השיר הזה מבטא חלק ממה שאני מרגישה לגבי מה שקרה ( ראו פוסטים קודמים על מה אני מדברת)
ואני מניחה שאתן ביטוי ומילים לרגשות שלי מאוחר יותר הערב.
אני עוד שעתיים נפגשת עם חברה שלי לצהריים ב1 וחצי.
אולי זה יסיח קצת את דעתי ממחשבות.
ואני אנסה בימים הקרובים להקשיח ולחסום את הלב שלי לרגשות.
ככה אני לא אפגע יותר מאנשים.
זאת הדרך היחידה שלי לשרוד ביציאות עם בנים.
אחרת אני נפגעת והלב שלי מתאבן.
נחסם.
עייף מלהרגיש.
אולי רק ככה אני אלמד להפסיק להיקשר לאנשים.
אני אחסום את הלב שלי וזהו.
עריכה:
נפגשתי עם חברה שלי (והפעם לא היו לה שום תירוצים להמציא לי. היא באה כמו שקבענו (סוף סוף).
והיה דווקא כייף.
הרגשתי שאני טובעת בים מחשבות ורגשות על השיחה שהייתה לי עם רן ביום ראשון בערב אחרי הקבוצה, ואמרתי לעצמי שקצת לצאת מהבית ולהיפגש איתה לצהריים, יהיה מרענן ונחמד וקצת לשכוח ממה שאני מרגישה וחושבת כלפי רן.
אבל איכשהו אני מוצאת את עצמי עצובה קצת וחושבת ומתגעגעת ומחכה לאישור שלו שיגיד לי שהכול בסדר בינינו.
כלומר אני יודעת שהכול בסדר איתנו אבל אני צריכה שהוא ישלח לי את ההודעה האחת הזאת שבה הוא יאשר לי שהכול בסדר כי אני כבר לא בטוחה.
ואולי באמת הכול בסדר ואני סתם מאכילה את עצמי סרטים ומחשבות בראש כדי לחפש תירוצים למה הכול ' לא בסדר' איתנו כשבעצם הכול כן בסדר.
לא יודעת.
לא דיברנו יום וחצי כלומר אתמול לא דיברנו בכלל, והיום עדיין לא (יש לו את הקטע שהוא נותן לי ולעצמו ספייס ואז אחרי יום או יומיים הוא שולח לי הודעה).
אני לא שולחת לו הודעה כי אני לא רוצה להעיק וללחוץ.
הוא בטח גם צריך ספייס ושקט ולעבוד וכול זה.
אני מקווה שאולי מחר נדבר או היום בערב (לא בטוח).
בכול מקרה זה כן יושב לי על הלב אבל אולי העיסוקים שלי השבוע קצת ירחיקו אותי מעצמי ומהמחשבות שלי על רן.
כי זה מתיש ועצוב לי קצת לחשוב על זה כול הזמן.
פרשתי לנוח קצת.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
