my cold evil world!

נישארים לבד בסופו  של דבר  בלי חברים,

וחושבים :

איך זה קרה?

מה עושים עכשיו?

איך מתקנים את המצב?

איך גורמים לכולם לחזור לדבר אחד עם השני?

איך מחברים את כול הקבוצה מחדש?

ובעיקר מרגישים שנשאבים שוב לאפלה, ואין דרך חזרה.

הכול אבוד.

רוצים רק לעצום עיניים, להישאב לעולם החלומות ושם להישאר.

להישאר שקועים בחלומות ולא להתעורר יותר  לעולם...

לא להתקיים יותר בעולם האכזר, הקר, והאפל הזה שנקרא-

החיים המקוללים שלי.