עוברת עליי תקופה מטופשת... אני חושבת או מתגעגעת לאקס שלי, למה? יש לי חבר, אבל אני מוצאת את עצמי חושבת על האקס, לא יודעת למה, הוא זבל אדם, אני לא יכולה לומר שלא הייה לי כיף איתו אבל טוב שזה נגמר. אז למה אני חושבת אליו עכשיו אני כבר חצי שנה פחות או יותר איתו אין ריבים או משהו, ובכל זאת, חושבת על האקס כמו מטומטמת... למה? למה עכשיו? אני קרובה לגיוס, מסתבר שאני לוחמת אחרי הכול. למרות שחבר שלי לא מרוצה מהעניין, הוא לא אומר כלום, לא מפריע לי כל כך אבל אפילו מילה רעה. מפריע לי שאין לנו שיחות עמוקות, הוא לא יודע שאני שונאת את אבא שלי לא יושדע שנאנסתי כשהיתי בת 9 לא יודע כלום... לפעמים נדמה לי שהוא גם לא מעוניין לדעת...הוא לא יודע ולא אומר כלום. חצי שנה ואני לא בדיוק מכירה אותו, אני לא יודעת כלום אליו,הוא לא אומר כלום... אני לא יודעת אם מפריע לו משהו, הוא יודע שאני לא סובלת את אחת החברות שלו ולא איכפת לו, או לפחות ככה זה נראה. ולנטיין שהייה לא ממזמן, בילינו את רובו עם חברות שלו... למה? זה הייה אמור להיות יום אישי שלנו שהסתיים בריב ילדותי כי התעצבנתי על החברה שאני לא סובלת, אני אמורה להיות פתוחה איתו אבל איך זה אפשרי כשהוא לא יודע את הדבר הכי בסיסי עליי? אני לא רוצה לחשוב על האקס אבל אני לא יכולה שלא להשוות, הוא כן ידע אליי הכול, הוא ידע על אבא שלי ועל האונס, הוא הרחיק מעצמו אותומטית את האנשים שעיצבנו אותי ואני עשיתי אותו דבר...
אני רוצה לבכות אבל העניים שלי כאילו יבשות...אני כבר לא בטוחה שאני אוהבת אותו, בחודשים הראשונים כל כך רציתי שהוא יותר שהוא אוהב אותי אבל זה נשמע לי ריק, אני לא יודעת על מה הוא חושב,כאני מכירה מישהו אני פחות או יותר מבינה מה עובר לו בראש, איתו אני פשוט באפלה, וזה לא נראה כאילו הוא מעוניין לספר, אולי אני פשוט אנוכית ומבקשת יותר מידיי. אולי זה פשוט תקופה רעה שתעבור בשלב מסוים