כי אמא אמרה

כשהבנות היו קטנטנות, בשלב האוכל המרוסק, תמיד התלבטתי אם זה בסדר לתת להן רסק קנוי.

עם הגדולה עוד היה לי קצת יותר זמן ואידתי וגם הקפאתי ירקות ופירות ממש לפי ההוראות של התנ"ך "טעמים ראשונים" (בהזדמנות גם אכתוב על הספר מציל החיים הזה), וכמובן הקפדתי להתחיל קודם בירקות ורק אחר-כך לתת פירות ועוד כל מיני דברים שנראו אז כאמת משמים.

עם הקטנה, נו, היא כבר הייתה השנייה, דלגתי על הירקות והתחלתי ישר עם הפירות מהסיבה הפשוטה שאין צורך באידוי אלא לקלף וישר למעיכה בבלנדר הידני.

עם שתי הבנות השתמשתי גם ברסקים מוכנים, זה טעים והכי חשוב - זה מוכן... עושים קליק ויש ארוחה. אבל זה תמיד ישב לי על המצפון והרגשתי שזה פחות טוב מלרסק בעצמי.

והנה השבוע קיבלנו להתנסות מחיות אורגניות של חברת גורי, "הבחירה האורגנית" זה השם הרשמי שלהן, והנה יש לי עכשיו מצפון אחד פחות לילד הבא. אז עכשיו מסתבר שיש רסקים שאני יודעת בדיוק מה שמו בפנים כלומר פירות אורגניים (בלי ריסוס), בלי חומרים משמרים ובלי מלח (אוי הנתרן!) וסוכר. וגם כמובן טעים ובמרקם הנכון (שזה חשוב!).

וכדי להיות רגועה באמת הייתי חייבת לבדוק את התקן האורגני של המחיות ובחיפוש באינטרנט מתברר שאכן מדובר בתקן גרמני שנחשב מחמיר ומהימן מאוד. יופי, אז אני באמת יכולה להירגע...

ואגב חוק הטעימות של ירקות לפני פירות - הגדולה שהתחילה לפי הספר קודם בטעימות של ירקות לא אוכלת מאז כמעט כלום, והקטנה שטחנה פירות מההתחלה ממשיכה בדרכה ואוכלת, הרבה. תענוג.

אה, וגם נזכרתי שהכי כייף זה כשהקטנטנות בשלב הטעימות כי זה אומר שתי כפיות מהרסק להן ושאר הצנצנת עבורי!