רוח רפאים
שקט.
דממה.
שום רעש מסביב.
שקועה בכתיבת הסיפור.
שקועה בשקט של עצמי. בשקט שקריאת ספר פנטזיה נותן לי לכמה
שעות.
ואז...
אז מגיעה השריקה האימתנית שמפלחת את דממת הלילה.
צרחה נמלטת מפי.
הקיפאון והשלווה נעלמים ברגע. נמחקים.
פחד משתלט.
גורם לי לנתר בקפיצה מהמיטה אל עבר המרחב המוגן.
הדמעות לא מאחרות לבוא.
השריקה ששמעתי היא רוח
הרפאים שבאה להודיע לי שהזמן
שלי ניגמר.
שאני צריכה לברוח ולהסתתר.
האויב באה לתפוס אותי והוא מוכן ומזומן להרוג אותי.
הנשימות נתקעות והדמעות מציפות את פניי.
מעירה את כול הבית.
רוח הרפאים מבקרת שוב ומוציאה אותי משלוותי.
מאיימת על החיים שלי.
מודיעה על סכנה.
מה עליי לעשות?
מה שאת עושה תמיד.
מה אני עושה תמיד?
קופצת בבהלה,
צורחת ובורחת למרחב המוגן ומתחילה לבכות.
לא מצחיק.
האויב הפתיע אותי בשעת שיגור חדשה שלא ציפיתי לה.
האויב תמיד מפתיע ויפתיע. תלמדי ותתרגלי.
לא יכולה.
בעיה שלך.
שקט! לא לדבר יותר!
רוח הרפאים מגיעה בשעה חדשה ומפרה את כול הכללים.
זה הזמן להגן על עצמי.
~~~~~~~~~~~~~~~
בכתיבת הסיפור החדש הגעתי כבר לפרק 20 ואני מניחה שאסיים אותו עד סיום המלחמה.
ואני מאמינה שעד הסיום שלה יהיה לי עוד 20 ומשהו פרקים. כך לפחות אני מקווה.
אני מתחילה קצת לראות את הסוף של הסיפור.
חבל שאני לא רואה את הסוף של המלחמה הארורה הזאת =.=''
בנתיים אנחנו רק חוטפים טילים באמצע הלילה.
המנטרה החדשה של חמאס להפחיד ולתפוס אותנו לא מוכנים.
שיישרפו הכלבים הארורים!!!!! >.<
