בחמישי חגגתי עם אימא שלי וחברה שלה בבית הפנקייק בהרצליה,
בשישי חגגתי עם כול המשפחה בבנדיקט בהרצליה פיתוח,
ואתמול סוף סוף חזרתי לקבוצה! הבאתתי להם עוגה טעימה שאבא שלי הכין וחגגתי עם הקבוצה (לא עידכנתי בכוונה על הקבוצה כי הייתי במשבר נפשי).
ואתמול זה היה מפגש ה-40 שלי.
והיום ניפגשתי עם חברה שלי (אחרי הרבה זמן) לצהריים,
ובקיצור, כול מי שרצה לחגוג איתי את היומולדת, קיבל וחגג איתי.
עכשיו...
העניינים הרגשיים הם:
שהבנתי שאני לא אוהבת את עצמי בכלל.
שאני ממש לא מעריכה את עצמי ואת הגוף שלי.
ולמה בעצם?
כי אם הייתי מעריכה ואוהבת את עצמי מספיק, לא הייתי נותנת למצבים המינים עם חבר של ידיד שלי להגיע לזה בכלל!
זה קרה כי לא הערכתי את עצמי מספיק, לא אהבתי את עצמי ואת הגוף שלי מספיק.
הנחתי את עצמי בצד כדי לספק הנאה מינית של מישהו אחר.
וידעתי שעשיתי משהו לא בסדר, ובכול זאת המשכתי.
ועכשיו, הוצאתי את הידיד שלי מהחיים. חסמתי אותו ואני מרגישה טוב יותר עם זה.
יש לי חברים שאוהבים אותי ושבאמת אכפת להם ממני.
ובעיה נוספת היא שבכול פעם מגיעים אנשים שאו גונבים את הזמן שלי,
או את הגוף שלי,
או את הלב שלי,
ואז אין לי בכלל פנאי לעצמי.
אני שוכחת את עצמי לגמרי בצד לטובת אחרים.
וזה כול הזמן קורה.
אני מזניחה את עצמי לטובת אחרים.
ועוד דבר, בעניין הטווס (הבחור השני שרצה אותי).
מסתבר שהוא חסם אותי בפייס, וגם בוצאפ ואפילו לא התקשר לאחל לי מזל טוב.
ואני לא הבנתי למה הוא עשה את זה בכל כי הוא פשוט לא דיבר איתי עד אתמול.
והסתבר לי (מחברי הקבוצה) שהוא נפדגע ממני, ואני בכלל לא ידעתי שהוא נפגע ממני כי הוא לא טרח להתקשר ולספר לי מה קורה!!
הוא העדיף לפתור את הבעיות שלו איתי בכך שהוא פשוט החליט לתפוס ממני מרחק ולחסום אותי בפייס בלי להסביר לי למה!( קצת כמו שעשיתי לידיד שלי, רק שהוא חסם אותי קודם לפני שאני חסמתי אותו).
ובכול מקרה, החברים הסבירו לי שהוא ניסה לחזר אחריי (והוא בקבוצה 3-4 חודשיים בערך).
ובזמן הזה הוא ניסה להתקרב אליי והרגיש כלפיי דברים,
והייתי איתו לבד אולי 3 פעמיים,
והוא כיביכול ציפה שבזמן הזה , הלב שלי יפתח כלפיו, רגשות כלפיו יעלו ממני אליו, ואני אסכים להענות לחיזוריו ולעלות איתו שלב (למשהו רציני יותר מעבר לחברות בקבוצה).
ואני הרגשתי ש...
שהוא קצת לוחץ עליי, שהוא מצפה שאמציע כלפיו רגשות שאין לי,
והסברתי לו שרגשות זה דבר שלוקח זמן!
אני לא יכולה להמציא כלפיו רגש, ברגע זה , כשאין לי כלום כלפיו.
והם הסבירו לי שהוא נפגע ממני כי הוא לא ידע מה קורה.
הטווס בעצם ציפה שאחרי 3-4 חודשיים, אני כבר אגע ואחליט אם אני רוצה להמשיך איתו או לא,
ואני כן הרגשתי משהו אבל לא ידעתי מה.
ולא רציתי לפגוע בו ולהגיד לו ' לא'. שזה לא יעבור ביני לבינו.
הוא באמת חמוד ומתוק ובחור טוב אבל מה לעשות, אין לי רגשות כלפיו, והלב שלי פשוט לא נפתח אליו,
והוא הרגיש שאני לא רוצה אותו.
שאני מתרחקת בעצמי ונסגרת.
ובמקום לדבר איתי על מה שהוא מרגיש,
הוא החליט להוציא אותי מרשימת החברים שלו בפייס, להתרחק, ולא להגיד לי מה קורה!
אז מאיפה לעזאזל הייתי אמורה לדעת שהוא נפגע ממני!?!?
אני הייתי אמורה לנחש שהוא נפגע!?!?
ואני עוד בכיתי אתמול אחרי המפגש,
והטווס... כלום! לב קרח! אבן!
לא הפגין חמלה ואפמתיה כלפי הדמעות שלי!
הוא התעלם מהרגש ומהכאב שלי לגמרי!@
ואני נחנקתי מדמעות ולא נשמתי ובכיתי והיו לי בחילות , והרגשתי רע מאוד אתמול אחרי המפגש.
הוא המשיך בשלו (והוא עוד פחד שאם הוא ידבר איתי, אני אצרח עליו. אידיוט מעצבן!!!!!)
בכול אופן , הקשר איתו הגיע לפיצוץ (בגללו!) כי אני חשבתי שהכול בסדר, ולא הבנתי מה קרה פתאום (כי בשלישי כו דיברנו וכן הזמנתי אותו למסעדה אבל הייתה לו תורנות בישול).
וכול הענין פשוט הפתיע אותי.
זה בא לי משום מקום.
ואני מניחה שוב,
שאם הייתי אוהבת ומעריכה את עצמי מספיק,
כול המצבים הדפוקים האלה עם ידיד שלי וחבר שלו, והטווס,
לא היו קורים!!!!!!
אולי אחרי 3-4 חודשיים כבר הייתי צריכה לדעת מה אני מרגישה כלפי הטווס ולהגיד לו שאם כמה שהוא חמוד ומתוק, זה פשוט לא יקרה,
אבל מסתבר שאם אני משאירה אדם תלוי באוויר ולא אומרת לו מה קורה, זה פוגע בו עוד יותר מאשר להגיד לו שזה לא יעבוד.
וקשה לי לפגוע באנשים ולאכזב אותם ולהגיד ' שהקשר בינינו פשוט לא יקרה'.
אבל מסתבר שאני צריכה למוד (דחוף!!!!!!) להגיד לאנשים לא! מתי שהקשר והרגש שלי איתם לא עובד.
כי אחרת הם נפגעים ואני נפגעת ,
והם מתרחקים ואני מתרחקת ,
ויש פיצוץ ואני שוב נשארת לבד.
כרגיל.
אני הבנתי שאני קודם צריכה ללמוד לאהוב את עצמי קודם, לפני שאני אתן לאחרים לאהוב אותי באמת כמו שמגיע לי.
כי אחרת אני אמשיך לפגוע באנשים, והם יישארו תלויים באוויר ולא ידעו אם אני רוצה להמשיך איתם לקשר רציני או לא.
אז עכשיו איבדתי עוד מישהו, (מישהו שאולי היה יכול להיות לי למשהו רציני)
אבל הרסתי את זה.
ולא שהתכוונתי, אני פשוט לא ידעתי מה לעשות ואיך להגיב כלפי הרגשות שלו כלפיי.
אני לא רגילה לקבל יחס כזה אוהב מגברים.
אז אני לא יודעת איך להגיב.
כן ידעתי להגיד לחברים בשלישי שעבר שהקשר עם הטווס לא עובד לי כי:
הוא בעצמו מבולבל, מתעסק כול הזמן בדברי יוקרה, ומדבר על דברים גדולים,
ואני מרגישה שאני לא מכירה אותו. לא באמת.
שעומד מולי אדם זר שכול מה שמעניין אותו זה דברי יוקרה, בשמים, בגדים, ארנקיים, טיפוח ונסיעות,
ולא הצלחתי בצורה הזאת להתחבר להאני האמיתי שלו.
ואמרתי לחברים שאני מרגישה שאני לא יודעת מי הוא. שאני לא מכירה אותו, ושהלב שלי לא נפתח כלפיו.
אז אולי אז כבר הייתי צריכה לעשות צעשה,
אבל באמת שלא ידעתי שהוא נפגע ממני.
עד אתמול לא ידעתי כלום,
כי הוא פשוט החליט להתרחק ולנתק קשר בלי להגיד לי כלום.
בכול אופן...
אני לא צריכה אותו, לא צריכה את ידיד שלי, לא צריכה אף אחד!!!
אני דבר ראשון צריכה ללמוד לאהוב את עצמי לפני שאתן לאחרים לאהוב אותי.
אני צריכה את עצמי לעצמי.
למוד לאהוב את עצמי ולהעריך את הגוף שלי.
מסתבר שהדימוי העצמי שלי עדיין נמוך ולא מספיק גבוה כדי שאלמד להגיד לאחרים ' לא' מתי שזה לא מתאים לי,
ואני צריכה להתחיל ללמוד להגיד ' לא!' נחרץ לאחרים מתי שזה לא מתאים לי!
אין לי ברירה אחרת.
אחרת הגוף שלי נפגע,
הלב שלי נפצע,
ואני לעצמי מתרסקת ונשברת נפשית.
ואני גם צריכה לחזור לכתיבה שלי.
עכשיו, כשאין לי יותר את ידיד שלי ואת כול הלחץ הנפשי שהיה לי בגללו,
אני יכולה קצת להתפנות לכתיבה ( מתי שאני בבית בלי החברים) ולעבוד על הכתיבה שלי.
לכתוב איך אני מרגישה כול יום כלפי עצמי.
להתחיל לאהוב את עצמי יותר.
להעריך את עצמי יותר,
להתחזק בצורה נפשית יותר והדימוי העצמי שלי כלפי עצמי, יעלה!
כי אז אוכל להגיד 'לא' לאנשים מתי שזה לא יתאים לי וכך הם לא יפגעו (יפגעו פחות מאשר שאשאיר אותם תלויה באוויר ולא אגיד להם מה קורה בקשר שלי איתם).
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
