my cold evil world!

האגו מתעורר שוב

 אני חולה, והאגו שלי מתעורר לו שוב,

והוא עצבני.

עצבני שאני עושה כול הזמן מה שאחרים רוצים.

עצבני שאני משתפנת ונותנת לאחרים לנצח אותי.

כי זה נכון. תראי!

את רוצה לדבר בקבוצה אבל את מוותרת לאחרים שידברו , כי ככה לימדו אותך בקבוצה.

להניח את עצמך לפעמיים בצד, ולתת לאחרים לדבר גם.

אבל מה איתך?

גם את רוצה לדבר לא?

זה לא בדיוק שאני יכולה לדבר כן?

כי בכול פעם שאני רוצה לדבר , ואני מוצפת בהמון דברים,

פתאום גם אחרים קופצים לדום , ורוצים לדבר גם.

וכשאני לא מדברת , ורוצה לשתף, אף אחד לא מדבר ומשתף.

ונמאס לי!

נמאס לי לרצות את כולם כול הזמן!

נמאס לי לעשות מה שאחרים אומרים לי!

מתי כולם יעשו את מה שאני רוצה!?

האגו שלי מתהפך בתוך עצמו , וגורם לי להרגיש רע כלפי אחרים.

אגו חדש שכועס על שאני מוותרת לעצמי ונותנת לאחרים לדבר כשאני צריכה גם לדבר.

אגו שרוצה לבעוט בתחת של כולם כדי שגם לי יהיה מקום.

אגו שמתפוצץ על כול חברי הקבוצה ששמים אותי בצד תמיד.

אגו שכועס שכולם תמיד בסדר, ורק אליי תמיד באים בטענות,

רק אליי!

תמיד!

אבל מה אני כבר יכולה לעשות?

אם אני מנסה להתנהג אחרת ,  מעירים לי וכועסים עליי.

רוצים שאתנהג כמו אדם בוגר ואחראי.

ונמאס לי כבר להיות נחמדה לכולם כול הזמן!!!

אם אני לא מרצה אנשים, ועושה מה  שהם אומרים לי ,

הם מאוכזבים ממני.

רק אם אני מרצה אותם, ומתנהגת כמו שהם רוצים,

אז הם בסדר.

האגו שלי הלך לכוון חדש.

לכוון מפלצתי ואנוכי יותר.

ואני לא יודעת מה לעשות.

זה כמו בפעם הקודמת כשהחדשה הגיעה לקבוצה, ועוד מישהו רצה לדבר,

ואני הייתי מוצפת בהמון דברים,

ולא היה לי מקום בכלל לדבר.

ועכשיו זה קורה שוב.

אני רוצה לדבר אבל אין לי מקום בכלל,

כי כול החברים שלי רוצים לדבר גם.

ונמאס לי פשוט נמאס לי מהיחס הזה כבר.

מרגישה שכבר אין לי מקום בקבוצה לדבר.

למה הם תמיד עושים לי את זה!?

למה!?!?

הם תמיד עושים לי את  זה!

תמיד!

ועכשיו האגו שלי מתפוצץ עליהם!

ואני גם!

ואני כבר לא יודעת מה לעשות

כי לאף אחד בקבוצה במילא לא אכפת  ממה שאני מרגישה.

כי מה שאני מרגישה לא חשוב.

אני לא חשובה בכלל.

חשובים יותר האחרים.

ואני תמיד שמה את עצמי  בצד בקבוצה בשביל אחרים.

תמיד!

אבל מה איתי?

מה עם מה שאני מרגישה?

כולם מחפשים רק איפה אני אשמה, איפה אני לא בסדר,

באים נגדי בטענות, ומתאכזבים ממני.

אין לי כוח יותר למלחמות האלה.

לא בא לי יותר להילחם על המקום שלי.

המקום שלי פשוט נדחף לפינה.

אני כבר לא חשובה.

מה שאני מרגישה לא חשוב לאף אחד.

האגו שלי רוצה להיכנס בכולם כדי שאוכל לדבר,

ואני גם ככה כועסת על כולם.

ובא לי לוותר.

שכולם יתאכזבו ממני.

כבר לא אכפת לי.

שימותו כולם ,

ויעזבו אותי בשקט!

~~~~~~~~~~~~