חופשי זה לגמרי לבד
|
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 10/2010
זה משהו שכתבתי לפני כמה חודשים כשעוד היה בי שביב תקווה
עכשיו אני משחק את המשחק בלי לחפש עוד אהבה:
כל כך שמח ששוב תהיי שלי
האהבה שלך שוב תינתן לי
סוף סוף אוכל להגשים את התכנית
לפרוח ביחד ולא לפי תבנית
פשוט לצמוח פרא ולראות איזה פלא
אנחנו הולכים להגשים
מבטיח שיהיה לנו קשר מרשים
כולם יקנאו בנו
אבל אנחנו נישאר בשלנו
לא נסתכל על הסביבה שבחוץ
לא נגיע למצב שצריך לתת תירוץ
נישאר רק אנחנו
ונגיד תמיד את האמת
כי אני לא רוצה לראות את הקשר הזה מת
עברנו את זה פעם אחת יותר מדי
אז בואי נתבונן ונתקן כדי לא להגיד די
אם תתקרבי אלי תקבלי חיבוק ונשיקה במצח
הפעם אני אומר לך שזה לנצח
אולי אני כותב את זה קצת מוקדם
כי אני לא מצליח להתאפק
ההתרגשות והתקווה בוערות לי בדם
לפני השיחה הרגשתי בדידות עצומה
זה לא שהייתי לגמרי לבד, היו שם אנשים
פשוט בהיתי בהם דרך זכוכית אטומה
כבר חזרה ללבי התקווה
רק בגלל שבאס אמ אס החזרת לי אהבה
אני יודע שיהיה טוב
לפחות כמו שאני נוטה לחשוב.
בסוף זה לא הלך, אבל לא נורא. תמיד תהיה מישהי חדשה כי כולכן בסוף אותו דבר.
| |
המסע לאושר?
בדרך החוצה מביתך נפלתי,
נאבקתי, נלחמתי ובסוף קמתי.
הייתי כל כך גאה שהצלחתי.
רק כשהתחלתי ללכת גיליתי שאת הרגל שברתי.
אין איש שיקבע לי את הרגל.
אז אני צועק ונאנק מכאב,
אבל את הדרך אני אוהב.
נותן לרוח אותי להוביל.
לא מהסס לרדת מהשביל.
מחפש את הלא נודע,
בלי חוקים ובלי שום הגבלה.
אולי ניפגש בסוף המסע.
ונבין שסתם התפצלנו,
כי הגענו לאותה הנקודה.
| |
| כינוי:
מוזר
בן: 35
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
