בין לבין שאני מנסה להילחם בהתקררות שלי, ולשמור על עצמי בריאה עד כמה שאני יכולה,
אני מוצאת את עצמי חצויה בין כול החברים שלי.
אני כן מצליחה לתת תשומת לב לכול החברים שלי , ואני כן לפעמיים מצליחה לבלות עם כול אחד מהם בנפרד (בעיקר עם החבר הטוב שלי שאני איתו הכי הרבה יותר מכולם),
ועדיין, אני מרגישה שבסוף יום כול אחד מחברי הקבוצה רוצה לבלות איתי בנפרד כי אני כייפית , ומצחיקה, ואנשים נהנים להיות בחברתי וכי אני זורמת ביציאות , ויש על מה לדבר איתי,
ותמיד יש צחוקים איתי.
ואנשים פשוט רוצים להיות איתי.
אבל אני פשוט מרגישה שאני מחלקת את עצמי לכול מיני חלקים כדי להיות עם כולם,
אבל מה איתי?
איפה אני נמצאת בתוך כול הסיפור הזה?
אני כבר לא יודעת מה אני רוצה מעצמי.
כי אני נותנת את עצמי לכולם מבחינה חברתית , וזה כייף והכול אבל...
את עצמי לעצמי אני שוכחת.
את עצמי לעצמי אני לא נותנת.
אני שמה את עצמי בצד בשביל אחרים.
כדי שכולם ייהנו ממני בסופו של יום.
ואני תמיד מרגישה שכולם תמיד מחפשים את תשומת הלב שלי,
כי אם אני נגיד עם חברה אחת אז השניה רוצה גם,
ואם אני עם חבר מסוים, אז השאר רוצים גם.
מישהו תמיד יפסיד אותי כשאני אבחר לבלות עם חבר או חברה אחת.
אין מה לעשות.
ויש לי כבר 3 חברות שרבות עליי ,ורוצות את תשומת הלב שלי ורוצות אותי לעצמן,
ומקנאות כשאני נמצאת עם מישהו אחר לא איתן.
למשל הבחורה החדשה עם השם כמו שלי נקשרה אלי ממש חזק , והיום היא אמרה לי שהיא ואני צריכות לבלות יותר ביחד.
ואתמול ביליתי עם חברה אחרת שלי והייתי איתה בסרט ' פלא' והיה ממש כייף ונחמד,
ואני באמת מנסה להיות עם כולם עד כמה שאני יכולה ,
אבל אני פשוט מרגישה חצויה.
שלא כולם תמיד יכולים לקבל אותי.
ויוצא שכולם מקנאים אחד בשני , ורבים על תשומת הלב שלי,
ובקיצור בלאגן שלם.
אני כן עומדת בזה ,
אבל לפעמיים בא לי להתרחק מכול זה ולהגיד לכולם -
' אם אחד לא מקבל אותי , אז אף אחד לא יקבל אותי!'.
כי גם אני בן אדם ,
ואני גם צריכה לדאוג לעצמי ומה אני רוצה.
הבעיה שלי שקשה לי לסרב לחברים שלי ולהגיד להם ' לא' כי לא נעים.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
