my cold evil world!

סיכום שנת 2016

והנה עוד שנה של הרפתקאות בחיי, חולפת לה.

שנת 2016 הייתה בשבילי רצופת חוויות, עברתי בה כול כך הרבה שזה פשוט מטורף!

קרו בשנה הזאת כול כך הרבה דברים, ואני זוכרת ממש הכול.

אז שנתחיל?

אז ככה:

בשנה הזאת עברתי הרבה דברים עם הקבוצה החברתית שלי.

הגיעו אנשים חדשים, אנשים עזבו והתחלפו, בעוד שאני תמיד נשארתי, גדלתי והתפתחתי בקבוצה.

אחרי עשרה מפגשים, פגשתי את הידיד שלי שסוג של התאהבתי בו , וזה היה סוג של אהבה ראשונה בשבילי.

הלב שלי רצה רק אותו, ומאז שהוא הגיע לקבוצה, התחילו כול העניינים הרומנטיים, הרגשיים, המסובכים, הכיפיים, המיניים וכול הטירוף שמסביב.

בשנה הזאת התחלתי להתנסות בסוג של רגשות במערכת יחסים.

רציתי וחשבתי שהוא יהיה האחד שלי לנצח.

חשבתי שהקשר שלי איתו יהיה נצחי ושבסוף באמת נהיה ביחד.

בזכותו גם חוויתי לראשונה את הוולנטין דיי , וזה היה יום מרגש ומדהים בשבילי ביחד איתו.

אני גם חוויתי בזכותו את יום האישה לראשונה בחיי ומאוד נהניתי.

הרגשתי ממש אישה ביום הזה.

בשנה הזאת באמת הוא לקח אותי המון לאכול איתו ועם החברים שלו.

היה לנו קשר ממש טוב.

מה שלא ידעתי זה שכול הזמן הזה האהבה שלי כלפיו העיקה עליו, עד שזה הגיע למצב שהוא התחיל לנצל את הרגשות שלי כלפיו כדי להעביר אותי לחברים שלו.

בקטע הזה כבר אחד החברים שלו התחיל לפתח כלפיי רגשות, ואני נסחפתי ונתתי לדברים לקרות,

לדברים מינים עם החבר שלו מול הידיד שלי, לקרות.

חשבתי שאולי כך משהו בו התעורר , והוא יבין כמה אני שווה ומה הוא מפסיד.

לצערי, זה לא קרה.

הוא המשיך לנצל ולהשתמש בי,  ולא הבנתי את זה  עד שסיפרתי לחברים שלי.

בשנה הזאת נתתי לאנשים בקבוצה להתחבר ולהרגיש כלפיי דברים.

אפילו היה בחור נוסף בקבוצה שהצטרף בקיץ והתחיל לפתח כלפיי רגשות.

בשנה הזאת אני גם נפלתי פעמיים מהסוסים – דייגו ופרודו.

ובשנה הזאת נפרדתי מקינג וצי'קו סוס , הנסיך שלי.

בשנה הזאת חגגתי יומולדת 24 עם כול החברים שלי,

וגדלתי בעוד שנה.

אני נסעתי גם לפריז ולברלין בשנה הזאת.

וזאת גם הייתה שנה שבה הרשיתי לעצמי להרגיש כלפי אחרים,

ואחרים הרגישו כלפיי.

זאת הייתה שנה שבקבוצה חשפו את הבלוג שלי לצערי בקבוצה, וזה גרם למצבים לא נעימים, שבסופו ביקשתי מאנשים בקבוצה פשוט לא להיכנס לבלוג כדי שהם לא יפגעו ממה שאני כותבת שם.

עברתי עם הקבוצה בשנה הזאת 47 מפגשים וזה מטורף לחלוטין!!!

זה לא מובן מאליו.

למדתי כול כך  הרבה על עצמי בשנה הזאת.

מה שעצוב לי קצת,

שבשנה  הזאת , זאת הייתה השנה שבה נטשתי את כול מה שאהבתי לפני שנה-

ללכת לסרטים בקולנוע לבד עם עצמי,

לקרוא ספרים, לכתוב,

הפסקתי לעשות את כול הדברים האלה, והתמקדתי יותר בפאן החברתי שנוצר ובהעלאת הביטחון העצמי שלי בפני אנשים.

וכשזה קרה, התחלתי לצאת יותר עם חברי הקבוצה על בסיס קבוע,

והפסקתי לקרוא ספרים (שפעם קראתי מלא),

הפסקתי לכתוב,

הפסקתי לראות סרטים.

קיבלתי ביטחון והפסקתי לברוח!

הפסקתי לברוח מעצמי.

הכתיבה, הקריאה, הסרטים, היו מפלט בריחה בשבילי ברגעים רעים וקשים בחיים שלי,

וברגע שהתחיל להיות לי טוב,

הפסקתי לברוח.

הפסקתי לברוח לעולמות אחרים שהם לא העולם שלי.

היה לי טוב.

ממש טוב במציאות שלי,

ואפילו שהיו קצת ירידות, זה מיד השתפר ולא נישאר לזמן רב כול כך כמו לפני שנה.

ועכשיו, אני לא מרגישה בצורך לברוח יותר.

אפילו שעדיין רע קצת וקשה, אני כבר מעדיפה לטבוע ברע ולא לברוח מהרע.

ויש לי הרבה דברים שאני צריכה  לכתוב, והרבה ספרים שקניתי ועדיין לא קראתי אותם.

וזה מוזר.

אני מסתכלת על הספרים שלי, על דברים שכתבתי פעם,

ואני לא מרגישה בצורך לחזור לזה.

הצורך לא חזק כול כך כמו פעם.

אני כן מנסה לשמור על הכתיבה שלי כדי לא לאבד לגמרי את היכולת לכתוב.

אני כן יכולה עכשיו להשתמש בכול מה שעבר עליי בקבוצה ועם הידיד שלי לתוך  הכתיבה שלי, בכתיבה על מערכות יחסים.

בשנה המטורפת הזאת הצטרפו אנשים חדשים לקבוצה שהפכו לחברי היציאות החדשים שלי,

וגם פתחתי פייסבוק  (כשכול הזמן הזה הייתי נגד הפייס ולא רציתי לפתוח), זה קרה בזכות הידיד שלי,

וגם החלפתי טלפון.

מגלאקסי 2 לגלאקסי J5 , וזה לגמרי שינה את הזמן שלי.

במקום לכתוב, התחלתי  להיות יותר בפייס,

וממש לקראת הסוף, כשהתחלתי להשתמש יותר בפייסבוק,

כבר גם לא הרגשתי צורך לבוא כול יום ולכתוב בבלוג.

בגלל הפייס , נטשתי גם את הבלוג הנאמן שלי,

וקרה כך שהרבה מאוד זמן וימים לא עדכנתי את הבלוג שלי,

ורק שהרגשתי שאני חייבת לבוא ולפרוק , פתחתי את המחשב, פתחתי את הבלוג, ועדכנתי במה שעובר עליי.

אני ממש מרגישה שאני חייבת לשמור על הכתיבה שלי.

בגלל כול היציאות עם החברים , והפייס,

אני נטשתי לגמרי את הבלוג שלי ,  נטשתי את הספרים האהובים שלי, את הכתיבה היקרה שלי,

נטשתי אותי!

נטשתי את עצמי לגמרי בשנה הזאת.

שמתי את עצמי לטובת אחרים.

כדי לא לאכזב אותם, כדי לרצות אותם.

כדי לשמח אותם,

ואת עצמי?

את עצמי שכחתי בצד.

התעלמתי לגמרי מעצמי.

ממה שהרגשתי, ממה שחשבתי, מהכול.

לקראת סוף השנה הזאת, בסביבות אוקטובר, קצת אחרי היומולדת שלי, דברים התחילו להשתבש  ממש.

הטווס המעצבן ניתק איתי קשר ולא אמר דבר.

אני ניתקתי קשר מהידיד שלי מכול אמצעי חברתי שיש בלי להגיד לו מילה,

אני פגעתי איכשהו בחבר של ידיד שלי שממש התרגז עליי וניתק איתי קשר גם כן וחסם אותי בכול מקום אפשרי,

חברים אחרים של ידיד שלי גם ניתקו איתי קשר.

אנשים בקבוצה החלו לעזוב ולעבור לקבוצות אחרות.

חלק עזבו בגללי וחלק בגלל הדברים  שיש להם בחיים.

ויצא כך שהתחלתי את השנה הזאת עם הרבה חברים ויציאות ובילויים וכייף,

ובסוף השנה הזאת, אני נשארת רק עם שני חברים מהקבוצה בקושי,

והיציאות התמעטו , וכבר פחות נפגשים.

בשנה הזאת אני גם התחלתי לעבוד בחווה תמורת כסף מדיי פעם,

ולמדתי שזה לא נורא כול כך לקום מוקדם , ולטפל בהרבה סוסים.

ובסוף השנה הזאת למדתי והבנתי שני דברים:

1. מותר לי יהיה לצאת עם בחור ל3 מפגשים, ואני אצטרך ללמוד להגיד לבחור את המילה הנוראית לא כשזה לא יתאים כדי לא לפגוע בו ולגרום לו להרגיש שאני בעניין כשבעצם אני לא.

2. אני, לשנה החדשה  אכנס בידיעה שאנשים שעושים לי רע בחיים , פשוט לא יישארו שם יותר, ואני אדע להוציא אותם בחוכמה מהחיים שלי,

3.  ואני אדע לבחור את האנשים ואת החברים שייכנסו לחיי בצורה טובה יותר.

מבחינת הידיד שלי שאהבתי אותו ועברתי איתו באמת הרבה, אני קצת עצובה.

כי אני באמת לא חלמתי , אפילו לא בסיוטים הכי גרועים שלי, שיגיע היום שאני אנתק איתו קשר או שאני אריב עם חבר שלו שאהב אותי גם , עד כדי כך שגם הוא ינתק ממני קשר.

ואולי זה לטובה, כי ברגע שניתקתי קשר עם הידיד שלי,

נשארתי רק עם החבר שלו שאהב אותי, ולא הייתה שיחה אחת, אחת! שלא הזכרנו בה את ידיד שלי וזה כאב לי.

כאב לי גם שהוא לא תמיד בחר ורצה לקחת אותי איתו לצהריים.

הוא תמיד  לקח את חבר שלו ושאר החברים לאכול צהריים,

ובהתחלה באמת הוא לקח אותי הרבה,

עד שהתחיל להימאס לו, והפכתי בשבילו ל' סיבוב' בגלל שחברים שלו גרים בהרצליה , והוא גר בצפון תל אביב כזה ואני ברמת גן,

ובשבילו הייתי סיבוב והיה לו קל יותר  לנסוע ישר להרצליה מאשר לבוא ולאסוף גם אותי.

באיזשהו שלב, למרות כול הכאב, הרע היה שעדיין אהבתי אותו.

למרות שהוא ניצל אותי מינית בשביל עצמו ובעיקר בשביל החבר שלו (הוא רצה שאשכב עם חבר שלו ואעשה דברים מינים מולו כדי להוריד את הרגש שלי ממנו , ולהעביר אותו לחבר שלו), והוא השתמש בי לצרכים המיניים שלו כמו סמרטוט,

משהו בי עדיין אהב אותו,

ואני באמת קיוויתי שמשהו בידיד שלי יפתח, והוא ירגיש כמו שאני הרגשתי כלפיו.

אבל לצערי זה לא קרה.

הוא כן המשיך להתקשר אליי, ולדבר איתי ולשלוח לי הודעות בווצאפ, ועדיין , הוא המשיך לצאת עם בנות אחרות, ולהגיד לי שהוא לא מרגיש כלפיי אותו הדבר, וזה ממש בלבל אותי.

מצד אחד הוא לא רצה אותי, ומצד שני  הוא המשיך לקחת אותי לצהריים לפעמיים, ולדבר איתי כול הזמן.

אולי הקשר איתי כן היה נעים לו באיזשהו מקום. אני לא יודעת.

ואני מניחה שאם לא הייתי מספרת לחברים את כול הדברים הרעים שהוא עשה לי,

אני עדיין הייתי ממשיכה לדבר איתו היום, והיה כואב לי עוד יותר שאני לא רואה אותו הרבה, וחברים שלו כן.

אז אולי שוב, הכול זה לטובה,

ועכשיו כשהלב שלי פנוי , אני סוף סוף יכולה להתרכז בעצמי, ובמה שאני מרגישה, ומה אני באמת רוצה לעצמי ובכלל.

בשנה החדשה אני רוצה לצמוח יותר, וללמוד להגיד לבחורים לא כשהקשר איתם לא מתאים ולא למשוך איתם את הקשר, אפילו שזה נעים לי שהם מחזרים אחריי ורוצים אותי.

כשהקשר לא מתאים, אז לא, וצריך ללמוד להגיד לבחורים את ה 'לא' הנורא הזה כדי לא לפגוע בשני הצדדים.

אני ממש חייבת ללמוד את זה.

ולשנה החדשה אני ממש נשארת רק עם שני חברים מהקבוצה כשאחד מהם הפך ממש קרוב אליי ואני נפגשת איתו 3 פעמיים בשבוע.

פעם ראשונה זה בתחילת שבוע בקבוצה, פעם שניה ביום שלישי, ופעם שלישית ביום חמישי.

לפעמיים אנחנו אוכלים ביחד, ולפעמיים אני באה אליו הביתה ואנחנו משחקים ביחד במחשב.

ואני ממש מנסה לשמור על הקשר איתו ולהחזיק אותו בשיניים כדי שלא יאבד לי כמו כול שאר הקשרים שהיו לי, והלכו לעזאזל בגלל כול  מיני דברים שקרו.

אין לי ספק  שעברתי הרבה ב2016 , ומכול מה שעברתי רק למדתי, התחזקתי, התגברתי, צמחתי, גדלתי, והבנתי הרבה מאוד דברים על עצמי.

אני אולי נכנסת לשנה החדשה בלי הרבה חברים,

אבל אלה שנשארו?

הם הכי טובים שיש!

כמו שתמיד אומרים ' עדיף חבר אחד אמיתי מאשר מאה מזויפים'.

ואני כן רוצה בשנה הזאת לחזור לקרוא ספרים יותר כמו שעשיתי פעם, לכתוב יותר, לעבור על ספר הערפדים שלי שכתבתי לפני שנה,

לחזור לראות סרטים בקולנוע.

אני רוצה בשנה הזאת לחזור לעצמי כמו שאני באמת רוצה!

אני ממש איבדתי את  עצמי ב2016 וחייתי לטובת אחרים ולא בשביל עצמי.

עכשיו כשהעפתי את כול הבחורים שלא עשו לי טוב, והם ניתקו ממני קשר גם,

אני יכולה להתפנות לעצמי ,לטפל בעצמי, ואולי לחזור ולמצוא את עצמי מחדש ב2017, ואולי שם אמצע אותי טובה יותר, חזקה יותר, אני שיודעת מה היא רוצה מעצמה.

ואני מאוד מקווה שזאת לא תהיה השנה שאהיה בה חולה הרבה.

אני חזרתי שוב להיות חולה וזאת הפעם השנייה שלי, אחרי שנה בערך שלא הייתי חולה.

לסיכום, אני מאחלת לעצמי ל2017 רק טוב ושאני אדע לעשות את הבחירות שלי בחוכמה, ואני אדע להגיד – לא- כשצריך,

ומי שלא מתאים להיות בחיי, אני אדע להוציא אותו משם.

שנה חדשה טובה לכולם!

2017 ... הנה אני באה!

~~~~~~~~~~~~~~