הבוקר החלטתי לקחת את עצמי בידיים, להזיז קצת את הגוף העצלן שלי, לקחתי את שרי, ויצאנו לטייל קצת באזור שלי של גבעתיים.
רציתי לחזור לאותה גבעה מקסימה ושקטה שרן לקח אותי אליה , כדי להעלות קצת זכרונות נעימים ומתוקים.
אז עלינו ברחוב פנינו ימינה (אני ושרי) והגענו לגבעה שאני ורן היינו בה בערב יום ראשון של הוולנטין דיי.
הנוף היה מקסים, והיה כול כך שקט שם, (העדפתי את הגבעה בערב כי אז הנוף מדהים יותר ורואים את כול האורות וזה פשוט מקסים)
נשמתי עמוק, נזכרתי ברגע המדהים שלי ושל רן על הגבעה, וזה עשה לי טוב.
הייתי לבד שם.
אפרופו הנושא החם-מה עושה לי טוב?
עושה לי טוב לחזור למקומות קסומים ושקטים שאני אוהבת.
עושה לי טוב לחזור למקומות שיש לי מהם זכרונות טובים עם אנשים,
ואם עושה לי טוב לחזור לגבעה שהייתי בה עם רן סו... זה מה שעשיתי!
חזרתי לשם!
וזה עשה לי טוב!
היו שם הרבה מכוניות ורק אני ושרי, והנוף המקסים והשקט של המקום.
אז נשמתי קצת, ועשיתי מתיחות לכול הגוף העצלן שלי שלא אוהב לזוז XD
ושרי טיילה לה קצת בזמן שאני צופה על הנוף , ומותחת את כול הגוף התפוס שלי.
דווקא רציתי שרן יהיה שם איתי בבuקר הקסום והשקט הזה.
זה היה יכול להיות קסום.
אבל העדפתי להתענג על השקט המרגיע, ועל הבוקר השמשי והחמים, ושאני נמצאת במקום מרגיע ושקט שעושה לי טוב (סימנתי אגב את המקום הזה כמקום נוסף שאני יכולה לברוח ולבוא אליו כשאני לא רוצה לחשוב ולהתרחק מאנשים).
מקום מקסים מקסים! ושקט מאוד (גם בבוקר וגם בערב).
בכול מקרה , אחרי שסיימתי את המתיחות לגוף, ראיתי שיש ליד המצפה הכוכבים גינה (שבה הלכתי עם רן בערב ועשינו שם סיבוב קטן)
והחלטתי להיכנס ולבחון אותה יותר לעומק.
לראות איך הגינה נראית בבוקר, ולאן כול השבילים שלה , שם, מובילים.
ואז נכנסתי וגיליתי שיש גינת כלבים ממש ליד המצפה, (גינה חדשה בשביל שרי).
אז נכנסתי לגינה והופתעתי כששרי לא נצמדה אלי והתחילה לטייל לבדה בגינה (כי בגינות האחרות היא הייתה חסרת ביטחון ונצמדה אליי)
וכאן (בגינה החדשה) היא הרגישה דיי בנוח להתרחק ממני (מה שמעיד אצלה על שינוי ממש גדול בביטחון העצמי שלה בחוץ).
היא ממש לא נצמדה אליי.
אני ישבתי ועשיתי עוד קצת מתיחות (נתפס לי שריר ברגל השמאלית למעלה) והיא פשוט רצה וטיילה, ולא התקרבה אליי בכלל.
ואז לאחר קצת זמן הגיעה מישהי נחמדה עם כלב והיא שיחקה איתו בכדורים , ודיברתי איתה קצת.
והיה ממש נחמד.
ישבתי שם כמה שעות, ואז לקחתי את שרי והמשכתי בדרכי לבחון את הגינה החדשה הזאת ליד הגבעה.
והגינה הזאת כול כך מדהימה ושקטה!
ויש שם מתקנים של אימונים, ובריכה אקולוגית עם דגים, ודשא, ופשוט עליתי וירדתי , מכול כוון אפשרי וכול כך נהניתי ולא חשבתי על כלום, והכול בראש שלי היה שקט ורגוע בלי חרדות בלי פחדים בלי מחשבות בלי דאגות.
גם לי היה קל מאוד לקום בבוקר משום מה.
קמתי באנרגיות ממש טובות של לצאת למקום שהייתי בו עם רן ביום ראשון בערב.
אולי זה מה שנתן לי את המוטיבציה לקום וללכת לגבעה ולגינה הזאת- המחשבה על הזכרונות שיש לי שם מהמפגש שלי עם רן).
חשבתי שאני אספיק גם ללכת לשאר הגינות שיש באזור, אבל החלטתי היום להישאר בגינה הזאת, ולעשות היכרות עם המקום וכול הטיול חשבתי לעצמי -זה מקום ממש שקט ומדהים שאני יכולה לבוא אליו ולכתוב בשקט או לברוח אליו כשיש לי הרבה מחשבות בראש.
עוד מקום קסום ושקט שאני יכולה לסמן כמקום טוב להיות בו ולכתוב ברוגע ובשקט.
תמיד עברתי שם ברכב עם ההורים שלי.
אף פעם לא נכנסתי לתוך הגינה הזאת לעומק.
אז אני שוב מודה לרן שעשה לי היכרות עם המקום, ואיפשר לי הבוקר ללכת לשם וליהנות מהמקום הקסום והשקט הזה.
תודה רן! על הכול!
בכול אופן, אחרי שעשיתי את כול הסיבוב בגינה הזאת, ירדתי לבריכה האקולוגית עם הדגים וישבתי שם קצת.
היה שם דג מת וזה היה טיפה עצוב, שהוא שכב שם, עמוק בבריכה, מת.לא זז.
וחשבתי לעצמי אוי. איזה עצוב לראות את זה. זה ממש נוראי.
ומסביבו כול שאר הדגים שוחים, חיים, ונושמים.
וזה היה מקום קטן כזה ומקסים להירגע בו ולכתוב, וחשבתי לעצמי חבל שלא הבאתי מחברת איתי. הייתי יכולה לשבת ולכתוב.
כול כך שקט ומקסים שם, שממש אפשר לכתוב בשקט בלי שום הפרעה.
הטלפון היה בבית (תמיד כשאני יוצאת לטיולים ארוכים כאלה עם שרי, אני מעדיפה להשאיר את הטלפון בבית ולהתחבר לטבע, ולעצמי ולהסתכל קצת על אנשים ולא לחשוב על הטלפון כול הזמן. קצת להתאחד עם העיר ועם החיים שיש מחוץ לטלפון הארור הזה!)
ואחרי שישבתי שם, בסוף סוף, חזרתי שוב לגינת הכלבים , ודיברתי שם עם עוד מישהי ממש נחמדה, וליטפתי את הכלבים המתוקים שלה (לולה ולואי אז אמרתי לה שהם צמד ה' למדים' לולה ולואי חחח XD)
ואז הגיע עוד מישהי צעירה, וזה היה נחמד לסיים את הטיול בגינה עם אנשים נחמדים לדבר איתם ועם חברת כלבים חדשה.
תמיד כשאני בחוץ, בגינות האלה, זה מעסיק את המחשבות שלי ואז אין פחדים ואין חרדות , ואני מטיילת בנחת, בכייף, בשקט, בלי לחץ, והכול רגוע ושקט ובסדר.
אני נושמת עמוק, ונהנית מהבוקר השמשי היפה , ומשרי שרצה וקופצת ונפתחת ומשחקת עם הכלבים החדשים ולא פוחדת,
וזה מדהים.
באמת.
ואחרי שסיימנו את הטיול בגינה הזאת, נפרדתי מהבנות הנחמדות, ויצאתי מהשער השני והתחלתי לעשות את הדרך חזרה הביתה.
חשבתי אולי ללכת לעוד גינה, אבל כבר היה צהריים, ורציתי היום לעשות היכרות עם המקום החדש שמצאתי.
אולי בפעם הבאה, אעשה שילוב של כול הגינות ביחד.
כך שיצא שהייתי בערך 4 שעות בחוץ!
יצאתי מהבית בסביבות 9:15 בערך וחזרתי ב12:24 הביתה.
נהניתי כול כך ולא חשבתי על כלום (חוץ מהריגוש שאני חוזרת לאותו המקום שרן לקח אותי אליו).
וזה עשה לי זכרונות טובים ומתוקים.
ואני חושבת שגם שרי נהנתה מאוד, והיה בוקר ממש כייפי.
והכול הודות לרן!
אם לא רן, לא הייתי יודעת על הגבעה ועל הגינה המדהימה הזאת והייתי ממשיכה לחזור לאותן גינות שאני מכירה ולא מכירה את הגינה הזאת (שהיום הייתי בה פעם ראשונה, שנייה ליתר דיוק).
ויש מצב שאני אמשיך לחזור אליה כי היא פשוט מדהימה וכול כך כייף ושקט שם שפעם הבאה אקח מחברת ואלך לכתוב!
ממש כך!
זה מה שעושה לי טוב!-
לחזור למקומות שעושים לי טוב.
למקומות שיש לי מהם זכרונות טובים.
והכול בסוף קשור לרן.
טוב רק הגבעה והגינה הזאת קשורים לרן.
את שתי הגינות האחרות גיליתי לבדי XD
אבל באמת שבזכות רן, הגעתי לשם הבוקר, והרגשתי ממש טוב שם.
מקום קסום ושקט לבלות בו את הבוקר לבד או עם שרי. זה לא משנה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
