שוב זנחתי את הבלוג השבוע לטובת החברים והיציאות והפייסבוק (שאני בו הרבה ומעלה תיוגים וסלפי ושטויות).
והמחשב שלי פשוט נישאר כבוי.
והפעם לא הייתי כאן כמעט שבוע.
מיום שבת בערך לא הייתי על המחשב.
וקרו הרבה דברים , אבל הדבר הכי עיקרי ומשמעותי קרה בשלישי בלילה, והמשיך ליום רביעי שסופו... (שיחות הרות גורל עם החברים שלי לקבוצה+ המנחים של הקבוצה) וזה משהו שגם המורה והפסיכולוגית והמדריכה שלי ובעצם כולם, אמרו לי שאני צריכה כבר ממזמן לעשות.( יותר נכון דאגו והזהירו אותי ואני התעלמתי כי לא רציתי לאבד חברים אפילו שהקשר עם אחד מהם לא היה בריא לי בכלל).
וקירי- מהקטע הבא שאני הולכת להעלות... אתה יותר מכולם הכי תשמח!
כי אתה הראשון שמההתחלה נדלקה לו נורה אדומה בקשר אליו (אתה כבר תבין מהקטע)
ואני בטוחה שזה ישמח אותך מאוד מה שכתבתי עליו עכשיו.
אז הנה הקטע!
מתחילים מחדש
נכנסת לחיי בסערה,
ויצאת מהם בסערה.
כולם חשבו שאתה אדם טוב,
אבל המעשים השפלים שלך ( שאתה לא מודע אליהם ואולי כן),
אומרים אחרת.
כולם דאגו שהמעשים שלך יפגעו בי, בסופו של דבר.
אולי יובילו לאונס.
לכולם נדלקו נורות אדומות חזקות בקשר אלייך.
רק אצלי הן נשארו כבויות.
רק אצלי הן לא הבהבו מספיק חזק.
אהבתי אותך מכול הלב שלי.
ולא יכולתי לחשוב על חיים בלעדייך.
כולם הסכימו שאתה פוגע בי.
ואני צריכה לסיים את הקשר איתך, ולהוציא אותך מהחיים שלי.
חסמתי אותך בכול דרך אפשרית.
ועכשיו, אני אפילו לא פגועה.
אני מרגישה הקלה.
משוחררת.
חופשיה יותר מכול הלחץ שהרגשתי כאשר הייתי איתך ועם חבר
שלך.
אולי כולם צדקו, ורק אני הייתי העיוורת.
יהיה לי הרבה יותר טוב בלעדייך.
אהיה בחברת האנשים שאוהבים אותי באמת.
מכבדים ומעריכים אותי כמו שבאמת מגיע לי.
ועכשיו מה?
עכשיו...
מתחילים מחדש!
~~~~~~~~~~
נו קירי?? אז מה אתה חושב על הקטע הזה??
משמח אותך או... משמח אותך? XD
והפעם? זה לתמיד!
כי חסמתי אותו בכול דרך אפשרית והוא בעצמו חסם אותי בפייס שלו סו...
כול הסאגה המטורפת הזאת איתו נגמרה! זהו! לא יהיה יותר.