הפרא היא אני
כלואה בתוך גוף אנושי חסר חיים,
החיה נמצאת עמוק בפנים.
כלואה. לא חופשייה.
היא מתחילה להשתולל כשרע לה.
ואני מרגישה שקשה לי לשלוט בה כשזה קורה.
הפרא שבתוכי חזקה מאוד. חסרת שליטה.
היא דוחפת, מסתערת, מנסה לקרוע את מה שכובל אותה, ולהשתחרר.
להיות חופשייה!
אני עוצרת אותה. לא רוצה שהיא תצא מתוכי ותפגע ביקרים לי מכול.
אסור לי לתת לה לשלוט בי.
לא יכולה!
היא פראית ומסוכנת.
כבר נתתי לה בעבר לשלוט בי, וזה לא היה טוב. לא טוב בכלל.
יצאתי משליטה, ואף אחד לא היה יכול לעצור אותי.
הייתי סכנה לעצמי ולסביבה.
נרגעתי. למדתי לשלוט
בפרא, ולמתן את החיה הפראית שבי.
אני עדיין חושבת שלפעמיים אני פרא, אבל הרגשות האלה נידפים
מיד.
החיה שבתוכי נרגעה כבר מיזמן.
היא לא מנסה לפרוץ החוצה ולהשתלט עליי.
אני חושבת שעכשיו החיה הזאת הפכה לקול הקורא לי אל החופש.
הקורא לי להיות חופשייה שוב.
הפרא היא אני.
~~~~~~~~~~~~~
