משום מה, גם בלעדיכם, אני מרגישה חזקה יותר! וכמעט חופשייה (עדיין לא. אבל בדרך לשם).
זה כנראה בגלל העצות והעזרה מהבן דוד שלי.
זה פשוט משהו אחר שלא חוויתי עד עכשיו עם אף אחד ממכם! אף אחד!
הוא איכשהו נותן לי כוח לא לוותר, ומאמין שיש בי את הכוח והאמונה להצליח גם בכוחות עצמי! וזה נכון! התשובות נמצאות אצלי וכך גם הכוח. אני פשוט צריכה לחפור עמוק בתוכי ולגלות את עצמי מחדש.
היום הוא אמר לי שאני מצליחה להוציא ממנו חוכמת חיים שהוא כבר איבד. כלומר שקיימות בו אבל הלכו לאיבוד איפשהו...
אז לקחתי את זה כמחמאה טובה:)
אף אחד אף פעם לא אמר לי דבר כזה, וזה שימח אותי.
אבל הוא צודק לגבי דבר אחד:
קל נורא לתת עצות חכמות לאחרים, אבל קשה ליישם אותן על עצמנו.
וזה נכון.
אני למשל, יכולה לעזור ולתת עצות לכולם, אבל זה יהיה קשה ליישם אותן על עצמי.
אבל אם הוא יצטרך עזרה או ייעוץ אני אשמח לעזור לו.
שמתי לב לעוד משהו ותהיתי לגבי זה-
כשהוא מייעץ לי ועוזר, אני שמה לב שאני לא מתווכחת איתו!, אני מקבלת בהבנה את כול מה שהוא אומר, אני מקשיבה לו, ואני לא חושבת אם מה שהוא אמר נכון או לא,
כי אני פשוט יודעת שהוא צודק וזהו. אין פה מה להתווכח על הדברים שהוא אומר לי.
זה פשוט נכון, וזה פשוט עוזר ונכון וישיר ואמיתי.
כי עם אחרםי אני מתווכחת ורבה המון, והם מבלבלים אותי, וקוטלים אותי, ואני הרבה פעמיים יוצאות עם מלא מחשבות ושאלות ותוהה עם זה נכון או לא, אם כדאי או לא,
וכשאני מתייעצת עם הבן דוד שלי, אצלו הכול פשוט נישמע הגיוני, אמיתי, ישיר, ונכון, ואני לא מתווכחת על שום דבר שהוא אומר לי! וזה מעניין שדווקא איתו זה קורה לי.
כי שוב, כשאני מדברת עם אחרים, אני פשוט לא מצליחה למצוא היגיון במה שהם אומרים ואז אני מתחילה להתהות ולשאול שאלות, וללכת לאיבוד או לריב ולהתווכח עם ההורים.
וכול הדברים האלה שקורים לי עם אנשים אחרים פשוט לא קורים לי איתו, ואני תוהה לגבי זה.
כלומר למה דווקא איתו הכול נישמע הגיוני ונכון ואמיתי? למה אצל חברים אני נישארת מבולבלת ואבודה?
כנראה שהוא מציאותי יותר מאחרים, ורואה את המציאות כמו שהיא, ולכן יותר קל לו לכוון אותי כמו שצריך ולעזור, בשעה שאחרים פשוט לא יודעים להגיד לי את מה שאני באמת צריכה לשמוע.
ואני חושבת שזה דבר טוב.
שיש מי שבאמת נותן עצה כמו שצריך, ומכוון אותי ואומר לי את מה שבדיוק אני צריכה לשמוע.
זה באמת מוזר שאני לא מתווכחת איתו (ואני ווכחנית איומה. אני מתווכחת המון עם ההורים שלי ורבה איתם לפעמיים).
יש באמת כנראה פשוט היגיון ואמת אמיתית בדברים שלו שעוזרים לי להגיע להבנה ולמחשבה הגיונית בנוגע למה שאני צריכה עשות.
זה מדהים. באמת.
ואני הולכת לעבוד ממש אבל ממש קשה בתהליך המחיקה כדי להוציא את כולם מהראש שלי (הבלוגרים שנגדי) ולמחוק אותם לגמרי כך שלא יפריעו לי יותר בדרך שלי ובכתיבת הספר שלי!
כי אם הם לא יהיו לי בראש, אני אוכל לחיות, לנשום, להתקדם, ולהתרכז בסיפור שלי שכנראה עתיד להיות ספר.
כי כרגע הם יושבים לי במחשבות, וגם אם נדמה ששיחררתי אז הם לא לגמרי עזבו את המחשבות שלי. ונמאס לי!
אז ביקשתי מהמורה שלי שבשיעורים הבאים היא תיתן לי תרגילים שיעבדו בדיוק על המחיקה הפנימית הזאת של אותם אנשים שלא צריכים להיות בראש שלי,
ואני מקווה שהתרגילים האלה יעזרו לי.
אני עושה את זה בשבילו(הבן דוד) וגם בשבילי.
אבל בעיקר בשבילי!
כדי שאוכל לחיות, לנשום, ולשם שינוי להתקדם הלאה מבלי לחשוב על אחרים!
וראיתי היום חתול מת דרוס על כביש המוות שלי, וצילמתי את מה שבקושי נישאר ממנו.
אז יכול להיות שאולי מחר אני יעלה את התמונות (אפילו שזה מזעזע. אבל אני הרי אכזרית ורעה לא?)
אין לי כבר את מי לשתף (מי בכלל רוצה להמשיך לשמוע את מה שיש לי לומר?)
ואתם חושבים: מסכנה. היא משתגעת, והיא לבד כי היא רעה וכי היא טעתה ועכשיו היא מדברת לקירות.
נחמד.
אין לי מקום בטוח יותר. לכול מקום שאני הולכת, מגרשים אותי, והופכים אותי למפלצת שאני לא.
אנשים גם עוזבים אותי בגלל שאמרתי מילה שנאמרה לא במקום.
אתם טיפשים!? להפסיק קשר עם אדם רק כי הוא טעה וכתב או אמר מילה שלא הייתה במקום?
וגם אם כן אז מה!?
לפעמיים חייבים להפסיק להתכחש לאמת ולהודות בזה שלא תמיד אנחנו חזקים! לפעמיים אנחנו מבולבלים ובאמת לא יודעםי מה קורה איתנו, ואנחנו לא חזקים מספיק להתמודד עם המציאות.
זה לא אמור לפגוע!
וזאת לא בושה להודות בזה!
אני מודה בזה המון פעמיים,
למשל שאני חלשה ברגשות,
ולא תמיד חזקה להתמודד עם כול מה שהעולם זורק עליי.
למה שמישהו יפגע אם יגידו עליו שהוא חלש ומבולבל ולא יודע מה הוא רוצה מעצמו? זה מטופש! וזה רק בא להעיר את עיניו ואת המציאות שבה הוא חיי.
בכול מקרה אנשים מתרחקים ממני סתם, ושופטים סתם עוד לפני שהם ניסו בכלל להיות איתי!
הם לא בודקים וישר קוטלים!
ואל תשקרו לי!!! אני שונאת שקרנים!
אל תגידו לי שאין לכם מה לומר על מה שאני כותבת כאן! יש לכם, אתם פשוט לא רוצים להגיד כלום כי אתם חושבים שאני מפלצת בגלל כמה מילים נכונות שאמרתי למישהו.
לפחות תדו בזה!
כי בחודש הקודם על כול שטות שכתבתי היה לכם מה לומר! ועכשיו פתאום כלום? לפחות תהיו כנים ותודו בזה!
ונכון שאמרתי שתגובות לא מזיזות לי, וזה נכון, אבל היה חשוב לי להוציא את זה כאן כי הרגשתי שאתם משקרים לי!
ואני שונאת שקרנים!
ואני לא חושבת שאני צריכה מישהו עכשיו.
במילא לא הולך לי בקשרים עם אנשים.
וגם כשנדמה לי שסוף סוף מצאתי מישהו...
זה מתפוצץ לי בפנים!!
אני חושבת שאני צריכה למצוא מישהו כמו בן הדוד שלי. שיודע להקשיב ולעזור, והוא לא מבולבל, ושיודע להגיד לי את האמת בפנים ישירות מבלי לפחד לפגוע בי.
אבל איפה אפשר למצוא עוד אנשים כמוהו??
כי אנשים שהם מבולבלים ולא יודעים מה רוצים מעצמם לא כול כך יכולים לעזור לאנשים מבולבלים אחרים. כי זה מבלבל עוד יותר את האדם שכבר שרוי בבלבול.
אדם מבולבל צריך אדם אחר חזק שיודע מה הוא רוצה מעצמו בחיים שלו כדי שיוכל לעזור ולכוון אותו.
וזה בדיוק מה שאני צריכה, וזה בדיוק מה שאני מקבלת מבן הדוד שלי.
אבל בדבר אחד הוא צודק:
בסופו של דבר אני נשארת לבד, וצריכה להתמודד לבד וללכת בדרך שרק בה אני בוחרת ולא בדרך שבה אנשים אחרים אומרים לי ללכת בה.
כול החלטה היא שלי,
כול צעד שאני עושה הוא שלי
כול דבר שאני עושה בחיים, בא ממני.
ואולי אני צריכה למצוא את הפתרון בעצמי איך להתקדם ואיך לחיות מבלי לבקש עזרה ותשובות מאחרים כול הזמן.
במקרה הזה: להשאיר את העגלה לפני הסוסים, והסוסים יישארו מאחור.
זה מסובך אבל זה אפשרי.
אני רק צריכה לסמוך קצת על עצמי שאני מסוגלת להתמודד לבד בלי עזרה מאחרים.
ואני הולכת לעבוד חזק על להוציא את כולם מהראש שלי!!
לעשות כאילו הם לא קיימים בחיים שלי יותר!!
והכי חשוב:להתקדם!! ולא להביט לאחור אף פעם!!!
חייבת למצוא את הכוחות להתמודד מול אלה שמנסים להוריד אותי למטה! חייבת!!
כול התשובות בסופו של דבר נמצאות אצלי!
ואני חייבת לחפור עמוק בתוכי, ולעבוד על החלק הפנימי שבתוכי. לחזק אותו!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
