my cold evil world!

נגמרו לי הכוחות לנסות להיות עם מישהו.

ניסיתי 4 פעמיים ואף אחד מהם לא באמת נתן לי את הסיכוי להיכנס למערכת יחסים ולנסות ולהתנסות ולהבין מזה באמת להיות עם מישהו.

אני הייתי שם, וניסיתי ורציתי ונתתי את כול כולי אבל בסוף איכזבתי אותם ואת עצמי. בעיקר.

קרה משהו ותוך כלום זמן הקשר ניתק וניגמר.

הם לא נתנו ליי הזדמנות להיות איתם בקושי יום וחצי.

הם העדיפו לחתוך לפני שכול העסק הפך רציני.

אולי הם עשו בשכל?

יכול להיות.

הם יצאו נקיים,

ואני נישארתי באשמה ובודדה.

נמאס לי!!!

לא רוצה יותר לנסות להיות עם גברים!! הם כול הזמן מאשימים אותי!! כול הזמן!! ואני הרגשתי חרא עם עצמי.

גם עכשיו שוב אני אשמה.

הכי קל להאשים אותי. הכי נוח ונמאס לי.

אין לי כוח יותר לרגשות ולהתנסויות הכושלות והמייאשות האלה.

לא רוצה  להרגיש אשמה יותר.

מספיק!

טוב לי לבד. לא צריכה גברים דפוקים בחיים שלי.

מבחינתי הם רק סבל ולא מביאים שום דבר טוב לחיים שלי.

רק כאב ואשמה ועצב ובדידות.

בשביל מה אני צריכה את כול זה!?

עדיף להישאר...

להיות...

עדיך להתרחק ולהיות פשוט...

לבד!