היום התחיל לי יחסית בצורה שקטה ורגועה,
עשיתי מקלחת טובה ,
והלכתי לשיעור כתיבה שלי.
הבעיה היא שאני נמצאת בתקופה טובה מדיי שאני יוצאת עם חברים ומבלה ואני לא מוצאת סיבות למה לכתוב.
לפני שנה הייתי כותבת סיפורים כדי לברוח מהמציאות הרעה שלי.
עכשיו אין לי סיבה בכלל לברוח.
אין לי ממה לברוח.
לא רע לי בכלל.
להפך-
ממש טוב לי בתקופה הזאת.
ועוד בעיה שיש לי יותר מדיי סיטואציות רגשיות לכתוב עליהן אבל אני לא מצליחה לתפוס את הרגעים ולכתוב עליהם לעומק כמו סופרת.
הם קורים וחולפים לי מהר מדיי שאני לא מצליחה לתפוס ולהתמקד בהם.
אני חושבת שבכתיבה שלי אני צריכה להתמקד פחות בסיפור עצמו,
ויותר ברגש ובעומק של הרגש בסיטואציות.
פשוט להתמקד יותר ברגש בכתיבה.
לחדד יותר את הרגש בכתיבה בין אנשים.
אני מרגישה שאני צריכה לרדת לעומק של הרגשות כדי להבין באמת מה אני מרגישה ומה מישהו אחר מרגעש באותו הרגע של הסיטואציה.
אז המורה נתנה לי לבחור קלף, ובחרתי קלף של שני אנשים במבוך (זה לא באמת מבוך) ובחרתי שזה יהיה להם מבוך רגשי.
שהם בעצם שני חברים קרובים מאוד שלא ראו אחד את השני המון זמן,
והם בסוג של מבוך.
מפחדים להתקרב ולהיפגש מעוצמת הרגשות שאולי קיים ביניהם.
אני עוד לא יודעת.
ועכשיו אני צריכה לכתוב סיפור על המבוך הרגשי הזה.
וזה מבוך רגשי שאני כנראה נמצאת בו הרבה.
אני הרבה פעמיים מפחדת להתקרב לאזור הרגש של בן אדם אליי כדי שלא תהיה התפוצצות של רגשות.
אז אני דיי יכולה להבין את הסיפור כאן.
בכול אופן אני אנסה לחזור לכתוב קצת, למרות שהחשק לכתיבה כבר לא בוער בי כמו פעם.
אבל בסדר.
אפילו כשהלכתי קצת לים אחרי השיעור הרגשתי שהראש שלי מרוקן וצלול ואין בו יותר מדיי מחשבות.
ששום דבר לא מכביד עליו יותר מדיי.
לא הייתה לי סיבה לברוח לים.
הלכתי לים כי התגעגעתי לאווירה ולשקט ולריח.
הרבה זמן לא היתי בים ורציתי לחזור לזה קצת.
אז הייתי שם רבע בערך משהו כזה מ13:45 עד 14:07 ואז הלכתי הביתה.
היה נחמד לשבת ככה ברגוע ובשקט בים.
ושום דבר לא הטריד אותי לשם שינוי.
וגם עכשיו הראש שלי דיי מרוקן ממחשבות.
זה אומר שאני מרגישה טוב והכול בסדר.
הכול באמת בסדר.
ומחר בבוקר אני אצל הפסיכולוגית שלי.
ובערב אני נפגשת עם חברי הקבוצה לארוחה בתל אביב.
אז היום אני-
רגועה.
לשם שינוי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
