my cold evil world!

דיכאון קל

 מזמן לא הייתי בדיכאון.

עברו שנתיים מאז שהייתי בדיכאון.

אז ברוך השב דיכאון.

מה קורה?

החלטת לחזור לחיי שוב , אחרי שנתיים שהייתי בסדר גמור?

נחמד.

כבר שכחתי מה ההרגשה...

אז הבוקר קמתי בהתקף פאניקה קל מלווה בכאב בטן וקצת חום וקשיי נשימה.

הייתי ארבעה ימים כלואה בבית ולא יצאתי.

רק עם שרי. הכלבה שלי יצאתי.

ואני כבר לא יודעת מה טוב לי יותר- להישאר בבית או לצאת.

לא טוב לי עם עצמי ולא טוב לי בחוץ.

הדיכאון בא לארח לי לחברה וגם כאב ראש  קל.

לא טוב לי.

אני מרגישה שרע לי.

שאני מתה.

שאין לי כוחות להמשיך.

אין לי כבר שום רצון להילחם בשום דבר.

ובכול זאת, אני קמה.

באיזה כוחות אני קמה?

מה נותן לי את הכוח לקום מהמיטה החמימה שלי?

הדיכאון קפץ לביקור.

כרגע הוא החבר הכי טוב שלי.

שלא ילך. שיישאר.

שלא ישאיר אותי לבד.

אני צריכה מישהו איתי.

אני חושבת.

לא מועילה בשום דבר,

ואף אחד לא צריך אותי שם בחוץ.

התרחקתי קצת מאנשים.

מעמידה פנים שכולם מתו. מלבדי...

ואולי גם אני מתה.

מבפנים.

מבפנים אני מתה , וזאת רק הקליפה החיצונית שעדיין קיימת.

אבל מבפנים הכול מת.

הפך קר ושחור.

ללא  תקווה וללא רגשות ותחושות.

לא מצליחה להיות שמחה ומאושרת.

מעולם לא הייתי.

אלה רגשות זרים לי. כמו אנשים זרים.

תוהה איך זה להיות שמחה, מאושרת...

איך זה באמת מרגיש?

הדיכאון קפץ לביקור.

איזה כייף..

כמה זמן הפעם הוא יישאר?

~~~~~~~~~~~~~~~~~