my cold evil world!

בסיפור הקצר הבא שכתבתי אני מעדיפה לחשוב שהילדה הקטנה היא אני. באיזשהו מקם נסתר שהייתי ילדה קטנה ותמימה ובזכות החיים המקוללים והקשים שלי הפכתי לסוג של מפלצת,

ובאיזשהו מקום נסתר בתת מודע ניסיתי להזהיר אנשים לא להתקרב  או לנסות לעזור לי.

והכי מוזר זה שבלילה חלמתי שיש לי מבחן קשה במתמטיקה ואני ממש לא רוצה לעשות אותו כי אני לא יודעת כלום אבל אין לי ברירה. אני כאן (כלומר בחלום אני שם. בכיתה) ואני צריכה להתמודד עם המבחן.

ואני דמיתי את המבחן הקשה הזה לחיים שלי. שהם קשים ואני לא רוצה להתמודד איתם אבל אין לי ברירה. אני לא יכולה לברוח. אני כאן. ואני צריכה להתמודד עם כול הקשים שהחיים מנחיתים עליי.

בכול מקרה, הנה הסיפור. 3 עמודים.

ילדה מפלצת

אני עומדת מול המראה ורואה ילדה תמימה הופכת ברגע למפלצת אכזרית.

היא  נמצאת מתחת לעץ שופע וירוק.

ראשה טמון בתוך רגליה והיא בוכה. לבדה.

מישהו מתקרב.

הוא קרוב מספיק בכדי להניח את ידו על כתפה. הוא שואל '' הכול בסדר?''

 הילדה הקטנה לא עונה. ממשיכה לבכות לתוך רגליה הצנומות.

'' אני יכול לעזור במשהו?'' ממשיך הזר לנסות לגרום לילדה להביט בו.

הילדה מחליטה להרים את ראשה אליו.

פניה אדומות וספוגות מדמעות.

היא מביטה בו מבט מלא עצב ורחמים '' לא'' היא  אומרת בקול שקט וקטן '' אתה לא יכול'' וחוזרת להטמין את ראשה בתוך רגליה. ממשיכה לבכות.

הוא מביט בה בעצב. לא בורח.

'' יש בכול זאת משהו שאני יכול לעשות?'' הוא שואל ומנסה לעזור לה לקום.

ברגע שזה קורה, הילדה מעיפה את ידו  ממנה בעזרת ידה בכוח ונעמדת על רגליה.

הפעם הילדה הקטנה והתמימה  משנה את אופייה והופכת  מפלצתית,  ומאיימת.

שיניה החדות נחשפות ונראה שהיא התבגרה  ברגע.

מילדה קטנה היא הפכה לנערה בוגרת ואכזרית שחושפת שיניים אכזריות מול הזר.

'' לא!'' היא שואגת באכזריות '' אני לא צריכה את העזרה שלך!'' עיניה השחורות והקודרות ננעצות בפניו המבועתות והמפוחדות.

הזר מתחיל לרעוד '' מ...מה קרה לך?' שואל בקול רועד ומבוהל

'' אני לא חייבת לך הסברים! תעוף מכאן לפני שאפגע בך!'' היא ממשיכה לשאוג ולחשוף שיניים.

היא כבר לא אותה ילדה קטנה ותמימה שהרגישה בודדה ואבודה בעולם.

עכשיו היא הפכה למפלצת שהיא בעצמה יצרה.

למפלצת בעלת כוח  שאף אחד לא יכול להתקרב אליה או לנצח אותה ובטח שלא לעזור לה.

הזר נעשה מאובן. מתחיל לצרוח ולא מסוגל לנוס על נפשו מרוב פחד.

'' שלא תעז לעזור לי!'' היא צורחת בשאגה  מאיימת ודוקרת '' אני יכולה להסתדר לבדי!'' הקול החד שלה  קובע עובדה קיימת.

'' א...א.... את בטוחה שאת לא צריכה עזרה?'' הזר מגמגם ובקושי מצליח להגיע אל ליבה האפל והקר של   מה בדיוק? הילדה הקטנה? הנערה המתבגרת? או המפלצת האכזרית?

 הוא לא הצליח  להבין בדיוק מול מה הוא עומד.

רק לפני כמה רגעים עמד מול ילדה קטנה ובוכייה ועכשיו הוא עומד מול נערה מתבגרת ומפלצתית. למה? איך זה קרה לה?

'' לא!'' קולה פוצע את קרביו ועיניה השחורות קרות והורגות '' פשוט תלך. אל תגרום לי להרוג אותך. אם תישאר כאן זה יקרה. אז עדיף שתלך''.

נדמה שלמרות השינוי הפתאומי מילדה למפלצת היא עדיין לא מסוגלת להרוג אותו.

היא  מאיימת  עליו אבל נותנת לו הזדמנות לחיות. הזדמנות לברוח לפני  שתאבד שליטה ותהרוג אותו.

הזר  מנסה לדבר שוב אבל נראה שזה חסר כול טעם. אי אפשר לעזור לה , והוא  לבדו. מולה.

'' לך'' היא אומרת אחרי שהזעם המפלצתי שבה נירגע מעט '' פשוט תלך. לא כדאי לך להישאר בסביבה שלי. אני מסוכנת. רעה. אפלה. אני לא שולטת בעצמי''  הוא מבחין בדמעה קטנה היורדת מעינה השחורה.

'' א...את בוכה?'' שואל ונדמה שזה מפתיע אותו שהיא בוכה מבעד למסכת האופל  שהיא עוטה על פניה בצורת מפלצת אכזרית ומרושעת.

'' אני לא בוכה איש טיפש!'' היא מנגבת את הדמעה הקטנה שזלגה מעינה '' אני לא חלשה! ואל תנסה לבלבל אותי! אני אהרוג אותך אם לא תתחפף!'' היא עוטה על עצמה שוב את מסכת האופל  בדימוי מפלצת ומאיימת על החיים שלו. ללא כול רחמים.

'' לא אמרתי שאת חלשה'' הוא מצליח למצוא את קולו מחדש, ומנסה שוב לדבר איתה '' אבל נדמה שאת צריכה עזרה בכול זאת''. הוא מביט בה. לתוך נשמתה וליבה. רואה מעבר לאופל המפלצתי שבה. רואה יותר ממה שהיא רואה. רואה מבעד למסכה את הכאב והעצב שעוטפים אותה מכול עבר.

'' אני  לא צריכה עזרה!'' היא נוהמת  עליו בכול כוחה  והזעם מתפרץ  מתוכה.

עיניה השחורות הופכות אדומות כלהבה  בוערת , שיניה מתחדדות והיא משתנה לחיה מפלצתית , אכזרית וחסרת לב ורחמים.

עכשיו האיש הזר ישלם על שניסה לעזור לה.

היא נתנה לו הזדמנות  לברוח אבל הטיפש נישאר. רצה לנסות שוב , ועכשיו הוא ישלם על זה במחיר חייו.

'' נתתי לך הזדמנות לברוח אבל אתה בחרת להישאר!'' היא נוהמת בחייתיות אכזרית '' אתה תשלם על שניסית לעזור לי!''  מתחילה לרוץ לכוונו וקופצת עליו.

שורטת  אותו בפניו בעזרת כפות רגליה  בעלות הציפורנים החדות.

ריר נוטף על פניו הוא מתפתל וצורח.

שיניה  החדות כתער ננעצות בצווארו, קורעות לגזרים אותו ואת צווארו עד זוב דם.

אין רחמים! כול מי שמנסה לעזור לה ימצא את מותו.

כדאי מאוד לכולם להתרחק ממנה ולא לנסות לעזור.

היא לא תהיה אחראית למעשיה אם תנסו.

אם תרצו להישאר בחיים , עדיף שתשמרו ממנה מרחק ולא תתקרבו.

 האיש מת. לא הצליח להחזיק את עצמו בחיים מולה.

חבל. הייתה לו אפשרות לברוח. הוא בחר לא לנצל אותה ולהישאר.

לנסות להגיע אליה ואולי  להציל אותה.

הוא לא ידע שהיא רצינית בקשר למוות. הוא חשב שיוכל לדבר אל ליבה ולגרום לה להבין שהיא לא לבד. שהעולם לא כה שחור כמו שהיא רואה אותו בעיני רוחה.

אין עם מי לדבר.

ברגע שהוא ניסה לשנות ולעזור המפלצת האפלה התעוררה.

השתלטה.

תפסה את מקומה  על הילדה הקטנה והתמימה.

 עכשיו כולם ידעו שהילדה  היא....

ילדה  מפלצת.

~~~~~~~~~~~~~~~~