חשבתי על זה היום ו...
זה הרגיש ששבת הקודמת שיצאתי וביליתי עם חברים , הייתה תחילתו של שבוע לא צפוי מלא ביציאות, ואכן כך היה.
כול יום יצאתי וביליתי עם אנשים אחרים והייתי עסוקה עד יום שישי.
לא היה לי רגע אחד לעצמי.
והיום...
זאת שבת ממש שקטה.
וזה מרגיש שהשבת הזאת היא תחילתו של שבוע יחסית רגוע בלי יציאות ובילויים.
שזה יהיה השבוע שיהיה רק שלי:
זה אומר שראשון אני בקבוצה,
שני יש לי שיעור כתיבה
שלישי חד פעמי פסיכולוגית,
רביעי חווה ורכיבה,
וחמישי ושישי ושבת פנויים לי.
כלומר היום בבוקר ביקרתי את האחיינים שלי,
ואז חזרתי הביתה וזהו.
לא היו טלפונים ולא היו הודעות.
הכול פשוט רגוע ושקט.
ולא יודעת למה זה קצת הכניס אותי לאי שקט.
כי כול השבוע יצאתי וביליתי והיה מה שהעסיק לי את הראש,
ועכשיו פתאום אני בבית, בשקט שלי, ברגוע, לא עושה כלום,
והתת מודע שלי אולי נבהל שאין מה שיעסיק את הראש שלי.
ואני קצת באי שקט.
כלומר זה נחמד קצת לנוח ושאף אחד לא משתגע אותי בהודעות,
ואני לא חושבת על אחרים, ולא רואה חברים.
לשם שינוי יש לי את עצמי לעצמי אחרי שבוע בילויים מתיש.
אבל לא יודעת...
הייתי מעדיפה לעשות משהו עם חברים היום...
אבל לא יצא.
לא בדיוק תכננו שום דבר.
זה נחמד השקט הזה.
אבל זה יכול גם לחרפן קצת.
ובקשר לכתיבה...
אני רוצה לחזור לכתוב אבל אני חוששת שקצת איבדתי סבלנות לשבת ולכתוב...
אין לי פשוט כוח לשבת ולכתוב את הסיפור שעובר לי בראש.
אין לי חשק.
ואני פשוט לא יודעת מאיפה להתחיל.
אני באמת לא יודעת.
אפילו את המשפט הראשון של תחילת הסיפור , אני לא מעזה לכתוב.
אופפפפפפפ!!!!!! פשוט אופפפפפפפ!!!
פעם אהבתי לכתוב, והייתה לי השראה, והייתי כותבת כול הזמן והרבה!!
מה קרה לי בדרך??
אולי מה שקרה לי בדרך זה שפתאום נהיו לי חיי חברה,
ואני יוצאת ומבלה והכתיבה שפעם הייתה במקום הראשון,
ירדה כמה שורות למטה,
וחיי החברה החדשים שלי טיפסו למקום הראשון.
כן.
זה מה שקרה.
לפני שהיו לי חברים, הייתי פשוט כותבת.
כותבת כדי לברוח מהמציאות שלי.
עכשיו אין לי סיבה לברוח.
טוב לי מדיי שאני כבר לא צריכה לכתוב כלום.
אבל אולי אני צריכה לשנות כוון-
במקום להשתמש בכתיבה לבריחה,
להשתמש בכתיבה כדי ליצור ולבנות.
להינות מעצם זה שאני יוצרת כותבת ובונה עולמות חדשים.
השאלה היא-
איך לעזאזל אני עושה את זה!?!?
למישהו יש רעיון?????