מאידך

איך נעשתה הפבריקציה הזאת, התסרוגת הזאת,

מתי התחלת לשלות חוטים מהחוץ ולמלא את הקופסה 

ועוד בלי לקרוא לזה בית,

מתי זה קרה

שניסית לצאת בערב אל מחוץ לה אחרי העבודה

לסיבוב קטן ולא בא לך אפילו לשתות 

מתי קרה לך שהבנת שזאת היא העיר הגדולה

אבל הכל בה בעצם כל כך קטן, כלומר רק הדרך לסופר וחזרה,

ושהכי מפעים שאת מסוגלת לו זה לאסוף פיצה בדומינו
מהפינה

ולהשתחל בחזרה לתסרוגת בנטפליקס או פייסבוק,

שמות פסטים פסטופאלים פנטסומטיים,

לועסת ולועסת כאילו מצאת את הפיטמה האלוהית

שמעולם לא מאסה בחיים שלך או של כמותך

והיא ניזונה בחזרה, צווחת אורגזמה מזוייפת

כדי להוביל אותך יום יום

בחזרה לחזרה

לחה זרה, לחה, זרה מאוד.