my cold evil world!

לילה

ריח הגשם נישא באוויר הקר והיא שוכבת לצידי. מכורבלת בתוך עצמה. עיניה החומות עצומות.

מביטה בה . בפניה הרכות והעדינות  החורשות שערות לבנות.

כמה שלוה היא. כמה שקטה ונינוחה.

יד לבנה נשלחת ללטף את ראשה השחור והרך.

נרגעת לכמה רגעים והכאבים שותקים. הנשימה נעלמת.

מביטה בה עוד קצת. הכול נעלם. הדאגות נעלמות, החרדה נעלמת, והפחד שותק.

כשהליטוף נפסק מרגישה את הכאב בחזה ובלב.

לא מצליחה לנשום.

המילים : אחראיות, הגנה, הצלה, אשמה ואכזבה מציפים את עיני והן מזילות כמה דמעות.

מרגישה שאני אחראית על כולם, מנסה להגן על מי שאני יכולה, מצילה מה שאפשר, אשמה בכול מה שאני לא טובה ובסוף מרגישה שאכזבתי את כולם ובעיקר את עצמי.

כאבים חדים בחזה. שוב מתקשה לנשום.

החרדה מורידה את חומות האדישות וההגנה שבניתי ומאפשרת לי להרגיש ולהזיל דמעה מכול מילה שאני קוראת בספר שיש בה רגש ומחשבה על החיים שלי.

כואב לי להרגיש. הרגשות מציפים, חונקים את גרוני וליבי.

הראש מסתחרר. הבטן מתהפכת לי. כואבת. דוקרת.

הכאבים לא נפסקים.

החרדה משגעת אותי. מכאיבה לי. גורמת לפחדים ודאגות על מה שעלול וצריך לקרות.

שכתוב הספר, מציאת עבודה, והרעשים בחוץ.

היא שוכבת לצידי. רגועה ושלוה. איך זה אפשרי?

עיניה מרפרפות בקושי והיא מנסה להתכרבל שוב. להסתדר.

היד ניגשת ומלטפת אותה שוב  ברכות. שוקעת לתוך שינה עמוקה ונעימה ללא דאגות.

הלוואי ואני הייתי יכולה.

לוקחת כדור כדי להשקיט את החרדה.

הראש עדין מסוחרר והכאבים עדיין בחיים. נושמים ומכאיבים.

רוח לילית מנשבת בקלילות על עורפי ושערי.

מתי דברים יתחילו להסתדר? איך אתגבר על חרדות ופחדים מהדברים שעתידים לבוא?

מפחדת שיקרה משהו ללב שלי...

החרדה אוכלת ומכה בו בעוצמה. דוקרת אותו ללא רחמים.

ללא הכול מסתדר ומצליח עם כדורים לאורך זמן.

אני לא יודעת כבר מה לעשות.

מה באמת אני צריכה לעשות?

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~