my cold evil world!

גיליתי פתאום שאני אוהבת את הקטע סיפור שיצא לי על ' ילדה מפלצת' והחלטתי לכתוב לסיפור הזה המשך.

ועכשיו יהיה גם המשך שלישי שאני הולכת לכתוב עכשיו.

בסיפור הזה הילדה הקטנה פוגשת חבר חדש שהוא בעצם צל והוא מנסה להציל אותה מהמפלצת ולעזור לה אבל היא לא רוצה ובורחת ממנו.

4 עמודים.

תהנו :)

חבר חדש

אחרי  שהרגה את הזר שניסה לעזור לה, חזרה ילדה מפלצת להיות שוב ילדה קטנה ותמימה כשהייתה לפני הפיכתה למפלצת חסרת רחמים.

היא הרגישה שגופה וראשה מתרוקנים מרגשות כואבים ורעים שעטפו אותה בזמן שהרגה את האיש הלא ידוע והמשונה הזה שחשב שהוא יכול לעזור לה. הוא טעה. אף אחד לא יכול לעזור לה.

'' למה עשית את זה?'' שאל קול מסתורי בחומרה.

היא חיפשה בעיניה את האיש שדיבר. ואולי זה רק קול זועם בראשה? הדרך של התת המודע שלה לתקשר איתה על מה שעשתה?

'' מה?'' היא שאלה בתמימות והמשיכה לחפש את מקור הקול שדיבר אליה.

'' את יודעת מה עשית. תעני לי על השאלה!'' דרש הקול בזעם מתגבר.

מי  לעזאזל מדבר אליה? מה הוא רוצה ממנה? למה הוא לא מתגלה בפניה? היא לא משוגעת. היא רק רוצה שיבינו שלא משנה כמה ינסו לעזור זה פשוט לא יצליח. אי אפשר לעזור לה. למה אף אחד לא מבין?

'' איפה אתה מי שלא תהיה?'' שאלה ברעידת קול דקה '' למה אתה מפחד להראות את עצמך? אני לא אנשוך'' סיימה ולא נראתה מאיימת כשדיברה.

'' באמת?'' ענה הקול באגביות '' לא תהרגי אותי אם אתקרב אלייך?'' שאל.

'' למה שאעשה את זה? אני לא מפלצת'' נדמה שהילדה הקטנה לא מודעת לישות המפלצתית השנייה שקיימת בתוכה. זה נראה כאילו היא עכשיו ילדה קטנה אמיתית ושום מפלצת לא קיימת בתוכה.

'' את לא מודעת לצד האפל שבך? הצד המפלצתי והמסוכן שלא נותן לאף אחד להתקרב אלייך?''  ניסה הקול לדבר ולהסביר לילדה הקטנה מה  נמצא בתוכה. להחדיר בה מודעות מסוימת לצד נוסף שאולי קיים בה.

'' אני לא יודעת על מה אתה מדבר'' יללה '' אתה מפחיד אותי'' היא התיישבה ליד גזע העץ , טמנה את ראשה בין רגליה והחלה לרעוד ולבכות בהיסטריה.

'' את באמת לא מודעת לצד המרושע והאפל שבך ילדה קטנה?'' הוא ניסה למקד אותה. נראה שהיא מסרבת להקשיב.

'' עזוב אותי!'' יבבה בכעס שבקושי נשמע '' תסתלק!  אני לא רוצה יותר לשמוע על המפלצת או  על הצד האפל! אני לא מפלצת! אני לא!'' עכשיו קמה על רגליה, פניה אדומות ורטובות, והילה שחורה סגולה עוטפת את כול כולה.

זה לא טוב. מי שהוא לא יהיה הוא הצליח להעיר את המפלצת האפלה שבתוך הילדה  הקטנה.

עיניה הפכו אדומות  כדם, ניביה צמחו, זרועותיה התקשחו, ושערה הפך שחור  יותר ממה שהיה.

גופה הפך שרירי  וחזק, ופניה הפכו חייתיות ואכזריות '' עזוב אותי בשקט!'' היא נהמה  בכעס ופערה את לועה כמו זאב טורף.

 הקול שדיבר עדיין לא  התייצב מולה. לא גילה את זהותו בפניה.

'' לא!'' הוא אמר בנחישות '' לא אתן לך להפוך למפלצת אפלה וחסרת שליטה! את לא כזאת!''.

היא  הרגישה כאב חד ועמום מפלח את בטנה. נשמתה נתקעה והיא בקושי הצליחה לנשום.

'' מ...מה אתה עושה לי...'' קולה נסדק והתקשתה לדבר. היא הרגישה שהיא נחנקת ולא מסוגלת לנשום או לדבר.

'' ע... עזוב אותי... מ...מה אתה עושה...'' היא התקשה לעמוד ולתפקד. נדמה שהוא נכנס לתוכה ועכשיו הוא מנסה  לשלוט או להשתלט על החיה המפלצתית שנמצאת בתוכה.

היא צריכה את העזרה של האנשים! את לא מבינה את  זה? אני לא אתן לך למנוע ממנה את זה!

המפלצת השיבה בחדות '' מי אתה בכלל שתיתן לי פקודות!? והיא לא צריכה את העזרה של אף אחד! את זה אתה לא מבין צל ארור שכמוך! היא יכולה להסתדר לבד, ואנשים רק מקשים ומפריעים לה בדרך! והיא צריכה אותי כדי להרחיק אותם ממנה.  לבד היא לא יכולה!'' היא התנפלה על  צל אבל הוא חמק ממנה ושוב התייצב מולה.

'' את טועה מפלצת'' ענה צל בקרירות '' היא לא צריכה שאת תרחיקי ממנה אנשים. היא צריכה להרחיק אותך ממנה! את  לא טובה לה! בגללך כולם מפחדים להתקרב אליה! איך את מצפה שהיא תסתדר לבדה ככה?''.

'' אתה  מפקפק בילדה הקטנה שלך צל? אתה לא מאמין שבלעדיי היא לא יכולה להסתדר?'' המפלצת שאגה וצחקה במרירות אפלה.

צל נראה מובך '' התכוונתי שבלעדייך  אנשים יפסיקו לפחד ממנה ויתחילו לעזור לה ואז היא גם תוכל  לעזור לעצמה בלעדייך'' תיקן את עצמו והרגיש מטופש על מה שאמר קודם בלי כוונה.

כמובן שהוא מאמין בילדה הקטנה וחושב שהיא לא צריכה להפוך למפלצת כדי שכולם יבינו שהיא סובלת  וכמה קשה לה להסתדר לבד.

'' אנשים לא יכולים לעזור לה! היא לא צריכה אותם! היא תגיד לך בעצמה שהיא לא צריכה אותם. הם סתם נדחפים והיא אפילו לא ביקשה את עזרתם! שיפסיקו להתערב לה בחיים ויתנו לה לחיות כמו שהיא רוצה!'' היא  נהמה בארסיות  ואכזריות וריר נטף על פניו הכהות של צל.

נדמה שהוויכוח הזה לעולם לא ייגמר. אבל הוא חייב להסתיים כדי שהילדה הקטנה תוכל לחיות ולעזור לעצמה.

'' אני עומד לחסל אותך מפלצת! בשביל הילדה הקטנה שלי!  לא מגיע לה להיות לבד!'' קולו של צל שוב היה נחוש וחדור מוטיבציה .

הוא פרץ לתוך המפלצת והחל לקרוע אותה לגזרים מבפנים '' לא!'' צרחה בשאגה ''אתה לא יכול! לא!'' . זהו. צל הצליח למחוק את המפלצת האפלה שהסתתרה בתוך הילדה הקטנה.

עכשיו לא תהיה  לה סיבה לברוח ולהשתנות  ליצור מפלצתי ומפחיד כדי להבריח אנשים.

היא תיתן להם הזדמנות לעזור לה. אם רק תרצה.

לאחר שניצח אותה, פרץ צל החוצה מתוך גופה של הילדה הקטנה , ולאט- לאט האפלה עזבה אותה  והיא חזרה לצורתה הטהורה.

עיניה חזרו להיות חומות שחורות, ניביה קטנו וחזרו לתוך פיה,  זרועותיה שוב נעשו דקות ורפות, גופה חזר להיות  רפה ודק, ושערה הארוך התקצר במעט ונעשה פחות שחור ממה שהיה.

'' את בסדר? מרגישה טוב?'' שאל צל והביט בפניה המותשות וההמומות של הילדה הקטנה.

היא בקושי הביטה בו. מזילה כמה דמעות, ולא מבינה מי או מה מדבר אליה בכול הזמן הזה '' איפה אתה?'' שאלה בקול חלש ורועד.

הוא ריחף ממש  לידה '' אני כאן ילדה קטנה'' לחש '' ממש כאן. לידך''.

רוח קרה ועדינה  רפרפה על שערה ואוזנה. זה דגדג  והיא השמיעה  צחוק קל עדין ונעים. חיוך קליל הופיעה על שפתיה הלבנות.

'' אתה רוח?'' שאלה והניפה את ידה כדי לסלק את הרוח מפניה,

'' כן. אני סוג של רוח. בגלל זה לא ראית  אותי. רק שמעת. אבל את יכולה לקרוא לי צל. מעתה והלאה אני  החבר החדש  שלך'' אמר ברשמיות והמשיך להתעופף לידה. בוחן ובודק שהאופל נעלם מתוכה ומליבה.

'' ומה אתה רוצה ממני? מה עשית לי?'' שאלה בחרדה שהציפה ולפתה את בטנה הרכה.

'' אני רוצה לעזור לך. להיות חבר שלך. ומה שעשיתי היה לחסל את המפלצת האפלה שבתוכך. היא מנעה  מאנשים להתקרב ולעזור לך. וברגע שזה קרה את מיד הרגת את מי שניסה. זה נראה לך מצב הגיוני ובריא  לילדה קטנה כמוך? להיות רוצחת ולהרחיק את כולם ממך?'' שאל בקול אמיתי וקשה  ונעץ את עיניו האדומות החלולות  בעיניה השחורות חומות העדינות.

הילדה הקטנה השפילה את מבטה והרגישה שאין לה שום מושג על מה צל מדבר '' אני לא יודעת מה עשית או לא עשית אבל אני לא צריכה עזרה מאף אחד. אני יכולה להסתדר בעצמי''.

צל השמיע גיחוך קל ''  המפלצת אמרה שזה מה שתגידי אבל  זה לא נכון. אומנם את לא צריכה אותם כול הזמן אבל הם תמיד יהיו שם לעזור לך כשתצטרכי. תאמיני שזה נכון. אל תפסלי את זה. כמובן שאני גם מאמין שאת יכולה לעזור לעצמך גם בלי עזרתה של המפלצת. אני רק אומר שאת לא צריכה לדחות את האנשים שמנסים לעזור לך. תני להם מקום בחיים שלך. זה רק לטובתך''.

הילדה הרגישה שמילותיו של צל מבלבלות אותה יותר ויותר והיא הולכת לאיבוד בין שורות המילים הלא מובנות שלו.

'' זה מבלבל כול מה שאתה אומר. אני לא מבינה כלום'' היא שוב התיישבה ליד גזע העץ, טמנה את ראשה בין רגליה והחלה לבכות.

 העולם הזה היה גדול וקשה בשבילה. היא נעלמה בתוכו. הלכה לאיבוד  בתוכו וגם בתוך עצמה.

מה כולם רוצים ממנה? למה כולם מנסים  לבלבל אותה ולהסיטה מדרכה שכבר בחרה לעצמה? מה  לא טוב בזה?

למה להרוס את האפלה שמרחיקה את כולם ממנה? למה לנסות לעזור לה? היא לא צריכה את כול זה. האפלה היא החברה    וההגנה הכי טובה שלה מאנשים ומהעולם.

'' אני לא יכולה יותר לסבול את זה!'' צעקה במלמול חד לתוך בקטנה ורגליה.

היא שוב קמה על רגליה. מרגישה צורך  לברוח '' אני לא נשארת כאן דקה להקשיב לך יותר! ואל תנסה לבוא אחריי! אני לא רוצה לשמוע  אותך יותר! אתה מכאיב ומבלבל אותי! ואני אמצע את החברה שלי מחדש! היא לא מתה!'' ועכשיו צחקה ובפניה הופיע הבעה של טירוף כמו מישהי שהעולם  הרס אותה מפנים ועכשיו היא מחליפה את זהותה בזהות של טירוף, פסיכיות ושיגעון.

'' ילדה...'' מלמל צל וראה או יותר נכון צפה בילדה הקטנה והמטורפת מתרחקת ממנו כמה שיותר מהר רק לא להיות  לידו.

זה לא עבד. למרות שהרג את המפלצת האפלה שבתוכה היא עדיין לא מוכנה להקשיב ולקבל עזרה מאף אחד. אפילו לא מרוח רפאים. מה יהיה איתה? איך תסתדר לבד? ומה יהיה אם  תמצא את האפלה שבתוכה מחדש? היא שוב תהרוג את כול מי שינסה לעזור לה?

צל  החליט שהוא לא יכול לנטוש אותה לבדה ביער. היא עלולה לפגוע בעצמה או שהמפלצת האפלה תחליט ללמד אותה לקח ותגרום לה לפגוע בעצמה.

לא. הוא לא יכול לתת לזה לקרות. הוא חייב להיות שם בשבילה.

 להיות  החבר החדש  שהבטיח שיהיה בשבילה כול זמן שהיא תצטרך אותו.

הוא החליט לעקוב אחריה ולצפות בה מרחוק.

לשמור עליה ששום דבר רע לא יקרה לה.

~~~~~~~~~~~~~~

בכוונה השארתי את זה סוף פתוח כי הולך להיות לזה המשך שלישי.