אני אגיד בגדול שמיום רביעי בערב נתפסו לי חזק חזק השרירים בשכמות ולא יכולתי לנשום, לדבר או להזדקף.
לא הפסקתי לבכות בגלל שכאב לי, וכאב לי רצח!!!
כאבי תופת!
כאב לי כול כך וזה פשוט היה בלתי נסבל.
אני רציתי ביום חמישי בערב להיפגש עם החברים שלי אבל בגלל הכאבים , בסוף זב לא קרה.
הגוף שלי ריתק אותי לבית.
הלכתי למטפלת שעשתה לי מסאז ,(פעם ראשונה בכול החיים שלי שעשו לי מסאז ).
וזה היה טוב מאוד!!!
היא הרגישה שהגוף שלי מתוח ולחוץ ותפוס מאוד.
היא עבדה על כול הגב והצוואר והאזור השמאלי שתפוס לי חזק,
והיא אמרה שייקח לכאבים יומים שלוש לעבור,
אז הבוקר התעוררתי עם צוואר בצד שמאל תפוס חזק,
ועכשיו יש לי צוואר תפוס ושכמות כואבות.
מה תגידו על זה??
' נחמד' לא?
והיא אמרה שהגוף שלי מאותת ואומר לי לעצור רגע ולנוח.
כלומר שאם אני לא יעצור רגע ואנוח ממרוץ החיים המטורף שלי מכאן ולשם,
אז הגוף שלי יעשה את זה.
והוא אכן עשה.
הוא עצר אותי!!!
אמר לי ' רגע. תעצרי. תנוחי קצת. תפסיקי לנוע ולרוץ ממקום למקום. תני לעצמך קצת להיות עם עצמך ואז תקומי שוב'.
וזה מה שאני מרגישה.
מזל שיש את הסופ''ש עכשיחו כדי לנוח.
לתת לגוף שלי להירגע קצת.
כי כרגע הצוואר ממש כואב לי , אבל לפחות היא עזרה לי לזקוף את הראש והצוואר.
עד יום חמישי בצהריים לא יכולתי להזדקף , והייתי עם ראש על הצד מרוב שכאב לי.
היה לי קשה לעמוד ולדבר ולנשום,
וגם בחמישי לא הפסקתי לבכות.
היום עוד יצאתי קצת למספרה ועכשיו למסעדה,
שזה רגוע יחסית.
אבל מחר אני אנוח.
ואני מקווה שהכאבים האלה יעברו כבר והשתחררו.
כי אני לא יכולה לסבול את הכאבים הארורים האלה יותר!!!!
הצוואר ממש כואב לי, וגם השכמות עדיין כואבות לי.
היא אמרה לי שזה לא יקרה ביום אחד.
שהגוף יעשה את העבודה בעצמו, ושעוד יכאב לי כמה ימים.
כך או כך אני מושבתת .
קשה לי להתנהל בצורה רגילה ובחופשיות.
ולא טוב לי במצב הזה.
אני בקושי זזה.
אני מקווה שהכאבים יתחילו לעבור לאט לאט.
כי נמאס לי שכואב לי!
פשוט נמאס!!!
>.<''