החלומות האלה חוזרים על עצמם כול הזמן , כול פעם מחדש ואני לא יודעת למה אני עדיין חולמת אותם.
זה תמיד החלומות האלה ש...
אני הולכת לאיבוד ברחוב שלי,
שאני נתקעת במעלית או שהיא לא נותנת לי לצאת ממנה,
ושאני נוסעת באוטובוס בקו שלי רק לכוון אחר שאני לא יודעת לאן פתאום.
ואני כבר יודעת לחזור הביתה ,
ואני כבר יודעת לעלות לבד במעלית,
ואני כבר יודעת איך לנסוע בקווים שלי לאן שאני צריכה,
ובכול זאת אני,
תמיד אפחד ללכת לאיבוד,
תמיד אפחד להיתקע במעלית ולא אצליח לצאת ממנה,
ותמיד אפחד שפתאום האוטבוס ישנה את כוון המסלול שלו, ואני לא אגיע לאן שאני צריכה.
השאלה היא, למה אני ממשיכה לחלום את החלומות האלה כול הזמן?
כבר היו לי חלומות כאלה בעבר.
אני פשוט חלמתי בחלום הראשון שאני נמצאת ברחוב של הבית הקודם שלי ואמרתי לעצמי בפחד ' זה לא חלום זה סיוט! זה פשוט סיוט! אני חייבת לחזור לבית שלי' ואני זוכרת שהרגשתי פתאום אבודה במקום שהוא מוכר לי.
פתאום לא ידעתי איך אני חוזרת לבית הנוכחי שלי.
ובחלום השני חלמתי שאני נמצאת בתוך מעלית , ואני רוצה לרדת למטה אז לחצתי על כפתור ' 0' ובמקום שהמעלית תרד למטה ותיתן לי לצאת,
המספרים התחילו לעלות (והייתי לבד במעלית) והמספרים היו הפוכים וראיתי שזה עולה כזה 2, 3, 4, 5, 6, 7,
ואז שוב יורד למטה ושוב המספרים עולים.
עד ל 16, 17, 18,
כאילו המעלית לא רוצה שאצא ממנה לעולם.
ואני לבד שמה.
סגורה בתוך המעלית ,
ואני זוכרת שהיה מסך מחשב בתוך המעלית והתחלתי במהירות לחפש איך אני יכולה לצאת מתוך המעלית הזאת שלא נפתחת וראיתי שהיה כתוב שם ' יציאה' וניסיתי לחפש את זה שוב ,
ופשוט הייתי ממש בלחץ כזה שאני עולה ועולה במעלית והיא לא עוצרת.
היא לא נפתחת.
( אני לא חושבת שיצאתי מהמעלית הזאת בכלל)
ובחלום השלישי חלמתי שאני נוסעת בקו 33 ( לא זוכרת לאן בדיוק) ובאמצע הדרך ראיתי שהאוטובוס נוסע בדרך אחרת ופתאום נכנס לתוך מנהרה ואני אומרת לנהג ' רגע אבל זה לא הכוון שלי. אני צריכה לכוון השני'
והוא כזה אומר לי ' אבל זה קו 33 לא? את לא צריכה קו 33?'
כמובן שהייתי צריכה אבל הנהג נסע בכוון אחר לגמרי ממה שהייתי צריכה.
ובאיזשהו שלב הוא התרגז עליי שאני מפריעה ואומרת לו איך לנסוע ,
אז פשוט ראיתי שיש את קו 67 ( המוכר והטוב) וירדתי בתחנה שלו בכוון השני כדי שייקח אותי לאן שאני צריכה.
ואז בחלום עליתי על קו 67 שלקח אותי כנראה לחבר הטוב שלי (כנראה שרציתי לנסוע אליו או משהו) ,
ואז ראיתי שהנהג של הקו הוא בעצם אותו הנהג שהיה על קו 33 וראיתי שהוא מגיע לאזור שלו ומתכנן להמשיך לנסוע ישר ולא לפנות לאן שאני צריכה ,
ואני זוכרת שמרוב עצבים וכעס קפצתי על הראש שלו עם סכין או משהו ואמרתי לו ' אני ארסק לך את הראש אם אתה לא פונה עכשיו' בקול מאיים,
ואני זוכרת שהחזקתי לו את הראש חזק ,
ודרשתי ממנו לפנות ,ואז הוא פנה לאן שהייתי צריכה ואמרתי לו ' תודה' ואז ירדתי.
והיה עוד חלום באמצע כזה עוד לפני החלום עם החבר שלי ,
שאני זוכרת (שזה היה חלום ממש מוזר) שהלכתי למספרה שלי והיה שמה אנשים ובלאגן ורציתי לסדר את הלק שלי למרות שעבר רק שבוע מאז שעשיתי את זה,
והייתה שמה ילדה מהיסודי שלי שהכרתי והיה לה שיער כחול והיא לבשה איזו שמלה שגם אני מדדתי אותה,
והיה פשוט בלאגן,
ובאיזשהו שלב כשכול הבלאגן נרגע והסתיים,
בדיוק שניה אחרי , פתאום המקום היה שומם, ריק מאנשים,
כאילו לא היו כאן אנשים ובלאגן לפני רגע.
וזה היה ממש מוזר.
זה הרגיש כאילו בעלי המקום לקחו וארזו הכול , ופשוט נטשו את המקום,
ועכשיו זה מקום רפאים בלי אנשים בכלל.
( אולי אני פוחדת שיום אחד המספרה שאני הולכת אליה כול כך הרבה פעמיים, תיסגר יום אחד.. אני לא יודעת).
ובסוף החלום האחרון היה שקניתי עוגיות טעימות בשביל החבר הטוב שלי ,
ואני זוכרת שטעמתי אותן וסימסתי לו בדרך שקניתי עוגיות ושטעמתי אותן ושהן ממש טובות , והוא סימס לי חזרה שהוא ממש שמח וסבבה כזה,
ובסוף באתי אליו הביתה (כמו שתמיד קורה) והיינו כזה בסלון ואימא שלו הייתה שמה,
ונתתי לו את העוגיות ,
ואז הוא כזה שאל ' טוב, אז מה עושים עכשיו?'
ואימא שלו הסתכלה עליי ואמרה ' תשאל את נ'' (כלומר אני).
ואני פשוט ישבתי שמה ואכלתי את העוגיות הטעימות.
~~~~~
ובקיצור היו לי הלילה הרבה מאוד חלומות כמו תמיד אחד אחרי השני טרפו לי את הראש,
ואני לא יודעת מה כול החלומות האלה אומרים או למה חלמתי אותם.
מה שבטוח שהם טרפו לי את כול הראש ושגעו אותי לגמריי.
הייתי בטוחה שכבר התגברתי על כול הפחדים האלה בעולם ,
ומסתבר שהעולם הגדול שמה בחוץ עדיין מפחיד אותי אם אני ממשיכה לחלום את החלומות האלה כול כמה חודשים.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
