סיפורי אהבה שנאה ודם

התעוררתי עם מצב רוח רע , וניזכרתי בויכוח שלי ושל אדמונד אתמול. הבנתי שקצת הגזמתי אבל אני לא הייתי היחידה. התארגנתי לבית הספר וכמו תמיד נפגשנו כולם ליד הבית של גריי . 

"נו איך את מרגישה  אחרי אתמול ?" זאת הייתה השאלה הראשונה ששאל אותי גריי ,

"עכשיו אני מרגישה בסדר אבל אתמול היה נורא , למה לא סיפרתה לי שארגיש ככה?" הוא הרים גבה ,

"על מה את מדברת ?" הוא חשב לכמה שניות ואז ניזכר ,

"אהה... אני מבין מצטערת באמת שחכתי מזה , מה זה היה כול כך נורא ?"

"כן לא יכולתי להפסיק לכעוס " הוא שוב ניראה מופתע ,

"את כעסת ? אדמונד עשה לך משהו ?" הבעה שלו נפכה לרצינית ומפחידה ,

"לא פשוט הוא סיפר לי משהו שהכעיס אותי , מה איתך ?" הוא הסמיק , ולא אמר דבר ניסיתי להיזכר בטקס הבגרות שלו ומה קרה אחרי , זכרתי רק שהלכנו אחרי הטקס אליו הביתה ונירדמנו לא שמתי לב לשום דבר מוזר אצלו. 

"נו מה קרה אז , אני לא זוכרת שהתנהגת מוזר" הוא נהיה אדום יותר ויותר , הרמתי גבה אבל לפני שהצלחתי לשאול שוב רד סשה ודן נכנסנו לתוך המכונית -

"בוקר טוב !!" קראה סשה , 

"בוקר"

"בוקר ..." כשנגמר סבב הברכות סשה התחילה לדבר ,

"קאט תגיע לבית הספר לבד היא ישנה אצל ג'ולי והן נוסעות לבית הספר ביחד" 

גריי התניע את המכונית ונסע לבית הספר ....

לא זכרתי שום דבר שיכול היה ליגרום לגריי להיות מובך ממני , אני באמת לא יודעת מה מביך הרי זאת לא הפעם הראשונה שאנחנו יושנים ביחד כן אנחנו כבר גדולים אבל בכול זאת אנחנו כמו אחים. ואז עלתה לי המחשבה שהוא לא מרגיש ככה , הרי יש לו רגשות כלפי ואני יודעת אליהם טוב מאוד יכול להיות ששינה איתי לא סתם בשבילו לכן זה הביך אותו .

חזרתי הביתה בארבע בצוהוריים , מהמשפחה לא היה אף אחד בבית עליתי אל החדר והחלפתי לבגדים רגילים .

התיישבתי מול הטלפון וחשבתי אם להתקשר אל אדמונד או לא , אולי הוא עסוק הוא סיפר אתמול שהצליח למצוא עבודה . אולי הוא בעבודה עכשיו ואני הפריע לו ? אבל אני צריכה להתנצל על אתמול ! אבל אני לא מוכנה להפריע לו !! אוקיי אני צריכה להרגע לקחתי את הטלפון הנייד וכתבתי לו אסמס -

"היי , זאת רוז אני צטערת מאוד על אתמול לא רציתי לצעוק אלייך , הגזמתי קצת אבל אתה יודע איך הרגשתי אתמול אז בבקשה אל תיכעס עלי הרבה זמן " אם סיימלי בסוף . חיכיתי כמה זמן ואז הוא שלח לי בחזרה -

"את לא צריכה להצטער , אני גם אשם את לא היחידה שהגיבה בהגזמה - את פנוייה היום ? אם כן אני תתלבשי יפה היום יוצאים למיסעדה" חייכתי לעצמי ,

"אתה לא עסוק ?"

"לא , יש לי זמן אני מתחיל לעבוד רק משבוע הבא והמשמרות בבוקר אז בערב נוכל להיפגש" זה שימח אותי ,

"בסדר ניפגש בערב באיזה שעה תגיע ?"

"ב -8" 

לקראת השעה שמונה כבר הייתי מוכנה לבשתי שמלה שחורה  שמגיעה קצת מעל הברך חסרת כתפיות וגם בלי מחשוף , היא ניראת כמו שמלת סטרפלס אבל החלק העליון שלה מאל החזה שקוף. נעלתי נעלי עקב שחורות מלק ולקחתי איתי תיק קטן בו כסף ושפתון  האיפור היה רגיל איפרון מסקרה וקצת שפתון.בשעה שמונה בדיוק שמעתי את המכונית של אדמונד נעצרת מול הבית שלי , יצאתי החוצה וראיתי אותו עומד ליד המכונית לבוש בחולצה כחולה כהה ומכופטרת , מכנסיים שחורים קלסיים והשיער שלו היה מוחלק לאחור המראה שלו גרם לי ללב שלי לדפוק מהר יותר. בכמה צעדים מהירים הגעתי אליו והוא הושיט לי את ידו -

"את תמיד יפה אבל היום פשוט מושלמת" חייכתי כשהו נישק את היד שלי , אדמונד פתח לי את הדלת של המכונית . הנסיעה הייתה קצרה , דיברנו קצת על מה שעבבר אלינו ביום כשלא התראנו .

אדמונד עצר את המכונית ליד מסעדה באחד מהרחובות העמוסים של שיקגו היו כאן כול כך הרבה מכוניות אבל אפשר להתקשר לפני ולהזמין שולחן יחד עם ההזמנה מקבלים חניה שמורה . המסעדה הייתה גדולה , היא התחלקה לשתי קומות למטה הייתה הקומה של אנשים שמגיעים בלי הזמנה לפני והקומה השניה היא לאנשי VIP  זאת אומרת אנשים חשובים וגם ללקוחות קבועים כנראה שאדמונד היה לקוח קבוע אצלהם .

המלצר הוביל אותנו לשולחן שהיה רחוק מהשלוחנות האחרים קרוב לחלון , המקום היה שקט יותר לא הינו צריכים לשמוע את כול השיחות של שאר הסועדים במסעדה -

"אז.. מה קרה שפתאום הזמנת אותי לדייט במסעדה ?" שאלתי בהתעניינות בזמן שקראתי את התפריט , 

"מה אסור לי להזמין את הארוסה שלי למסעדה ?" שאל בחיוך ואני גלגלתי את העניים ,

"אתה יודע שאני לא מתכוונת לזה , פשוט זאת הפעם הראשונה שאנחנו באמת יוצאים לדייט אמיתי" 

"את צודקת , יש לזה סיבה מיוחדת אבל אותה תגלי בסוף הערב" היד שלו ליטפה את שלי ,

"בחרת כבר משהו ?"

"כן ניראה לי אני אקח פשטידה של פירות ים וסלט ירוק" הוא חייך ,

"בחירה טובה , אני אקח סטייק סלומון אם תפוחי אדמה אפויים" 

"מה ניקח לשתות ?"

"יין כמובן , איזה את מעדיפה לבן או אדום ?" 

"לבן בבקשה , תבחר אתה איזה סוג אני לא מבינה שום דבר ביינות" הוא גיחך ,

"סמכתי על זה , הזמנתי לפני שתי בקבוקי יין אדום ולבן לא ידעתי מה את תעדיפי" חיכינו כמה רגעים והמלצר הגיע הוא לקח את ההזמנות והלך . דיברנו קצת על העתיד הוא שאל מה הייתי מעדיפה בית גדול ומפואר כמו של ההורים שלי או בית משפחתי וקטן , כמובן  שאמרתי משפחתי וקטן אני אוהבת את הבית שבו גדלתי אבל הוא כול כך גדול וקר לפעמים שאני מעדיפה לגור בבית קטן יותר בלי כול המשרתים האלה רק אני האחים וההורים אבל זה כבר לא משנה בקרוב אני עוברת לגור אם אדמונד ולפי מה שהוא אומר הוא גם מעדיף בית קטן וחם . השיחה זרמה יחד אם האוכל והיין , הרגשתי נעים כהיין הטעים ירד במורד הגרום וחימם אותי -

"יש לך טעם טוב ביין" החמאתי לו הוא חייך ולגם מהיין בלגימות קטנות , ראיתי איך הגרון שלו זז וזה לרגע גרם לי להרגיש יותר את החום שאלכוהול . אני לא יודעת כמה זמן ישבנו במסעדה אבל היה כיף צחקנו ודיברנו על הכול היה כול כך נעים לשבת ככה ולדבר איתו הרגשתי שאני יותר קרובה אליו והרגשתי שאני מתחילה להרגיש אליו יותר מרגשות רגילים של חיבה , פעם הייתי בטוחה ברגשות שלי הייתי מאוהבת בו אבל עכשיו אני באמת מתחילה לאהוב אותו בתור בן הזוג שלי . המלצר הופיע שוב הפעם הוא הביא שמפנייה הרמתי גבה -

"אתה לא חושב ששתינו מספיק היום ?" הוא צחק ,

"את הרי יודעת שאלכוהול לא משפיע אלינו אז הכול בסדר" המלצר מזג לנו ונעלם , פתאום אדמונד הוציא שתי קפסאות אחת קטנה שהייתה דומה לקופסא בשביל טבעת והשנייה גדולה יותר בשביל שרשרת העניים שלי נפערו הוא חייך והחל לדבר -

"אני יודע שאנחנו כבר מאורסים , אבל פשוט רציתי לעשות את זה כמו שצריך אני באמת מרגיש שאת בת הזוג הנכונה בשבילי וזה לא רק בגלל השידוך ואת יודעת את זה אנחנו מסתדרים מצויין ואני באמת מרגיש שאני מתחיל לאהוב אותך אז ..." הוא קם מהשולחן והתכופף לצידי על הברך -

"אני רוצה להיות לצידך כול החיים שלי ואני מקווה שגם את רוצה את זה , אני אהיה מאושר אם תגידי כן.." הוא קרץ אלי ופתח את הקופסא הקטנה , האוויר ניתקע לי בגרון לא ידעתי מה להגיד הטבעת הייתה כול כך יפה 

היא הייתה מכסף וכסף היה מפותל בכול מיני צורות מסביב לאבן אדומה , הטבעת נצצה באור של הנרות שבשולחן היא הייתה ממש יפה -

"אתה יודע שכבר את התשובה שלי , אני הייתי מאוהבת בך ממזמן אבל עכשיו אני באמת מתחילה להכיר אותך ואני מרגישה שזה נכון להיות איתך אני מוכנה להיות איתך כול החיים ואני בטוחה שהחיים האלה יהיו מאושרים" הוא לקח את היד שלי ושם את הטבעת על אחת מהאצבעות שלי היא התאימה כול כך ואז פתח את הקופסא השנייה השרשרת הייתה תואמת לטבעת גם מכסף והאבן הייתה אדומה הכסף עטף את האבן בצורה של של מעויין .

"זה כול כך יפה!!" הוא התקרב אלי  מאחור הרמתי את השיער שלי ונתתי לו לסגור את השרשרת מאחור .

"אני שמח שאהבת" הוא נישק אותי נשיקה קצרה על השפתיים , והתיישב בחזרה במקום שלו . את שאר הזמן העברנו בשיחה על העבר וסיפרנו פרטים חשובים על עצמנו אחד לשני . 

השיחה הגיע לנושא של החברות שלי ושל גריי , הוא פתאום לא ניראה שמח כול כך .

"מה קרה ?" שאלתי ,

"למה את מעבירה יותר מידי זמן איתו" 

"הוא החבר הכי טוב שלי , ועכשיו אנחנו קיבלנו את אותו התפקיד אנחנו נתארה יותר ואני לא יכולה לעשות עם זה שום דבר וגם אני לא רוצה לעשות עם זה משהו" הוא הרים גבה, 

"אניי דואג !"

"למה ? שניינו הבטחנו שלא נבגוד אחד בשני אני לא יכולה להיות אם גריי גם אם הייתי רוצה" העניים שלו הצטמצמו לפעמים ההתנהגות שלו עולה לי על העצבים ואני מרגישה שאנחנו שוב הולכים לריב אז עצרתי אותו לפני שהוא יספיק להגיד משהו מעליב עלי או על גריי אני לא רוצה לריב איתו -

"אדמונד דיי בבקשה , אני איתך ולא איתו"

"אבל את מרגישה משהו אליו" אמר בכעס,

"לא אני אוהב אותו כמו אח וזהו מספיק עם זה" הבעת הפנים שלו אמרה לי שהוא לא מאמין למה שאני אומרת.

"תנסי לשים את עצמך במקומי !"

"אני מבינה אותך , ואתה רואה שאני לא מגיבה להחברות הקרובה הזאת שלך אם ביאטריס - הוא פתח את הפה כדי לומר משהו אבל לא נתתי לו - לא , אדמונד אל תעז להגיד שזה לא אותו  הדבר כי זה בדיוק אותו הדבר אז אין לך זכות לביטוי בעניין הזה" הוא נאנח אבל לא אמר דבר ,

אחרי הארוחה הוא החזיר אותי הביתה , בפעם לא רבנו אבל הרגשתי את העצבנות שלו הוא לא מאמין לי ובקצב הזה מערכת היחסים שלנו יכולה להירס . יצאנו מהמכונית וראיתי שכול האורות בבית כבויים חוץ מההמשרד של אבא . הסתובבתי אל אדמונד ולקחתי את הפנים שלו ביד שלי הסתכלתי לתוך העניים שלו שנצצו באור של הירח .

"אדמונד , אתה היחיד בשבילי את זה אתה צריך ליזכור אני רק שלך ולא של אף אחד אחר אז אתה לא צריך לדאוג לגבי היחסים שלי עם גריי אנחנו כמו קרוביי משפחה ולא יותר מי זה" הוא חייך ונישק אותי , הרגשתי רע כי שיקרתי לו , אני אהבתי את גריי באמת שאהבתי אבל אדמונד לקח חלק גדול מהלב שלי גם שניי הגברים האלו נימצאים בלב שלי אני יודעת שבחיים לא אהיה עם גריי לכן אני מתעלמת מהאהבה שלי אליו אני מסוגלת לעשות את זה אדמונד חשוב לי וגם הלהקה חשובה לי והיא לא תקבל אותי אם אני אבחר את גריי.

"לילה טוב" נישקתי אותו נשיקה קטנה ונכנסתי לתוך הבית .

הלילה שלי לא הייתה נעימה כול כך , החלום שחלמתי גרם לי להתעורר באמצע הלילה אם צרחה של פחד וכאב .

זכרתי את החלום בפירטי פרטים וההרגשה הייתה כול כך חזקה שמתוך שינה ניסיתי להתעורר וסרטתי את עצמי עד זוב דם והמצאים התמלאו בכתמים של דם. 

החלום התחיל מכך שמצאתי את עצמי כבולה אל הקיר אם שלשלאות מכסף , לא יכולתי להשתחרר התא שבוא נימצאתי היה אטום בלי שום חלונות חשוך . הייתי תלויה כך כמה זמן ואז הדלת של התא נפתחה ודרכה נכנס גבר לא ראיתי את הפנים שלו הצלחתי רק לראות את העניים הזוהרות שלו הן  היו בצבע ירוק וזהוב הן זהרו בחושך , לא הצלחתי להעתיק את המבט מהן . איך זיהיתי שזה גבר ? הצל שלו לא דמה לצל של אישה הוא היה גבוהה וחסון הוא עמד בחושך והביט בי כמה זמן ואז התקרב פתאום ראיתי הבזק כסוף ואחרי זה הרגשתי כאב חד בבטן.

ונשמע הקול של אותו גבר ,

"אני לא מוכן שתולידי ילד שלא שלי רוזלי את שייכת לי ולא לאף אחד אחר" הרגשתי את הדם זורם במורד הרגליים שלי הדם שלי ורק אז שמתי לב שאני צורחת בכול הכוח את המילה - לא !! - אבל הוא לא עצר והכניס את הסכין שוב אני יודעת שלא אמות מפצע כזה אבל הפחד על התינוק היה גדול מדי ידעתי שזה חלום אבל ההרגשה של הילד בתוך הבטן הייתה כול כך אמיתי לרגע והכאב היה חזק ניסיתי להתעורר ניסיתי להתרחק מגבר הזה כמה שיותר.

"רוזלי , זה חלום אבל אני מזהיר אותך בעוד שנה את תהיה בת 18 ואני אבוא לקחת אותך עד הזמן הזה אני מאוד מקווה שילד לא תולידי" ואם המילה האחרונה התעוררתי בצרחה ....