my cold evil world!

אין פה אנשים מאז שאני יותר בפייס ופחות בבלוג???

 פעם היו כאן הרבה אנשים ובלוגרים שהעלו פוסטםי וסיפורים וכתבו והגיבו אחד לשני.

עכשיו?

מרגישה שישראבלוג הפך לשממה.

ואני יודעת שיש כאן המון בלוגרים.

פשוט לא יודעת מי נכנס יותר לעדכן ומחי פחות.

אני שמה לב  לפוסטים הריקים שלי בתקופה האחרונה.

זה נכון שקצת נטשתי את הבלוג שלי מאז שפתחתי פייסבוק,

אבל הזכרתי לעצמי שבבלוג אני יכולה לפרוק את הלב ואת המחשבות שלי , מה שבפייס קשה לי לעשות ושמה אני מעלה רק סלפי והרבה ועושה תיוגים בכול מיני מקומות.

אני לא ממש כותבת שם דברים אישים (אפילו שאני חברה בקבוצות כתיבה וזה).

את הכתיבה האישית אני משאירה לבלוג שלי.

ועכשיו אני מנסה לאזן את הבלוג והפייס.

למרות שאני הרבה בפייס,

עדיין, יש לי את הבלוג הנאמן שאני יכולה לבוא אליו ולפרוק בו מחשבות תחושות ורגשות.

אני רק שואלת את עצמי:

איפה כולם?

איפה כול הבלוגרים הכותבים?

איפה כול המגיבים?

לאן כולם נעלמו??

פשוט נעשה כאן ממש שקט בתקופה האחרונה ואנשים פחות נכנסים לכאן ומגיבים.

אז שורה תחתונה:

יש עוד חיים בישראבלוג?

אנשים פה עוד כותבים ומגיבים אחד לשני???

בעקבות רעידת האדמה שהייתה אתמול בכרתים (וכנראה שהורגשה גם בישראל, אני לא הרגשתי כלום כי הייתי בבית ולא בחוץ),

חלמתי את החלום הבא:

חלמתי שאני נמצאת בביח הקודם שגרתי בו ברמת גן, ואני מגלה שכול הקירות מתפוררים ומתקלפים ושחייבים לשפץ ולצבוע הכול מחדש כדי שהבית יראה נורמאלי לדיירים החדשים.

וזה היה בעקבות שיר ששמעתי אתמול בערב (בסוף הפוסט יהיה קישור לשיר).

ואת החלום אני משווה לגוף שלי.

אגיד לכם למה:

הגוף שלי , בשבילי, הוא הבית שלי.

ובתוכי יש חדרים שמתפוררים  ומתקלפים שזקוקים לשיפוץ מחדש.

ככה לפחות הרגשתי אתמול כששמעתי את השיר.

והיום הרגשתי, והבנתי שלפי החלום,

הבית בחלום הוא בעצם הגוף שלי שמתקלף ומתפורר, וזקוק לשיפוץ ולצביעה מחדש, כדי שחיים חדשים יוכלו להיבנות בתוכי.

זה דיי הגיוני.

החדרים בתוכי לא שלמים.

והם דיי זקוקים לשיפוץ וצביעה מחדש.

וזה כנראה למה חלמתי את החלום על הבית הקודם שלי שמתפורר ומתקלף וזקוק לצביעה חדשה.

מה אתם חושבים?

השיר שריסק אותי וגרם לי לדמעות ולחלום על הבית הקודם שלי.