מוצאת את עצמי , יושבת כאן. שוב. בחדרי הצנוע והקטן.
מחשבות רצות ללא הרף והידיים משוואות להיות מונחות על
המקלדת ולכתוב סיפור.
דבר לא קורה. ואף אות לא נכתבת.
מתייאשת ומוותרת. מחכה להשראה שלא מגיעה.
שהרי אין זמן להשראה ואין זמן לכתיבה.
כול רגע הוא זמן לכתיבה וכול יום הוא השראה ליצירת מסע חדש
בכתיבה.
אז למה?
מה עוצר אותי מלכתוב את הסיפור הבא?
הפחד מאיבוד שליטה על דמות בסיפור?
לאבד שליטה על דמות
בעלת עוצמה?
לאבד את עצמי בתוך הסיפור?
להיסחף אל הלא נודע?
מאחורי, השמיים נצבעים עננים וורדרדים שצובעים את האפלה.
גורמים להם להיראות קודרים וקרים יותר.
מצפה לשמוע את קול העורבים הצרוד. זה לא קורה.
שקט. דממה. ועכשיו אלה קולות החתולים הסוערים שמפרים את
הדממה.
העצים מאחוריי נראים שחורים ומאיימים.
קור הלילה חודר לאיטו לאט לתוך חדרי ואל גופי.
הופך את החלל לכחול
ואת ראייתי לכחולה עוד יותר.
השעה הזמן והמקום נעשו כחולים. קפואים בזמן.
נושמת אוויר קר.
אוויר קר שנותן חיים. שמזמין חיים. שמייצר חיים.
מה אני עושה עכשיו?
באיזה סיפור אבחר?
באיזו גרסה אבחר לפתוח את הסיפור הבא?
ולמה אני כול כך מפחדת להתחיל?
אני אוהבת לכתוב וליצור עולמות חדשים.
הכול נמצא בראש. כבר מתכונן ומורגש היטב בלב.
ובכול זאת...
הכול נישאר בראש ולא עובר לדף הלבן שמולי.
מפחדת להוציא לאור ולכתוב את שעובר לי בראש.
קור הלילה חודר
ומקפיא הכול.
משתק ומקפיא אותי.
מונע ממני להמשיך למרות שאני רוצה.
מה עליי לעשות כדי להשתחרר מאותם פחדים נוראיים?
היכן אמצע את התשובה?
עמוק בלב נמצאת התשובה.
קור הלילה ינחה אותי בדרך לתשובה הנכונה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אני חייבת לציין שהיום דווקא יצא לי סיפור כתוצאה מכתיבת שם של דמות בעת שליחת הודעה לחברה שלי.
משום מה, בזמן האחרון יוצאות לי דמויות מתוך הידיים לתוך הודעות טקסט עם חברות ואני אומרת לעצמי שזה בטח סימן שאני צריכה לכתוב על הדמות ש'בטעות' יצאה לי מתוך הידיים אל תוך ההודעה.
והפעם השם היה רז והעונה הנוכחית היא חורף אז החלטתי להפוך את העונה לדמות בשם חורף וזה זרם יופי 3:
אבל מפתיע שהדמויות ממשיכות לצוץ ולהופיע דווקא בתוך הודעות טקסט ולא במקומות אחרים כמו בחלומות שלי או במחשבות שלי.
אבל אני מודה על זה.
אם מופיע לתוך ההודעה לחברה שם של דמות אז זה בטוח סימן שאני צריכה לכתוב עליה. שהיא באה לעולם כדי שאספר את הסיפור שלה.
אני לא חושבת שדבר כזה הזוי ומוזר קורה לכותבים.
זה מעולם לא קרה לי קודם.
בהתחלה הן פשוט הופיעו מהשמיים ועכשיו מתוך הידיים לתוך הודעות.
ואני פשוט מברכת על כול פעם כזאת שזה קורה כי אז זה מדרבן אותי לכתוב ולגלות את סוד הסיפור שמסתתר מאחורי הדמות שאת שמה כתבתי בתוך ההודעה (כמובן שאני מוחקת את השם ולא שולחת לחברה אבל לעצמי אני אומרת שזה סימן לכתיבת סיפור חדש עם דמות חדשה).
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
