שלו ויעשה את הבחירות שלו עם האנשים שהוא בוחר להיות איתם.

ואצלי, אני עדיין ממשיכה לעבוד על עצמי וגיליתי שקשה לי להיאבק על השפיות של עצמי בעולם.

כולם רוצים שאני ארגיש טוב, ואצא מאזור הנוחות כי אני מפסידה המון דברים כמו בילויים וגברים וקשרים עם אנשים.

מצד אחד אני באמת רוצה להתגבר על הכול להתנסות ולחיות ומצד שני אני לא בטוחה שאני מספיק אמיצה מכדי לעשות צעד כזה גדול.

אז מה אני מאחלת לעצמי לשנת 2014?

שאני אתמיד בכתיבת הספר שאני רוצה להוציא לאור בעתיד,

אתגבר על פחדים רבים ואצא לעולם באמת.

אתמודד עם ההצפות הרגשיות שעוד יבואו ולא אברח.

שאולי אמצע את האומץ ליצור קשרים עם גברים ולא לפחד מהם כי אולי בסוף הקשר לא יעבוד כי אני לא רוצה לו דווקא הם לא רוצים.

ושאני לא אכנע לידיד שלי ומקווה לא להגיע איתו למצב מיני שבו בסוף אני באמת שוכבת איתו כי לדעתי זה ממש יהרוס את כול הקשר הנעים שיש בינינו.

מה עוד? מה עוד?

שאני באמת אקח את עצמי בידיים ויעיז יותר להיפתח ולעשות דברים שאני ממש פוחדת מהם  ולא להישבר  ולברוח בכול פעם שקצת קשה או כשמעמידים אותי במצב לא נעים.

לעמוד על שלי , להגיד 'לא' כשצריך, ולא להסכים לכול הצעה שמציעים לי.

להיות יותר אסרטיבית וחזקה מבחינה נפשית.

למצוא את מקומי בעולם ולהיות שלמה עם כול החלטה שאחליט לקבל על עצמי בסופו של דבר.

ולהתמודד עם כול קושי חדש שיבוא בשנה הזאת.

ואני מקווה להרגיש טוב , לעשות שינויים (חוץ מהחדר  שלי שכבר שיניתי).

לנסות יותר לחשוב חיובי ולצאת מהקופסה המקובעת והמוגנת שלי.

לא לברוח ישר למקום האפל והמוגן.

ואולי להתחבר לעצמי יותר מבחינה רגשית  ולא לפחד להרגיש או להיפגע על ידי מישהו אחר.

כי הסיכוי קיים. ואני צריכה לקבל את זה.

אז  זהו.

רק להחליט שאני עושה ועומדת בכול התהליך הזה, ומרגישה שלמה בכול האחוזים ובעזרת זה לשבור את כול המחסומים שאני מציבה לעצמי מהפחד שיקרה לי משהו.

להיות חזקה  ולהתייצב בגבורה מול כול קושי חדש שהשנה הזאת תביא עימה.

HAPPY NEW YEAR 2014

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

 ולפני שאני מסיימת-

אני שונאת שמתערבים לי בעיניי יחסי המין שלי שעוד  לא עשיתי כלום ומנסים למנוע ממני אסון שאני אתחרט עליו אחר כך אבל אני חייבת להודות לבלוגר מסוים שהחליט להילחם על הזכות להגן עליי מפני מעשה שאני עלולה לעשות מבלי לדעת את ההשלכות שלו.

שהציב בפניי מראה והראה לי  מי הידיד שלי באמת ומה אני צריכה ולא צריכה  לעשות.

כמובן שאני מקשיבה ומודה לו על העצות הרבות.

אני כבר יודעת מה צריך ולא צריך לקרות עם הידיד שלי.

השיחה איתו רק חיזקה את הדברים.

אז תודה.

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=835325 זה קישור לבלוג שלו.

הוא הצטרך בזה הרגע לרשימה ארוכה מאוד של שונאי הידיד שלי. ברוך הבא לרשימה :)

כולם בבלוג שלי חוץ מלבדי (טוב בערך) שונאים את הידיד שלי והוא לא יודע את זה כי אני לא מתכוונת לספר לו. הוא יכעס אם הוא ידע שאני כותבת עליו ואני לא רוצה להחריף את המצב הקיים.

אז שנה טובה לכולנו!