כי אמא אמרה

בוווביייי!!!" הקטנה זועקת ומדדה בעקבותיי עם ספר בידיים, "בובי!!!!" הספר כמעט בגודל שלה, מעט המוטוריקה שיש לה מרוכזת כולה במאמץ שהספר לא יפול לה, "אמא, בובי", היא מנסה להתיישב עלי ברוורס ובו זמנית למשוך את הספר איתה. אני פותחת את הספר והילדה באקסטזה, עוקבת בריכוז אחרי העלילה: "בובי! אובה (=כובע).....בובי, פה (=קפה)....". אז זהו, אצלנו בבית אין ספק שבובי הוא להיט, הקטנה זנחה עבורו את אהבתה הגדולה "ברכבת יושבת ארנבת" או כפי שכונה בפיה "טוו-טוווו", ועכשיו היא מתרוצצת בבית בזעקות נגזל "בוווובייי!" בוובי?? היא מסתכלת עלי מודאגת וממשיכה בדרכה, עד שהיא מוצאת את הספר, נושמת לרווחה ומחבקת אותו. מיד אחר-כך היא משליכה אותו על השטיח ומדפדפת בו נמרצות, מפטפטת לעצמה. גם הגדולה נמנית על קהל המעריצים של הספר ואפילו קראה לבובת הכלב הנובח שלה על שמו - באבי! (ושאלוהים ישמור אותו ואותי אם הוא שוב ינבח כאן שעתיים בלי הפסקה!), ושתינו, הגדולה ואני, אוהבות לדקלם ביחד את שורת המחץ: "בובי אוכל עוגה, בובי שותה קפה, היום יום הולדת לכלב הכי...יפה".

אז מה מיוחד כל כך בספר על בובי או בשמו המלא "בובי בוא בובי לך"? קודם כל בובי, כי בובי הוא כלב שובב ולא כל כך ממושמע שלאו דווקא משתף פעולה עם הבעלים שלו. וחוץ מזה, וזה העיקר מדובר בספר שבו הקטנטנים מתבקשים להשלים בעצמם את החריזה בסוף השורה בהתאם לציורים, למשל-"בובי ארצה! בובי קפוץ לגובה! הי בובי החזר לי את ה...כובע", כל זה הופך את חווית ההקראה לפעילה כי נוצר מעיין דוח שיח בין ההורה המקריא לבין הילד שמשלים עבורו את המשפטים. והכל מלווה בציורים צבעוניים של בובי ושל הילד שהוא הבעלים המעט מתוסכל שלו ושל עוד עשרות כלבלבים בכל הצבעים, הגדלים והסוגים, פשוט חגיגה לעיניים.זהו רק ספר אחד מתוך מספר ספרים באותו הסגנון שכתב ואייר אמי רובינגר המוכשר, אצלנו בבית יש גם את "אין אריות כאלה:" (אין אריה שעושה ב...סיר ואין אריה שיודע ל...שיר) ואת "חתול גדול חתול קטן" ( חתול מלפנים חתול מ...אחור, חתול לבן חתול...שחור) ששניהם הצלחה כבירה. 

לדעתי הספרים מתאימים כבר מגיל שנה וחצי אבל הכיף הגדול באמת עם הספרים הללו מתחיל כשהקטנטנים מתחילים לדבר, בכל מקרה הוא רלוונטי בהחלט ומגלגל מצחוק גם את בת השלוש וחצי. בכייף, תהנו.

אה, ותמיד בסוף, בדף האחרון הוא מצייר איזו בדיחה להורים, חמוד.

ביום שבת אני מוזמנת למסיבת ברית (רק מסיבה, החיתוך כבר בוצע), ילד שלישי. בילד ראשון תמיד יותר קל עם המתנות, ילד שני אם יש מזל הוא מהמין השני וגם אז מסתדרים אבל בשלישי כבר יש יותר סיכוי לחזור על אותו מין, וכאן תמיד מגיעה ההתלבטות-מה קונים לילד שלישי? מה מביאים להורים שכבר יש להם הכל?

אני הולכת להביא להם במתנה מגבות! כן מגבות. לא אלה שתמיד מקבלים עם הכובע המחובר, אלה מתוקות כשלעצמן אבל בגיל חצי שנה כבר לא ממש מכילות יותר את הילד, אני בעד מגבות גדולות ומפנקות! אני קיבלתי ללידה של הגדולה שמיכה או מצעים לתינוקות (כבר לא ממש זוכרת מה בדיוק) ומכיוון שכבר היו לי המון כאלו החלטתי לקפוץ לחנות להחליף אותן, בחנות היו מגבות מקסימות, רקומות, מתוקות, גדולות ומפנקות. בהתחלה התלבטתי, חשבתי שהמגבות נורא גדולות ושהן ישמשו אותי רק בעוד שנים (פחחח...לא ממש הבנתי לאיזה גודל וכמה מהר תינוקות מגיעים...), אבל היה לי זיכוי והמגבות היו מקסימות ונראו לי קניה עתידית חכמה אז לקחתי אותן. ברור שתוך כמה חודשים המגבות הקטנות עם הכובע עלו למעלה בארון ואלו הגדולות נשלפו במקומן ומשמשות את הגדולה מאז ולדעתי גם ימשיכו לשמש לעוד כמה שנים טובות. אני כל כך אוהבת אותן ומרוצה שלפני מספר חודשים אפילו ביצעתי רכישה זהה לקטנה - קניתי גם לה מגבות דומות רק עם דוגמא שונה, ושוב מקסימות ומפנקות. טוב נו וגם בדיוק היה מבצע והייתה הנחה שווה.

אגב המגבות שלי ניקנו בורדינון והן באמת מפנקות ושומרות על רכות אבל אני מניחה שבכל רשת כלי מיטה/תינוקות תמצאו מגבות מיוחדות לילדים רק לזכור-לא הקטנות עם הכובע אלא הגדולות העוטפות.