כי אמא אמרה

חופשת פסח מתקרבת, עוד שניה היא כבר כאן, שבוע הבא כולנו בחופש. איזה כייף! ימים מלאים עם הבנות. אז מה נעשה בחופש? לא מוכנה שנבזבז אותם בהתמרחות בבית, עד שכבר יש חופש אנחנו חייבות לצאת ולעשות מלא דברים מעניינים ומיוחדים. אוקי, אז מה נעשה? במה נבחר? יש המון אפשרויות -  האינטרנט מלא, הרדיו מספר, תיבת הדואר מתפוצצת. אבל בעצם... אני לא רוצה. לא רוצה לרוץ אחרי הבנות בקניון עמוס, לקפוץ אחריהן בג'ימבורי או לנסות להתחנחן לאיזה מנחה שיתייחס גם אליהן. טוב נכון שאני קצת מגזימה אבל באמת פשוט לא טוב לי אירועים המונים, זה לא אני ואנחנו אף פעם לא באמת מצליחה ליהנות שם. ובכלל התחושה העיקרית היא שאני נורא רוצה פשוט להיות עם הבנות. כן, השנה אני רוצה להיות איתן, לא לידן, לא מאחוריהן, איתן.

אז ישבתי בערב במרפסת עם קפה ובלי סגריה (אוף, בא לי), בשקט, לנסות לחשוב מה כן, והבנתי שאני אחרת, לא מהזן של האימהות המתקתקות והמפעילות שהכל קטן עליהן (מעריצה אתכן!), וזה בסדר להיות גם כזאת, הבנתי שהדברים שהכי כייף לי ואני די בטוחה שגם לבנות, הם הדברים הפשוטים, הדברים שאנחנו עושות שלושתנו ביחד, באמת, ואז גם נוצר קסם בדינמיקה בינינו, בביחד שלנו.

אז עשיתי לי רשימה. בסוף יצאה רשימה שבכלל לא קשורה לפסח אלא מין רשימה של דברים נעימים שאנחנו עושות ביחד, אז זהו, זה מה שאנחנו עושות מעכשיו ועד פסח ובכלל וגם אחרי:

הדברים הפשוטים שעושים לנו טוב

ללכת לשדה מאחורי הגן/בקצה השכונה, לקטוף סביונים וחרציות ולחזור ולשים אותם בכוס על שולחן האוכל.

לחקור ולבדוק את הפארקים בעיר ובערים השכנות עם בימבה ותיק גב, עם שמיכה וארוחת צהריים.

ללכת לים בתחילת האביב, לקפל את המכנסיים עד הברכיים ולרוץ פנימה והחוצה מהמים הקפואים, וכמובן לשחק בחול ולאסוף צדפים.

לרדת לדשא של הבניין (שלא ראה ילדים כבר לפחות 15 שנים) עם תיק מלא חלקי משחקים שהבנות ארזו לעצמן, כדור ושני בקבוקי מים (אפילו בלי מוצץ!).

ללכת ברגל בחזרה מהגן, בשיירה - ילדה, ילדה ואמא, לקטוף בדרך פרחים ועלים, ללטף גדרות, להציץ לחצרות, לדבר עם חתולים.

לקנות גלידה אחרי הגן ולשבת על המדרגה מחוץ למכולת (איך תמיד יש מכולת ליד הגן?) ולאכול אותה בשקט, בלי לחץ ובלי מגבונים (אתגר רציני לאמא בשליטה על דחפים,"אוי הכתם הזה כבר לא ירד" את חושבת לעצמך).

ללכת לספריה הציבורית ולקרוא כל ספר שרק מתחשק לשלוף מהמדף.  והיי בספריית הקטנטנים כן מותר להרעיש!

להכין עוגת שוקולד בהחלטה של רגע, ובהחלטה מודעת שלא משנה כמה בלאגן ולכלוך זה יצור לא איכפת לי, ואם חסרים חומרים ללכת ביחד באותו רגע לסופר, ככה, מבולגנות ולקנות (עוגה מומלצת קלילה להכנה וטעימה – "עוגה שילדים אוהבים" של ניקי.ב. לינק ).

לשכב על מזרון במרפסת עם ערימת משחקי קופסא וערמת ספרים, כל ילדה בוחרת ספר בתורה, ובניגוד לטקס הספר של סוף היום ככה גם יש כח כשמקריאים להתעכב על הציורים.

ללכת ברגל לפארק, לאסוף מקלות ואבנים, לטפס ולשבת על הגבעה ולהשקיף על כל הכלבים (טוב וגם לשחק בגינת השעשועים שם).

בדרך חזרה לעבור אצל הירקן ולבחור ביחד פירות מכל הסוגים ואחר כך לאכול אותם לארוחת ערב.

לראות ביחד טלויזיה, ממש ביחד. לא לקפל כביסה תוך כדי, לשבת ביניהן על הספה, לחבק ילדה בכל יד ולהסתכל ולשוחח על מה שרואים, הדברים שעולים שם תמיד מפתיעים.

לשים דיסק עם שירים ולהשתולל! אהההה!

וזה רק עכשיו, כשהתחיל אביב, חכו מה נעשה בקיץ...

פתאום התמרחות בבית כבר לא מפחידה אותי בכלל, אה, כמעט...