my cold evil world!

קשה לי לסמוך על אנשים

מרגישה לבד.

לבד עם הכאבים,

לבד עם המחשבות האין סופיות,

לבד עם הצרות והבעיות שלי,

לבד בלי אף אחד שיהיה כאן ויעזור לי, ויקשיב.

קשה לי לסמוך על אנשים.

לא מסוגלת להיפתח עד הסוף.

לא מסוגלת לפתוח את הלב  עד הסוף בפני אנשים.

חוויתי יותר מדיי אכזבות בחיים , מאנשים, בכדי שיהיה לי קל להיפתח ולסמוך.

קשה לי לסמוך על אנשים.

לא ביקשתי הרבה.

ביקשתי רק דבר אחד פשוט- שהם יהיו שם ברגע שאני צריכה אותם.

אבל לא קיבלתי את זה.

אני סומכת על אנשים,

מנסה,

וחוטפת שתיקה וסכין בגב ובלב ביחד.

כבר לא יודעת למי באמת אכפת ממני , ומי רק משחק אותה שאכפת לו ממני.

אני שם בשביל כולם.

תמיד!

אבל מי שם בשבילי?

מי יעזור לי?

מי יקשיב?

מי ידע לתת עצה טובה ברגע של משבר  נפשי?

ברגע של התפרקות נפשית?

ברגע של תסכול?

ברגע של עצב?

קשה לי לסמוך על אנשים.

ממש קשה לי.

אני לא רוצה להתאכזב שוב.

לא רוצה להיות במקומות האלה שוב.

אין לי באמת על מי לסמוך.

גם כשאני חושבת שיש לי...

אין לי.

פשוט אין לי.

כולם עסוקים, ולא תמיד יש להם זמן בשבילי.

למדתי להסתדר לבד, ולא לסמוך על אנשים שיהיו שם בשבילי ברגע האמת.

ברגע האמת אני לבד.

לבד עם עצמי ועם הבעיות והמחשבות והרגשות שלי.

אין באמת מישהו שיבין אותי עד הסוף.

שיוכל להקשיב ולעזור.

אני בקושי מצליחה לעזור לעצמי,

אבל אין לי ברירה אחרת- אני לבד. לגמרי לבד.

בלי אף אחד.

קשה לי לסמוך על אנשים.

~~~~~~~~~~~~~~