my cold evil world!

הסוד מתגלה

'' זה ערב סגרירי וחשוך, מה?'' הוא  לחש ,ואני הרגשתי את עיניו האדומות כדם, ננעצות בי מאחורי הגב., בראש שלי, חזק חזק.

'' מה אתה רוצה ממני?'' שאלתי בעצבנות. נועצת עיניים רועדות בקיר הלבן שמולי.

'' מה הסוד שאת לא מגלה לקול הפנימי שלך?'' שאל צל ואני הרגשתי את שערותיי סומרות. קופצות ועומדות.

הלב שלי פעם בעוצמה.

'' מה אכפת לך בכלל!?'' אמרתי בקול רועד. משפשפת חזק את ידי כדי להעביר בהן חום שיפשיר את הכפור מהנוכחות של צל , לידי.

'' חשבתי שאנחנו חברים...'' הוא אמר כאילו נפגע מטון הדיבור שלי '' חשבתי שאת יכולה לספר לי הכול''.

הקול שלו גרם ללב שלי לקפוא על מקומו.

'' אני יכולה לספר לך'' אמרתי '' אני לא בטוחה שאני רוצה...'' ניסיתי להתחמק .

'' מה מפחיד אותך כול כך?'' הוא שאל ברצינות, ועכשיו עיניו האדומות ננעצות מול עיני החומות.

משתקות ומקפיאות אותי למקומי.

החרדה מהחושך בחוץ , אוחזת חזק בלב ובראש שלי. לא יודעת איך להשתחרר ממנה.

קודם לא היה אור בכול הרחוב שלי, ואז האור חזר, ואז הוא שוב כבה.

ויש רוחות בחוץ, וחושך וקר.

ממש מפחיד בחוץ ברגע זה.

אני נועצת  מבט מבוהל בעיניו האדומות '' אני לא מפחדת משום דבר...'' הקול שלי רועד, והלב שלי שוב דוהר בעוצמה.

החרדה מפוצצת את הראש שלי, ומקשה עליי לחשוב בהיגיון על מה שאני רוצה להגיד לצל.

'' ובכול זאת... את מסתירה משהו מעצמך ומהקול הפנימי שלך...'' הוא מתחיל לכוון לאן שאני רוצה  להגיע.

'' מעצמי אני לא מסתירה שום דבר!'' אני מתפרצת בכעס '' וזכותי לא לחשוף שום דבר בפני הקול הפנימי שלי!'' הכעס מבעיר את כול הגוף שלי, והעיניים שלי שטופות זעם ותסכול.

נראה שבפני צל , קשה לי לשמור על המקום האישי והפרטי הזה , ואני צריכה אולי לשחרר ולשתף אותו.

כך אולי ארגיש טוב ופחות לחוצה ומתוחה.

צל מביט בי ברוגע '' אז את רוצה לספר לי מה מטריד אותך?''.

'' אני מניחה שזאת התחושה של החרדה, והחושך שם בחוץ, והמפגש החברתי מחר בערב'' אני אומרת לבסוף.

'' קרה שם משהו?'' צל שואל ומרחף לידי. גורם לשערותיי , לסמור שוב.

'' חשבתי שאתה יודע הכול על מה שאני עוברת. שאתה צופה בי ורואה הכול...'' אני אומרת בחצי טון מזלזל.

'' זה נכון'', הוא אומר '' אבל אני רוצה לשמוע ממך  מה את מרגישה וחושבת''.

מה אני מרגישה וחושבת? אני מרגישה וחושבת הרבה דברים...

'' מאיפה להתחיל...'' אני מהססת, ומחליקה על הספה , מסתכלת לחושך בחוץ, ומרגישה שהחרדה אוכלת אותי מבפנים. טורפת לי את כול הראש.

איך לעזאזל אני נפטרת ממנה!? מסלקת אותה מהראש ומהלב שלי!?

'' קודם תנשמי עמוק , ואז תספרי לי את  מה שאת רוצה'' צל אומר ברוגע. יודע בדיוק מה להגיד כדי להרגיע אותי.

אני עוצמת עיניים, נושמת עמוק כמה פעמיים, ומשחררת את האוויר הדחוס החוצה.

משחררת את הראש ואת הלב שלי מהחרדה.

'' איך את מרגישה עכשיו?'' הוא שואל ומביט בי.

'' טיפה יותר טוב'' אני משיבה בחזרה , ומרגישה הקלה מסוימת בגוף שלי.

'' עכשיו, מה הדבר הזה שאת יודעת , והקול הפנימי שלך לא יודע? למה הענשת את עצמך , והתרחקת מכולם כול השבוע?'' צל פוגע בול במטרה.

אני יודעת מה לענות לו. אני יענה לו את מה שעניתי לעצמי ואת מה שלא עניתי לקול הפנימי העקשן והמעצבן שלי.

אני נושמת עמוק לפני שאני עונה '' הענשתי את עצמי והתרחקתי מכולם, כדי  להיות עם עצמי. כדי לא לחשוב על הקבוצה ביום ראשון. כדי לא לחשוב איך אני הולכת להתמודד עם דניאל. דנית אמרה לי שאני צריכה כבר מעכשיו להתחיל להתמודד, ומה שקרה השבוע, כנראה הייתה הדרך שלי להתמודד עם המצב'' זהו. חשפתי בפני צל את מה שלא חשפתי בפני הקול הפנימי שלי.

ואת מה שאני כבר יודעת.

עיניו האדומות של צל מביטות בי בפליאה '' זאת הדרך שלך  להתמודד? להתרחק ולברוח מכולם? לא מתאים לך''.

'' אני יודעת שלא'' אמרתי והרגשתי שהלב שלי מחסיר פעימה '' אבל קצת שכחתי את עצמי בדרך, ושכחתי שאני לא צריכה אחרים כדי לצאת לבלות. יש לי את עצמי, וכדי לא לחשוב על הקבוצה, הייתי צריכה להתרחק מכולם ולא לדבר עם אף אחד, וזה מה שקרה.  אני לא דיברתי עם אף אחד, ואף אחד לא דיבר איתי, חוץ מאדם אחד שכן הצליח לפרוץ את השער שהצבתי לכולם''.

'' וזה מה שלא  רצית לחשוף בפני  הקול הפנימי שלך?'' הוא שאל קלות.

'' ידעתי את זה בעצמי. ידעתי למה עשיתי את זה לעצמי. ידעתי למה התרחקתי מכולם, ידעתי למה רציתי להיות לבד עם עצמי, אבל לא רציתי לספר את זה לקול הפנימי שלי'' הודיתי בפני צל על האמת.

'' אני מבין'' הוא אמר וריחף לידי '' ואיך את מרגישה עכשיו, אחרי שחשפת בפניי את  הסוד שלך? את הגילוי שהסתרת?''

אני שוב נושמת עמוק, רואה שעדיין חשוך בחוץ , ושהאור בחוב עדיין לא חזר '' אני מניחה שאני מרגישה טוב. שכול היציאות האלה מהבית, עזרו לי קצת לא לחשוב על הקבוצה ועל דניאל. ככה לפחות  אגיע שקטה יותר ובלי פחד ומחשבות על מה יהיה''.

'' ומה אם הוא לא יגיע?'' צל שואל פתאום משום מקום.

'' מה זאת אומרת לא יגיע?'' אני שואלת בחזרה.

'' אם גם מחר הוא לא יגיע, איך תרגישי?'' הוא ממקד אותי על השאלה.

לרגע אני שותקת. חושבת על השאלה שלו.

'' אני ארגיש כעס, עצבנות ותסכול. אני אכעס אם גם מחר הוא לא יגיע. זה ממש יעצבן אותי!'' אני עונה ומרגישה  את  החום מציף את הגוף, הלב והראש שלי.

'' ולמה זה יעצבן אותך?'' צל מתעניין.

'' כי אני מכינה את עצמי שבוע שלם, ומרחיקה את כולם ממני, רק כדי להגיע לרגע הזה שבו אני צריכה להתמודד מולו! ואם הוא לא יגיע... זה ממש יכעיס אותי!'' אני עונה בכעס.

'' אז תקווי שהוא יגיע'' צל אומר בפשטות.

'' חסר לו שהוא לא יגיע! אני עושה הכנות נפשיות עם עצמי , כדי להגיע מוכנה למפגש מחר ולא לחשוב יותר מדיי ולא לפחד! ואם הוא לא יגיע, אני ארגיש אכזבה ותסכול'' אני אומרת בעצבים ומשלבת ידיים זו בזו.

'' אני מקווה בשבילך שהוא יגיע'' הוא מביט בי ועדיין מרחף לידי.

'' כדאי לו להגיע! נמאס לי להכין את עצמי נפשית להתמודדות מולו! אני כבר  רוצה לסיים ולגמור עם זה וזהו!'' אני עונה בחוסר סבלנות.

'' שארגיש שאני מסוגלת להתמודד מולו וזה כבר לא יהיה מפחיד כול כך כמו שהיה  לי עד עכשיו'' אני מוסיפה.

'' יהיה בסדר'' צל מרגיע אותי בקולו הקר.

עדיין חשוך וקר  בחוץ , אבל החרדה נעלמה והתחלפה בכעס  ועצבים על דניאל.

אני מחכה ליום הזה כבר שבוע שלם! ואם הוא לא יגיע... אני לא יודעת מה יקרה איתי גם השבוע הזה.

אם אתרחק שוב מכולם כדי להכין את עצמי נפשית למפגש הבא.

מקווה בשבילו שהוא יגיע.

חסר לו שלא.

אני נושמת עמוק, ומרגישה הקלה ששיתפתי את צל בסוד שלי ,שהסתרתי מהקול הפנימי שלי.

סוד שאני ידעתי.

סוד שהקול הפנימי שלי , לא ידע.

סוד שגיליתי עכשיו לצל והשתחררתי ממנו.

רוחות חזקות מנשבות בחוץ, ועדיין אין אור ברחובות.

אני חושבת שאני מוכנה לקראת מחר.

היום מתקרב לסיומו, ומחר מגיע היום הגורלי.

התרחקתי מכולם, ביליתי עם עצמי במשך שבוע שלם, לא דיברתי אף אחד, הייתי עם עצמי, לא חשבתי על יום ראשון, התווכחתי עם הקול הפנימי שלי, וחשפתי את הסוד שלי בפני צל.

אז כן.

אני חושבת שאני מוכנה.

מוכנה להתמודד עם היום הגורלי שיבוא מחר!

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

קירי, אם שכחת מי זה צל, אז צל הוא החבר רוח הרפאים של פאנטום.

כתבתי על עצמי כפאנטום ושיתפתי את צל (חבר רוח הרפאים שלי) בסוד שלי.