היום אני קצת פחות רגועה מאתמול.
עכשיו אני מתחרטת על זה שאתמול לא ניצלתי את העובדה שהראש שלי היה ריק וצלול כדי לכתוב.
עכשיו אני ממש לא יכולה לכתוב שום דבר!
הייתי בבוקר אצל הפסיכולוגית שלי , והאטובוס שלי איחר ממש איחר,
והגעתי אליה באיחור של 20 דקות וכמה דקות!
תמיד שאוטובוס מאחר זה מרגיש לי שזה קורה במיוחד בשבילי.
שלכולם האוטובוס תמיד יגיע בזמן,
וכשאני אצא, הוא דווקא יאחר.
בכול מקרה, אחריה, נחתי קצת בפארק שמה, בצל על הדשא, ושלחתי הודעת תזכורת לכול הקבוצה על היום בערב.
אז כרגע אנחנו 4 אנשים.
עוד מישהו היה צריך להגיע, אבל הוא ביטל.
ויש עוד שידע רק בסביבות 6 אם הוא יכול להגיע או לא.
אבל בכול מקרה אנחנו יוצאים.
אני האמת לא יודעת מה קרה לי היום.
אולי כול הלחץ של לצאת מהבית, וזה שהאוטובוס איחר, עשו את שלהם.
אז עכשיו אני קצת לא רגועה, ויותר עייפה.
אולי דווקא בגלל זה טוב שאני יוצאת היום בערב עם החברים.
קצת לשחרר ולנקות את הראש.
מקווה שארגיש טוב במפגש עצמו וגם אחרי המפגש.